בעולם העבודה הדינמי של דור ה-Z שבו החלפת תפקידים ומקומות עבודה היא הנורמה, עומדת למבחן משמעותה של ההיצמדות למקום עבודה אחד לאורך שנים. הדעות בנושא חלוקות: יש הרואים בהשקעה ארוכת טווח מקור ליציבות ולפיתוח, בעוד אחרים מזהים בכך חוסר גמישות וחוסר התאמה לעידן המודרני.
יתרונות ההמשכיות: מבט מבפנים
עידן וייסבן, סמנכ"ל משאבי אנוש ואופרציה בנטורל אינטליג'נס, עובד בחברה מזה 12 שנה.
"הגעתי לנטורל אינטליג'נס לפני 12 שנה, כשבחברה עבדו רק 30 עובדים, לתפקיד של מגייס. אחד היתרונות של הצטרפות לחברה קטנה וצומחת היא שאפשר להתחיל ולהתנסות בתפקידים נוספים. כשנוצרה הזדמנות לפתוח פונקציה של חוויית עובד, נכנסתי לתפקיד בלי נסיון, כי כשעובדים הרבה שנים באותו מקום מכירים אותך ואת היכולות שלך, וקל יותר להתקדם." הוא מספר.
"פעם בשנה אני שואל את עצמי אם אני עדיין מתלהב ומתפתח. כל עוד התשובה חיובית, אני רואה בכך סיבה להישאר". וייסבן מדגיש כי דווקא הוותק מאפשר לו לקחת סיכונים מקצועיים ולשגשג בתפקידים חדשים, מכיוון שהארגון מכיר את יכולותיו ומעריך אותן. לדבריו, הוותק מאפשר פיתוח מומחיות עמוקה ורשת ביטחון מקצועית - יתרון שלא תמיד נוכח בקרב עובדים שמחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה.
וייסבן מוסיף כי עבודה ארוכת טווח במקום אחד מאפשרת לו להרגיש חלק משמעותי מהצלחת הארגון. "אני מכיר את החברה לעומק ויכול להיכנס לתחומים חדשים בביטחון, מתוך הבנה שאני נשען על הידע והניסיון שצברתי". לדבריו, הישארות ממושכת מספקת גם אתגר מתמיד - במיוחד בארגון שצומח ומתפתח, שבו תמיד יש משימות חדשות להתמודד עימן.
ד"ר אירן דיאמנט, פסיכולוגית תעסוקתית ארגונית וראש המגמה לפסיכולוגיה תעסוקתית בבית ספר למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית תל אביב יפו, מדגישה את החשיבות הפסיכולוגית של יציבות תעסוקתית. "בבסיס החוויה האנושית עומד הצורך בהתקשרות יציבה", היא אומרת. "התקשרות כזו מעניקה תחושת שייכות, בטחון, ואף מפחיתה שחיקה - בעיקר בתקופות של אי ודאות". עם זאת, היא מסבירה כי בעולם התעסוקתי של היום, שבו עובדים נחשפים לחדשנות ולשינויים באופן תמידי, נאמנות תעסוקתית ארוכה עשויה להיחשב חריגה.
לדבריה, עבודה במקום עבודה אחד לאורך שנים עשויה לייצר תחושת משמעות והזדמנות להתמקצעות בעומק - תכונות שמוערכות מאוד על ידי מעסיקים במגזרים מסוימים. היא גם מצביעה על מחקרים שהראו כיצד יציבות תעסוקתית תרמה להפחתת שחיקה במהלך מגפת הקורונה ובתקופת המלחמה האחרונה, שבה שוק העבודה התאפיין בחוסר יציבות מתמשך.
"דור ה-Z נשאר במקום עבודה שנה עד שנתיים בלבד"
לעומת זאת, רוני לביב, סמנכ"ל תפעול ושירות בדנאל משאבי אנוש מקבוצת דנאל, מתאר מגמה הפוכה בקרב הדורות הצעירים. "העולם התעסוקתי עובר שינויים מהותיים, ואנו עדים למגמות חדשות בכל הנוגע למשך זמן העסקה בקרב הדורות הצעירים, דור ה-Y ודור ה-Z, בהשוואה לדורות הקודמים," הוא מסביר.
"בעוד שדורות קודמים כמו דור ה-X ובייבי בום התאפיינו בנאמנות גבוהה למקום העבודה ונשארו במשרותיהם לאורך שנים ארוכות, לעיתים חמש עד עשר שנים ואף יותר, הדורות הצעירים מאופיינים בניידות תעסוקתית גבוהה יותר. דור ה-Y, למשל, נשאר לרוב בין שנתיים לשלוש שנים בתפקיד, ודור ה-Z אף פחות מכך - שנה עד שנתיים בלבד."
לביב מתאר את המאפיינים הייחודיים של הדורות הצעירים הכוללים שאיפה למשמעות בעבודה, רצון לתנאים גמישים יותר ושמירה על איזון בין העבודה לחיים האישיים. הוא מדגיש כי נוסף על כך, דור ה-Z שם דגש רב על חדשנות וחוויות חדשות, ולעיתים אף מעדיף משרות חלקיות או עצמאיות המאפשרות גמישות ותנועה מהירה בין תחומים. "השינויים האלו נובעים בין היתר מהמעבר לכלכלה דינמית יותר, השפעת הגלובליזציה, ועליית טכנולוגיות שמאפשרות עבודה מרחוק ויזמות. אנו רואים כי ארגונים שמבקשים להתמודד עם המציאות החדשה, חייבים להתאים עצמם לציפיות המשתנות, לאמץ גישות יצירתיות ולספק אופק התפתחותי מהיר. רק כך יוכלו למשוך ולשמר את הכישרונות הצעירים בסביבה תחרותית ודינמית."
מיתוס הדינוזאורים
המונח "דינוזאורים" לעיתים מתאר עובדים הנאמנים למקום עבודה אחד לאורך שנים, אך התפיסה כלפיהם השתנתה. כיום, בעוד ישנם מעסיקים שמעריכים את הוותק והניסיון המצטבר, אחרים עשויים לראות בו אינדיקציה לפחד משינויים או לחוסר גמישות.
וייסבן מתייחס לתפיסה זו ומסביר כי "מי שנשאר במקום אחד ולא מתפתח - עשוי להיתפס כ'ראש קטן', אך מי שממשיך ללמוד ולהתפתח זוכה להערכה רבה". לדבריו, וותק ארוך יכול להיות יתרון משמעותי כאשר הוא משולב עם למידה מתמדת, יכולת לפתור בעיות וליזום שינויים בתוך הארגון. מצד שני, הוא מזהיר כי יש לשמור על עניין וסקרנות, אחרת העובד עלול למצוא את עצמו חוזר על אותן משימות שוב ושוב.
תזזיתיות תעסוקתית, המצויה במגמה מתגברת, מאפשרת לעובדים צעירים לחוות תפקידים ותרבויות ארגוניות מגוונות. עם זאת, היא אינה נטולת אתגרים: חוסר יציבות עלול להוביל לקשיים בפיתוח קשרים משמעותיים, בהעמקת הידע המקצועי, ואף בתחושת ההמשכיות והמשמעות בעבודה.
יחד עם זאת, נאמנות תעסוקתית אינה מתאימה לכל עובד או לכל ארגון. השאלה העיקרית, כפי שמנסחת אותה ד"ר דיאמנט, היא האם העובד מצליח למצוא משמעות והתקדמות במקום שבו הוא נמצא. "מקומות עבודה שמספקים אפשרות להתפתחות אישית ומקצועית מתמשכת יצליחו לשמור על העובדים לאורך זמן", היא מסכמת.
מסקנות לעתיד
"בבסיס של החוויה האנושית עומד הצורך בהתקשרות." מסכמת ד"ר דיאמנט. "התקשרות מתמשכת לאנשים, לבית, למקום. התקשרות מעניקה יציבות, סיפוק וחוסן. תזזיתיות תעסוקתית - מעברים תכופים בין מקומות עבודה, עשויה להיות עם רווחים מסויימים, אך מבחינה פסיכולוגית - ספק רב אם יש בה מענה לצורך הבסיסי הזה במשאב קיומי כל כך משמעותי."
ניתן לומר שהבחירה בין הישארות במקום עבודה אחד לבין מעבר בין תפקידים אינה חד-משמעית, ותלויה בעיקר בצרכים ובמטרות האישיות של העובד. בעידן שבו הגבולות מטשטשים וההעדפות משתנות במהירות, אולי הפתרון טמון ביצירת איזון - בין נאמנות לארגון לבין שמירה על גמישות אישית ומקצועית. כך עובדים יכולים ליהנות מהטוב שבשני העולמות: יציבות ומשמעות לצד פתיחות לחדשנות ולשינויים. ארגונים, מצידם, ייטיבו להתאים עצמם לדינמיות של שוק העבודה, תוך שימור היתרונות של וותק ועמידות בפני זעזועים עתידיים.