ה-OECD בתחזית פסימית בנוגע לישראל: הארגון צופה כי הצמיחה תהיה נמוכה משמעותית ממה שצפה הדוח הקודם במאי.
לפי דוח התחזיות החצי שנתי של ה-OECD, שיעור הצמיחה הצפוי ב-2024 עומד על 0.6% בלבד - זאת כאשר במאי נחזה כי הוא יעמוד על 1.9%, ולגבי 2025 צפה הארגון במאי כי הצמיחה תהיה 4.6% וכעת צופה צמיחה של 2.4% בלבד כאמור.
תחזיות בנק ישראל והאוצר הציגו נתונים גבוהים יותר ל-2025 כאשר באוקטובר צפה בנק ישראל צמיחה של 3.8% בשנה הבאה והאוצר צפה צמיחה של 4.3%. בנוגע ל-2024 תחזיות האוצר ובנק ישראל נמוכות מעט מאלה של הארגון, עם 0.4% ו-0.5% בהתאמה.
עוד צופה הארגון כי האינפלציה תעלה ל-3.1% ב-2024 ול-3.6% ב-2025 - נתון שהוא מחוץ ליעד יציבות המחירים שנקבע על ידי הממשלה.
לפי הארגון, "הסכסוכים המתפתחים במזרח התיכון מאז אוקטובר 2023 ימשיכו לעצב את הפעילות הכלכלית. ההוצאות הצבאיות שומרות על ביקוש ממשלתי גבוה. ההנחה היא שנורמליזציה חלקית בסביבה העסקית תאפשר זינוק ביצוא ובצריכה הפרטית החל מאמצע 2025. המחסור בעובדים מגביל את הבנייה ומתדלק את לחצי המחירים".
על הסיכונים לכלכלת ישראל נכתב בדוח כי "הסיכונים גדולים: החרפת הסכסוכים תכביד עוד יותר על הפעילות ועל הגירעון התקציבי הגדול ממילא. מצד שני, דה-אסקלציה מהירה עלולה לשחרר ביקושים כלואים. המדיניות הפיסקלית צריכה לפעול לצמצום מתמיד של הגירעון בשנים הבאות. יש צורך בהגדלת ההכנסות כדי לממן הוצאות ביטחון גבוהות יותר באופן קבוע, תוך מיקוד ההוצאות בתחומי מפתח, כולל מחקר, חינוך והשקעות ציבוריות. המדיניות המוניטרית צריכה להישאר מגבילה כדי להבטיח שהאינפלציה תחזור ליעד. כניסות גדולות של עובדים זרים ופתיחה מחדש של היתרי עבודה לפלסטינים יצמצמו את המחסור בעובדים".
על השפעת המלחמה מצוין כי "הכלכלה נותרה תחת עננת הסכסוכים והתנאים הכלכליים מושפעים עמוקות מהסכסוכים. העלייה החדה בפעילות הצבאית גרמה לביקוש הממשלתי לעלות ביותר מחמישית מרמתו לפני המלחמה במחצית השנייה של 2024. לאחר התאוששות מהירה מהשפל שלאחר 7 באוקטובר 2023, הצריכה הפרטית צמחה בעצלתיים, כאשר אמון הצרכנים נותר חלש באוקטובר 2024.
"האמון העסקי, לעומת זאת, היה חזק יותר, ושוקי המניות המקומיים התאוששו באופן מלא. מחסור מתמשך בכוח אדם בענף הבנייה הגביל את ההשקעות. מעט עובדים זרים חדשים (0.4% מהתעסוקה) נכנסו לישראל מאז הוקפאו היתרי העבודה לפלסטינים (4% מהתעסוקה לפני המלחמה).
"התקפות הרקטות הפחיתו משמעותית את הייצור התעשייתי והחקלאי באזורים הצפוניים. מגבלות היצע תרמו לכך שהאינפלציה זינקה מ-2.5% ל-3.5% לעומת פברואר-אוקטובר 2024".
על סחר החוץ נכתב כי "הסכסוכים השפיעו על סחר החוץ. התקפות ספינות בים האדום הפכו את הספנות ליקרה יותר, בעוד שצמצום קשרי חברות התעופה מסבך את הסחר בשירותים. החרפת המתיחות מאז אמצע 2024 פגעה בסקטור ההייטק ועצרה את הראלי במניות ההייטק. תיירות החוץ פנימה נותרה כמעט לא קיימת".