המלחמה מציבה למדינת ישראל אתגרים ביטחוניים וכלכליים חסרי תקדים, המחייבים פעולה נחרצת ואמיצה מכל שכבות העם וממנהיגיו. לכן, הרחבת מעגל הנושאים בנטל, ובפרט, גיוס האוכלוסייה החרדית, הינה צורך קיומי לביטחון הלאומי וליצירת מקורות תקציביים לשימור יתרונו האיכותי של צה"ל.
אי הוצאת צווים למיון וגיוס מלש"בים חרדיים, פוגעת ביכולת לממן את המלחמה, מחריפה את הגזרות הכלכליות על כל משפחה בישראל, מחלישה את החוסן הלאומי ומסכנת את היתרון האיכותי הביטחוני, המהווה תנאי הכרחי להישרדותה של ישראל. לכן, על צה"ל להוציא לאלתר צווים ראשונים למיון לכ-30,000 מלש"בים בגילאים 19-16.5 מהאוכלוסייה החרדית, על פי חוק ופסיקת בג"ץ.
הטענות שלצה"ל כביכול קיבולת לגייס השנה רק כ-3,000 חרדים נוספים אינן מצדיקות הגבלת הוצאת צווים ראשונים למיון, היות והתשתיות הדרושות בצה"ל למיון ולגיוס שונות. צה"ל יכול להוציא צווים למיון באופן מיידי ולהרחיב את קיבולת הגיוס לאורך 24-12 החודשים שבין שלב המיון לשלב הגיוס, עד הגעה לקיבולת גיוס מלאה.
בנוסף, חוק גיוס מרושל, שיתבסס על מגבלת הגיוס בשנה הראשונה בלבד להערכות צה"ל לגיוס חרדים, הינו לעג לרש, שלא יספק מענה ארוך טווח לצורך של צה"ל באלפי מתגייסים נוספים, לעמידה באתגרי הביטחון העדכניים של ישראל.
אל לצבא לספק בשתיקה "עלה תאנה" המציג מצג שווא, שכביכול חוק גיוס בהתאם לקיבולת הגיוס בשנה הקרובה בלבד, תואם את צרכי הצבא. יתרה מכך, גרירת הרגליים ואי הוצאת צווים למיון וגיוס ע"י צה"ל כחוק, עלולה להתפרש כאקט פוליטי בניגוד לצרכי הביטחון, ועל הצבא להימנע מכך.
בטווח המיידי, תוספת חיילים בסדיר תצמצם עלות מילואים עצומה ותשחרר אנשי מילואים לעבודה, ובכך תגדיל את הכנסות המדינה. ע"פ משרד האוצר, גיוס של 1,000 חרדים יחסוך כ-1.3 מיליארד ש"ח בעלות מילואים, בנוסף לחיסכון של כ-8 עד 11 מיליארד ש"ח כתוצאה מאי הארכת שנות שירות המילואים.
לצעדים אלו משמעות תקציבית אדירה, לאור הגרעון התופח והירידה הדרסטית בצמיחה (7.2% ו-0.5% בהתאמה, בנק ישראל - 10.2024) מחד, ועלויות המלחמה וטיפול במפונים מאידך. זה אף נכון שבעתיים בסביבת אינפלציה עולה, ריבית יקרה והורדות דירוג אשראי חסרות תקדים, שיחייבו תשלומי ריבית גבוהים ע"ח כספים לביטחון, בריאות, רווחה ועוד.
בטווח הנראה לעין, שמירת היתרון האיכותי של צה"ל מחייבת השקעה גדולה ומתמשכת, ולכן קיים קשר הדוק בין כלכלת ישראל וביטחונה. עד כה, סקטור ההייטק הווה מקור תקציבי מרכזי בכלל ולמערכת הביטחון בפרט. ההייטק תורם כשליש מהכנסות המדינה ממיסי עבודה, כמחצית מהייצוא, כ-40% מהצמיחה בתל"ג וכ-20% ממשרתי המילואים, בנוסף לתרומתו הרבה ליתרון האיכותי של צה"ל באמצעות מו"פ ביטחוני.
אולם לא לעולם חוסן. ע"פ מחקרו של פרופ' בן דוד מאונ' תל אביב, כבר כיום רבע מתלמידי כיתה א' הם חרדים, ושיעור הגידול הדמוגרפי באוכלוסייה זו כפול מהממוצע הארצי. רק כ-5% מהגברים החרדיים זכאים לתעודת בגרות הכוללת מקצועות ליבה. כ-55% מהגברים החרדיים בלבד מועסקים, רוב המשפחות מדורגות באחוזון סוציואקונומי נמוך מחמש, ועל כן תרומתם שלילית למקורות המס והתל"ג, המהווים מקור כספי עיקרי למימון הביטחון ויתרונו האיכותי. לעומת זאת, שילוב האוכלוסייה החרדית בצה"ל לסגירת פערי כ"א, מתן הכשרה בשירות בגיל העשרה ושילוב בעבודה בעלת פריון, תאפשר פרנסה בכבוד ותרומה חיובית לתל"ג.
המסקנה המתבקשת היא שללא שילוב האוכלוסייה החרדית בצה"ל, ולאחר השחרור בשוק העבודה, ההייטק והתעשייה כולה - יתקשו לעמוד בפרץ ולספק את הכנסות המדינה הנדרשות למימון הוצאות הביטחון ולשמירה על יתרונה האיכותי של ישראל למול אויביה, המהווים תנאי הכרחי להישרדותה. הכתובת על הקיר, צה"ל חייב להוציא צווים לאלתר למיון ולגיוס האוכלוסייה החרדית כחוק.
גל כהן, יו"ר/מנכ"ל חברות הלת'טק ואירית טויטו, סמנכ"לית בכירה בהייטק, הם ממובילי "פורום ההייטק למען ישראל"