דוח של משרד הבריאות שפורסם בשבוע שעבר, מצביע על כשלים חמורים במעבדת ההפריה של אסותא רמת החייל. בין הממצאים: שתי ביציות של אותה אישה הופרו בזרע זר, ללא ידיעתה והסכמתה, והתגלות מקרים של התנוונות ביציות עקב התייבשות.
לצד הפריה חוץ-גופית מסיבות רפואיות, מספר הנשים שמקפיאות ביציות בישראל להפריה עתידית מזנק מדי שנה בעשרות אחוזים, וגילן הולך ויורד. זאת לאחר שבשנת 2011, נכנס לתוקפו בישראל חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, לפיו נשים מגיל 30 עד גיל 41 יוכלו להקפיא ביציות מסיבות שאינן רפואיות, במסגרת שמירת פוריות 'סוציאלית'.
אותן נשים רשאיות להקפיא עד 20 ביציות או לבצע עד ארבע שאיבות והן יוכלו להשתמש בביציות שהקפיאו עד גיל 54. הביציות מוקפאות בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות והן יכולות להישמר שנים רבות.
אך מה קורה אם למשל הביציות לא נשמרו בתנאים הנכונים, שיטת הזיהוי לא נשמרה, או חמור מכך, הלכו לאיבוד, או הושתלו ברחם הלא נכון? שלא נדבר על רשלנות בטיפול בעוברים.
תביעות בגין רשלנות רפואית במכוני הפריה חוץ-גופית (IVF) יכולות להתבסס על מגוון עילות, כמו למשל אי-זיהוי בעיות פוריות או בעיות גנטיות של בני הזוג או של אחד מהם, דבר שעלול לגרום להיווצרות עוברים עם מומים גנטיים. אחת מעילות תביעת רשלנות רפואית היא אי יידוע נשים על האפשרות לבצע, בטרם החזרת העוברים לרחם, בדיקת שבב גנטי (בדומה לזו המבוצעת בדיקור מי שפיר), ובכך למנוע מראש החזרה של עוברים עם ליקוי כרומוזומלי או גנטי. בנוסף, אי היידוע על האפשרות לבצע בדיקה גנטית מקיפה, מקומם במיוחד אצל נשים שכבר מבוצעת לעוברן בדיקה בשל מום גנטי משפחתי.
ניתן לטעון לרשלנות רפואית גם בשל מתן תרופות הורמונליות שאינן מתאימות למטופלת, דבר שעלול לגרום לגירוי יתר שחלתי או לכישלון הטיפול ובשל אי-מעקב ראוי. כמו כן, ניתן לתבוע גם בשל כשל בשאיבת הביציות, שיכול להתבטא למשל בפגיעה ברקמות השחלה במהלך השאיבה, או בשל שאיבת מספר קטן מדי של ביציות.
אם הביציות נשמרו, עילה נוספת לתביעה בגין רשלנות רפואית בהפריה חוץ-גופית יכולה להתבסס גם על כשל בהפריית הביציות: לדוגמה, שימוש בזרע שאינו מתאים או פגום, או הפריה בתנאים מזוהמים. סיבה נוספת יכולה להיות בחירת עוברים לא תקינים להשתלה, או החזרת עוברים פגומים במקום עוברים איכותיים יותר.
אחת מעילות הרשלנות החמורות ביותר היא ערבוב בין עוברים של מטופלים שונים, דבר שעלול לגרום להפריה עם מטען גנטי שאינו שייך לבני הזוג. כמו כן, ניתן להגיש תביעה בשל החזרה של מספר עוברים גדולה או קטנה מדי, דבר שמגביר בהתאמה סיכון להריון מרובה עוברים ולסיבוכים, או לחלופין הפחתת סיכויי ההצלחה.
לצד הפעולות הרפואיות עצמן, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה של אי-מתן הסבר על הסיכונים, הסיכויים, תופעות לוואי או פרוצדורות אלטרנטיביות.
אחת העילות, כפי שציינו כאמור, היא שמירה רשלנית על ביציות ועוברים בשל כשל בניהול מאגר העוברים והביציות, גרימת נזק לעוברים או לביציות בשל אחסון בטמפרטורה לא מתאימה, איבוד עוברים או השמדתם בטעות.
במהלך הפריה חוץ-גופית יכולים להתרחש סיבוכים ותוצאות רפואיות חמורות כמו לדוגמה גירוי יתר שחלתי, מתן מינונים לא מתאימים של תרופות הורמונליות שגורמים לתגובה חריפה בשחלות, פגיעות ברחם, בזפקי השחלות או באיברים סמוכים.
יכולת הצלחת התביעה תלויה ביכולת להוכיח חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר, נזק ממשי שנגרם למטופלים וקשר סיבתי בין החריגה לנזק. עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית יכולים לסייע באיסוף ראיות, קבלת חוות דעת רפואיות ובניהול ההליך המשפטי.
במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית בהפריות מבחנה, ניתן לדרוש פיצויים בין היתר עבור עוגמת נפש וטראומה רגשית כתוצאה מהליך כושל או מאובדן סיכוי להרות, הוצאות רפואיות, עלויות הטיפול הכושל, הוצאות על טיפולים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים שנגרמו כתוצאה מהרשלנות, כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, פגיעות שמובילות לחשש או דאגה לשם הטוב, למשל, פרסום טעות בזיהוי עוברים.
במקרים שבהם נולד ילד עם מום גנטי או פיזי שניתן היה למנוע לו הייתה הרשלנות, ניתן לתבוע הוצאות רפואיות עתידיות, טיפולים ושיקום לילד. לסיום, ניתן לתבוע גם עבור נזק לעוברים מוקפאים או ביציות: ערבוב בין מטופלים או השמדת עוברים וביציות בטעות.
הכותבת עו"ד ענת גוטמן שותפה במשרד גוטמן-אמיר המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בלידה.