שיעור עסקות בעלי העניין בישראל הוא מהגבוהים בעולם

"בשוק ההון יש לאפשר למנגנוני השוק לפעול ככל הניתן, ועל הרגולטור להתערב רק היכן שקיים כשל שוק מובהק. איום וענישה פלילית הם כיום 'אאוט' ובמקומם יש להפעיל תמריצים כלכליים להסדרת כשלי שוק" - כך אמרה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דוידה לחמן מסר ביום עיון שקיימו המרכז לאתיקה של משכנות שאננים בשיתוף עם איגוד החברות הציבוריות. יום העיון עסק בכשל הדירקטוריון בישראל, סיבותיו והדרכים לתיקונו לנוכח הפרשיות החשבונאיות החמורות בשוק ההון האמריקאי.



לחמן מסר הדגישה כי היא מתנגדת להצעות שונות שהועלו לצמצם את יכולתן של חברות לבצע עסקות בעלי עניין. עם זאת היא אמרה כי יש מקום לשקול את העברת נטל ההוכחה לחברה כדי שהיא תסביר כיצד העסקה אכן מיטיבה עם החברה, ולא רק מדוע היא אינה פוגעת בה. לחמן מסר המליצה לחברות הציבוריות להגדיל את מספר הדח"צים בדירקטוריונים. היא הוסיפה כי אינה יכולה לשפוט כיום אם נכון להפריד בין תפקיד המנכ"ל לתפקיד היו"ר, אך טענה כי יש היגיון בהפרדה זו.



הפרופ' דב פקלמן מאוניברסיטת ת"א קרא למנהלים לשלב עובדים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות. לדבריו, מדובר לא רק בעובדי ייצור, אלא בעיקר בעובדים משכבת הביניים שיוכלו לתרום לדיונים מניסיונם ובקיאותם, וכן יתרמו להגברת יכולת הפיקוח של הדירקטוריון ולחשיבה לטווח ארוך.



מנכ"ל הבורסה סם ברונפלד שלל את האמירה כי כשל הדירקטוריון או תגמול גבוה למנהלים הביאו לאובדן אמון של המשקיעים בחברות. לדבריו, אובדן האמון נגרם בשל התנודתיות הגבוהה בשוק. "תסדרו לי שלום וצמיחה, ואני כבר אסדר בורסה טובה". לדבריו, קיימת אמנם בעיה בפיקוח הדירקטורים על הנהלות החברות הציבוריות, אך אסור לצפות שצעדי רגולציה נוספים יביאו לישועה.



"יותר מדי שנים אנחנו מפעילים רגולציה משוכללת והישועה לא באה. המנהלים והיועצים המשפטיים הם אנשים מתוחכמים היכולים לעקוף את הרגולציה, כך שלא כל הפתרונות מצויים בחקיקה נוספת", הוסיף ברונפלד. לדבריו, יש לחשוב כיצד לעודד את משמעת השוק ולא דרך עוד רגולציה. "אחרי שנים רבות בתחום נוכחתי לדעת שעודף רגולציה משיג דווקא 'תפוקה שולית פוחתת'. דרוש לנו זמן וסבלנות, שכן המשק הישראלי מאופיין בקפיטליזם בחיתוליו, והציות לחוקים ונורמות לא ייעשה מהיום למחר", אמר ברונפלד.



הפרופ' מאיר חת אמר כי מבנה הדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל ודרכי התנהלותם רחוקים מלהניח את הדעת. חוק החברות לא שיפר את תנאי התנהלותם של דירקטורים בתחומים כמו עסקות עם בעלי עניין, דיווח שקוף, תגמול בהתאם לביצועים והתחשבות בציבור. לדבריו, יש מקום לאמץ את החקיקה החדשה בארה"ב בעקבות פרשת אנרון, הכוללת אמנם מסגרת חוקית דרקונית, אך כזו שמשאירה מקום גם להסדרה עצמית ופיקוח עצמי בתוך המסגרת הכללית.



יו"ר פורמולה ויו"ר איגוד החברות הציבוריות, דני גולדשטיין, שלל את האפשרות לאימוץ החקיקה האמריקאית החדשה כלשונה. לדבריו, שוק ההון הישראלי שונה באופן מהותי משוק ההון האמריקאי בהיקפו, במבנה הבעלות בחברות הנסחרות, במשמעת השוק ובכללי המשחק.



יו"ר רשות ני"ע משה טרי הביע דאגה מריבוי העסקות עם בעלי שליטה . לדבריו, שיעור עסקות בעלי העניין בישראל הוא מהגבוהים בעולם, תוך עקיפת חוק החברות. טרי אמר כי בכוונת הרשות לבקש הסברים לכשירותם של דירקטורים רבים שאינם עונים לכאורה על דרישות החוק.