המשקיעים נאחזים באופטימיות הורדת הריבית וכ-7 טריליון דולר ממתינים להשקעה הבאה. תחום אחד כבר צפוי ליהנות מהם, ובשוק המקומי מתחילים לאמוד מי יהיו החברות הישראליות שירוויחו מכך.
הצהרתו של יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, מאמצע נובמבר האחרון, כי "אין צורך להזדרז עם הורדת הריבית" לא מפריעה למשקיעים לשמור על אופטימיות הנוגעת להורדתה. עיקר הדלק המזין אותה היא בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב.
טראמפ התערב במהלך קדנציית הנשיאות הראשונה שלו במדינות הבנק בפדרלי האמריקאי ולחץ להורדת ריבית כדי להקל על העסקים ולעודד צמיחה בכלכלה. הוא אף הביע בעבר ביקורת פומבית על פאוול.
השוק מוצא בכך סימן מעודד לבאות, ומתחיל להתכונן, בין היתר, על ידי בחינת אפשרויות השקעה שעתידות להיכנס לבורסות עם תחילת עליית סקטורים שונים מעלה. זאת למרות שיש הטוענים כי הבורסות גם כך נמצאות בבועה, ונותנים כראיה את העלייה שנחוותה במדדים המרכזיים על אף אי הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית.
סילביה יבלונסקי, מנכ"לית ומנהלת השקעות ראשית בחברת ההשקעות האמריקאית Defiance, מסבירה, כי "מדד ה-S&P500 אמנם רשם מתחילת השנה צמיחה מרשימה של כ-25%, אך יש עדיין מקום רב להמשך המומנטום.
"ההערכות הן כי כ-7 טריליון דולר עדיין ממתינים מחוץ לשוק, וההון הזה עשוי לפתוח פתח לסקטורים חדשים מעבר למניות ענקיות הטכנולוגיה הנסחרות כיום בוול סטריט. מדובר בכספים המוחזקים על פי הדיווחים בבנקים או במוסדות פיננסיים במזומן, בשווקי כספים, באוצר ובמזומן.
"הסיבה לכך היא בעיקר מעבר המשקיעים לשיעורי רווחים נמוכים יחסית עקב סלידה מסיכון, ולפיכך נסיגתם מחברות ומניות הטכנולוגיה ב-2022 לאחר הקורונה. כעת, עם מגמת ירידת הריבית, המצמצמת הרווח באפיקי ההשקעה השמרניים ומעלה הזדמנויות באפיקים אחרים, לצד עלייה של כ-25% במדד ה-S&P, מערכת ההזדמנויות הזו השתנתה".
מי החברות הישראליות בתחום?
אם כך, איזה תחום צפוי ליהנות מכך במיוחד? "אנו רואים באחרונה זינוק חד במניות הקוונטיות כמו D-Wave ו-IonQ וגם במניה של IBM שנחשבת למובילה בתחום", אומרת יבלונסקי. "לפי ההערכות תחום המחשוב הקוונטי עשוי להניב ערך לכלכלה העולמית בשיעור של 450-850 מיליארד דולר החל מ-2040".
Arunima Sarkar, מוביל נושא טכנולוגיה קוונטית בפורום הכלכלי העולמי, אמר במהלך דיון בנושא בקיץ האחרון, כי למרות שהתחום אינו מוכר לכלל הציבור, הטכנולוגיה "תחדור ותשפיע על כל מגזר מפתח בכלכלה ותיקח אותנו לתקופה שככל הנראה תיקרא 'העידן הפסט-קוונטי'. התחום ייצור השפעה כלכלית ומערכת אקולוגית כלכלית ייחודית, שאנו מתייחסים אליה ככלכלה הקוונטית".
דו"ח של חברת הייעוץ מקינזי מראה, כי ממשלות הן עיקר המשקיעות בתחום, וכי השקעתן בו צומחת בכ-26% שנה אחר שנה, ועומדת עד עתה על כ-42 מיליארד דולר. בתחום פועלים גם עשרות חברות הזנק, בהם הושקעו כ-8.5 מיליארד דולר על ידי קרנות ומשקיעים פרטיים שונים.
ומי הישראליות שצפויות ליהנות מכך? עשרות סטארטאפים פועלים בישראל בתחום שאינו מוכר עדיין למשקיעים, ועקב כך הוביל לגיוס של 0.5% בלבד מכלל 4.5 מיליארד הדולר שגויסו להייטק הישראלי במחצית הראשונה של 2024. כך על פי דו"ח הייטק של רשות החדשנות למחצית הראשונה של אותה שנה.
עם זאת, יש לציין כי מספר החברות בתחום הידוע בתחום קטן משמעותית מתחומים אחרים דוגמת סייבר או פינטק.
בתחילת 2022 הודיעה רשות החדשנות על הקמת מאגד שיכיל את חמש החברות הישראליות: אלתא של התעשייה האווירית, רפא"ל, קוונטום ארט, קלאסיק וקדמה, לפיתוח טכנולוגיות מחשוב קוונטי, וכי יוקצה לכך תקציב של כ-115 מיליון שקל.
בשלהי יוני האחרון גם הודיעה חברת 'קוונטום מאשינס' הישראלית על פתיחת 'המרכז הישראלי למחשוב קוונטי', שהינו מרכז מחקר והדגמות של שני מחשבים קוונטים קטנים של חברות הולנדית וצרפתית. כך שהתחום כולו עדיין בחיתוליו.
ובזמן שתחום מסוים צפוי להתרומם, תחום אחר צפוי לרדת כדי להעניק לו את מרחב התעופה.
יבלונסקי: "הביטקוין סיים לא מכבר במרחק נשיקה מ-100 אלף דולר, נסוג משמעותית עד אל מתחת ל-91,500 דולר, ואז שוב התאושש כלפי מעלה. נסיגה זו היא ככל הנראה תולדה של מימוש רווחים מצד משקיעים שמחזיקים במטבע בפוזיציות ארוכות טווח.
"ראינו הון רב יוצא השבוע מתעודות הסל העוקבות אחר הביטקוין. גם מנייתה של מיקרוסטרטג'י, שמחזיקה בעתודות ביטקוין גדולות, ירדה בחדות השבוע. כעת אמנם שוב ניכר ביקוש למטבע, ונראה שהוא עושה את דרכו שוב לכיוון ה-100 אלף דולר. אך פריצה של קו מחיר זה עשויה לתת את האות לתיקון לעבר 80 אלף דולר".