במקום "ראש מנוע" בעברית, תתרגלו לומר בשפת הטגלוג המדוברת בפיליפינים את הביטוי "אולו נג מקינה". כדאי מאוד גם לשנן את הביטוי "קפול מוטורולוי" ברומנית, או "הואה קרואנגיון" בתאית המדוברת בתאילנד. מדוע?
לראשונה, החליטה הממשלה כי מעסיקים בענפי המסחר והשירותים יוכלו לגייס עובדים זרים מחו"ל באופן ישיר ובכלל זה גם מכונאי רכב וחשמלאי רכב, אך לא רק. הנוהל החדש, שפרסמה לאחרונה רשות האוכלוסין, מתייחס למספר קטגוריות תעסוקתיות: שירותים בבניין ותשתיות, מסחר סיטונאי וקמעונאי, כולל הובלות, מוסכים, אולמות אירועים וניקיון.
הנוהל, שקובע מכסה להעסקת 6,400 עובדים זרים בענפי המסחר והשירותים, מבוסס על החלטת ממשלה 1752 ממאי 2024, העוסקת בייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקת עובדים זרים. בעקבות החלטה זו הוקמה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
המסמך מפרט תפקידים קונקרטיים שבגינם יינתן לעובד זר אישור עבודה בישראל, ובכללם - מטפלים במטענים, מפעילי מכונות לאריזה ולייצור מזון, סבלי מטען, סדרני סחורות וממלאי מדפים, עובדי אריזה ידנית במעדניות ובעסקים לממכר מזון, עובדי ניקיון בבתי עסק שאינם תעשייה, מלונות או מסעדות, וכן קצבים.
בתחום המוסכים מפורטים תפקידים כמו זגגים, חשמלאי רכב, מכונאי רכב, פחחי רכב, עובדי ריתוך וצמיגאים. בענף הניקיון - יוכלו קבלנים להעסיק עובדי ניקיון בבתי עסק ומוסדות ציבוריים. זאת בנוסף לאנשי אחזקה והתקנה (הנדימן), עובדי פיגומים לבניין, עובדי ריתוך וחיתוך מתכות, פועלי גינון, צבעים וסיידים, וכן שרברבים ומתקיני צנרת.
עו"ד צבי קן תור, יו"ר משותף של ועדת עובדים זרים בלשכת עורכי הדין, ציין כי הנוהל, המתייחס לענף המסחר והשירותים, קובע שניתן לגייס עובדים זרים למספר רב של תפקידים ללא דרישה לתעודות או הכשרה מקצועית. כמו כן, "בעבר ניתן היה לגייס עובדים זרים רק במדינות שלהן הסכם בילטרלי עם ישראל. הנהלים החדשים מאפשרים להגיש בקשה להבאת עובדים גם ממדינות מסוימות ללא הסכם כזה. עם זאת, חוק הכניסה לישראל לא שונה, ולפיכך גם עובדים זרים אלו מחויבים לצאת מהארץ עם תום תקופת ההיתר שניתן להם, שלא תעלה במצטבר על 63 חודשים".
בנוסף, בימים האחרונים פרסם משרד הכלכלה הודעה על הקצאה נוספת של 2,000 עובדים נוספים לתחום תעשיות המזון, הפלסטיק והמתכת. עובדים אלו ישובצו בתפקידים שאינם דורשים הכשרה ארוכה, כמו סיוע למפעילי מכונות, תפעול קווי ייצור ומשימות תפעוליות נוספות.
שיטת ההעסקה הישירה אמורה להצליח יותר
כאמור, בישראל חסרים עשרות אלפי עובדים לתחומים שונים. מאז תחילת המלחמה ניסתה הממשלה למלא את המחסור בעובדים שנוצר בין היתר גם בעקבות איסור כניסת עובדים פלסטינים מהמשק. אלא שבכל הנוגע לענפי הבניין והחקלאות, המכסות עדיין לא התמלאו ועדיין לא רואים את אלפי העובדים שאושר להביא, מגיעים לארץ.
עו"ד עמית עכו, מומחה לדיני ניוד עובדים, מציין לגבי נהלים החדשים, כי מדובר במהלך מבורך אך מורכב, הדורש ניהול מסודר ויעיל. "האתגר העיקרי נובע מהמגוון הרחב של הגורמים המעורבים, הן בישראל והן במדינות הגיוס, כולל משרדי ממשלה, לצד הצורך לוודא שהעובדים לא שילמו דמי תיווך לא חוקיים - פעולה שעלולה להוות עבירה פלילית מצד המעסיקים בישראל".
עוד אומר עו"ד עכו, כי מנגנון העסקה ישירה של עובדים זרים משפר, מקצר ומוזיל משמעותית את התהליך, לעומת השיטה הבילטרלית שבה בחירת העובדים התבצעה על ידי הממשלה והוגבלה, בתחום הבנייה למשל, לארבעה מקצועות בלבד. כעת, המעסיקים עצמם יבחנו כל עובד לתפקיד המיועד לו, מה שמאפשר מענה מדויק יותר לצורכי השוק ומונע הגעת עובדים לא מיומנים, כפי שקרה בעבר בענף הבנייה.
לדבריו, מעסיקים ישראליים שמתקשים לאתר בכוחות עצמם עובדים רלוונטיים בחו"ל, יכולים להיעזר בפלטפורמות טכנולוגיות של העסקה ישירה הפועלות ללא דמי תיווך וללא תשלום מצד העובדים.