נדמה כי המדינה לא ממש חסה על אזרחיה ורואה בהם כלי קיבול אינסופי למילוי קופת האוצר הרעבה. עכשיו, אחרי המע"מ, מס הרכישה וגזירות אחרות, מגיעה בשורה "נפלאה" נוספת - ועדת הכספים פתחה בדיונים מכריעים על גזירות מיסוי חדשות, ובהן העלאת מס היסף שתכביד בעיקר על בעלי דירה נוספת.
כיום מוטל מס יסף בשיעור של 3% על כל הכנסה שנתית העולה על 721,560 שקלים, למעט רווחי נדל"ן. במסגרת השינויים המוצעים, יתווסף מס נוסף בשיעור של 2% על הכנסות הוניות מעל רף זה, כולל רווחים ממכירת דירות שאינן דירה יחידה למגורים (כלומר דירה שנייה ומעבר לזה).
לפי ההערכות, המהלך צפוי להכניס למדינה כ־1.4 מיליארד שקלים בשנת 2025, מתוכם כחצי מיליארד שקלים יגיעו מהכללת רווחי הנדל"ן בחישוב המס.
ברשות המיסים ציינו לאחרונה כי הרוב המוחלט של הגביה יגיע מהמאיון העליון, ולא תהיה פגיעה במעמד הביניים, ובכל מקרה, אלו צעדים הכרחיים ליצירת שוויון כלכלי וצמצום פערים חברתיים. מנגד, מומחים בכירים בתחום הכלכלה ועריכת הדין - טוענים כי מדובר על מהלך שצפוי לפגוע באופן רוחבי במשק ודווקא במשקיעים הקטנים.
אז היכן עוברת האמת? כמו תמיד, תלוי את מי שואלים.
"על כל שינוי במיסוי תמיד יימצאו טיעונים מוצדקים כנגדו - זה ברור לחלוטין"
הסברו של הכלכלן מנואל (מנו) טרכטנברג, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, לשעבר יו"ר הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, שנודעה בשם "ועדת טרכטנברג".
"קחו לדוגמה את מס הערך המוסף: מדובר במס רגרסיבי שפוגע בעיקר בשכבות החלשות, שכן החלק של ההוצאה על צריכה מתוך ההכנסה שלהן גבוה משמעותית מזה של השכבות המבוססות. עם זאת, במציאות הנוכחית, שבה עלויות המלחמה הולכות ותופחות, אין מנוס מהצורך לגבות יותר מיסים. לכן, השאלה המרכזית אינה אם המס כשלעצמו הוגן, אלא כיצד הוא משתווה לאלטרנטיבות אחרות, כאשר ברור שעלינו לגבות סכומים משמעותיים. אסור לנהל את הדיון הזה בצורה מנותקת מהמציאות הכלכלית המורכבת שבה אנו מצויים.
"כחלופה, רבים מנופפים באפשרות של הטלת מס ירושה. אבל מס ירושה הוא מהמסים הבעייתיים ביותר, בעיקר משום שהוא מעודד יצירת תעשייה שלמה שמטרתה לעקוף אותו. במדינות שבהן המס קיים, בפועל כמעט שלא נגבים ממנו סכומים משמעותיים, משום שמנגנוני תכנון מס מורכבים מאפשרים התחמקות יעילה. האבסורד הוא שבמקום למנוע את העברת העושר מדור לדור, המס רק מזין תעשייה של יועצים, עורכי דין ורואי חשבון שמתמחים בהתחמקות ממנו. התוצאה: הכנסות זניחות לקופת המדינה, ללא השפעה ממשית על פערי העושר".
"כשמדובר במיסים באופן כללי, תמיד עולות טענות נגדיות, במיוחד מתוך ניתוחים היסטוריים של חמישים השנים האחרונות. אך כיום המדינה ניצבת בפני קטסטרופה פיסקאלית שתדרוש צעדים דרסטיים ודרקוניים.
"אמנם צמיחה היא יעד חשוב לאורך זמן, אך לנוכח המצב, התקציב הקרוב חייב לשדר אחריות פיסקאלית מיידית, לא רק כמסר כלפי השווקים החיצוניים, אלא גם כאיתות פנימי על רצינות המדינה בהתמודדות עם המשבר הכלכלי".
"טעות חמורה - הצעד לא יוביל לגידול בהכנסות המדינה"
הכלכלן פרופסור ירון זליכה - לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, אומר כי "הגירעון הוא תוצאה של שני מרכיבים מרכזיים: הוצאות והכנסות. ההכנסות נובעות ממכפלת שיעורי המיסים ורמת הפעילות הכלכלית. עם זאת, שיעורי המיסים עצמם משפיעים באופן ישיר על רמת הפעילות הכלכלית.לדבריו, העלאת שיעורי המס עלולה להוביל דווקא לירידה בפעילות הכלכלית, כך שהצעד לא יוביל לגידול בהכנסות המדינה הוא הדגיש כי רמת הפעילות הכלכלית מושפעת באופן משמעותי מיוקר המחיה, שמכביד על המשק ומגביל את הצמיחה.
"העלאת מס היסף היא טעות חמורה, שכן אחת הבעיות המרכזיות שמגבילות את הפעילות הכלכלית היא הציפיות להעלאות מיסים. ציפיות אלו מובילות לצמצום הצריכה הפרטית. כאשר מעלים מס, הציפיות הללו מתממשות, וההשפעה על המשק היא כפולה: מחד, שיעור המס עולה, אך מאידך, הפעילות הכלכלית נפגעת באופן משמעותי. בשיטה כזו, לא ניתן להגיע רחוק - ההפסד בפעילות הכלכלית גובר על כל תועלת פוטנציאלית מהעלאת המס".
"הדרך הנכונה היא מלחמה נחושה ביוקר המחיה שתייצר מנוע צמיחה אדיר שיגדיל הכנסות הממשלה בלי צורך להעלות את שיעורי המיסים לצד התייעלות בהוצאות".
"מי שייפגע במיוחד הם שוב משקי הבית הקטנים"
עו"ד נוריאל אור, העוסק במקרקעין, אומר כי "הרחבת מס היסף וגובה מס הרכישה יכבידו על שוק הנדל"ן מה שיפגע בעיקר במשקיעים קטנים. במדינה שבה השקעה בנדל"ן הפכה לאפיק חיסכון מרכזי עבור רבים, הטלת מס נוסף על רווחי מכירה משדרת מסר של ענישה כלפי חוסכים שהשקיעו בביטחון כלכלי. רווחי נדל"ן נובעים בעיקר מעליית מחירים בשוק, ולא מפעילות אקטיבית של המשקיעים.
"לכן, הרחבת מס היסף רק תקטין את התשואות ותפגע בכדאיות ההשקעה בענף. מי שייפגעו במיוחד הם משקי בית קטנים, שייאלצו לשלם מס שאינו משקף את רמת ההכנסה האמיתית שלהם. לדבריו, במקום להכביד במיסים נוספים, המדינה צריכה להתמקד בהגדלת היצע הדיור, בין היתר על ידי שחרור החסמים בענף ההתחדשות העירונית. במדינה כמו ישראל שבה משאב הקרקע מוגבל מאוד ההתחדשות העירונית היא העתיד של הנדל"ן ועל כן יש להקל ולקצר בצורה משמעותית את התהליך. צעד כזה יתרום לצמיחה כלכלית רחבה ויפחית את הלחצים בשוק הנדל"ן.
"בנוסף, מכרזי רמ"י ממשיכים להתנהל בשיטה שמעדיפה את המרבה במחיר, מה שמעלה סימני שאלה לגבי כוונת הממשלה להוביל לירידת מחירים בשוק הדיור. כל עוד המדינה לא מוכנה לוותר על מחיר הקרקע, המהלך נראה חסר סיכוי. אם ברצונה לשנות כיוון, עליה להציף את השוק בקרקעות זמינות בטווח הזמן המיידי - מהלך שיזרים מיליארדים לקופת המדינה בטווח הקצר ויתרום לבלימת עליית המחירים בעתיד".