"אנחנו צריכים לכוון לקונסטלציות לוויינים שיאפשרו רציפות מידע ואיסוף מעל כל המזרח התיכון עם גישה מלאה לצה"ל וכל מערכת הביטחון", רמז היום ראש מנהלת החלל במשרד הביטחון, אבי ברגר, בכנס דיפנסטק של המרכז למחקר סייבר ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב בשיתוף מפא"ת במשרד הביטחון, שהתמקד בשימור וחיזוק העליונות הטכנולוגית של ישראל.
לדברי ברגר, "איראן משתרעת על פני 1.6 מיליון קילומטרים רבועים, מה שהופך את מימד החלל לקריטי לתמיכת הפעילות המבצעית של צה"ל. מלקחי המלחמה עד כה ברור שעלינו לעשות כל שביכולתנו לנצל את מימד החלל אפקטיבית, כיוון שהחלל מאפשר לנו לדעת תמיד כל מה שקורה בזירות האחרות בכל עת. לוויין עובר מאיראן לישראל תוך דקות בודדות ומעביר את המידע למערכי השליטה והבקרה שלנו קרוב לזמן אמת. האתגרים החדשים שיש לנו כעת חייבים לקבל מענה. האחריות שלנו במנהלת החלל במפא"ת היא לפתח את יכולות החלל שלנו כך שלצה"ל תהיה נגישות מלאה זמינה ורציפה לכל 7 הזירות".
כיום מפעיל משרד הביטחון בעיקר לווייניים מסדרת אופק שמייצרת התעשייה האווירית, שעלותם מעל 100 מיליון דולר ליחידה. מעבר לשימוש בלהקות לוויינים, בעלי יכולת פחותה אבל זמינות גבוהה בזכות הכמות, יחייב פיתוח של לוויינים פשוטים וזולים יותר. לפי פרסומים זרים כבר סיפקה רפאל כמה לוויינים כאלה למשרד הביטחון.
בפתיחת הכנס, שעסק בתעשיות הביטחוניות, באקדמיה, בעולם היזמות, בסטארטאפים ובקרנות הון סיכון, אמר מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר, כי המשרד יקים במנהלת פיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) מנהלת ייעודית שתעסוק בבינה מלאכותית (AI) ואוטונומיה, כשם שיש לה כיום מנהלה להגנה אווירית, לכטב"מים, לחלל ועוד.
"בינה מלאכותית היא לא עוד מהפכה טכנולוגית, היא תשנה לחלוטין את מה שאנחנו מכירים בלוחמה. מדינה שלא תשקיע היום ב-AI תישאר הרחק מאחור בשדה הקרב של מחר. זה אולי נשמע חלוצי, אך בשדה הקרב העתידי, חיילים ומערכות AI יעבדו יחד בשיטות לחימה חדשות. בינה מלאכותית תאפשר 'להקות' של יחידות קרב מעורבות - חיילים ומערכות בלתי מאוישות, או יחידות אוטונומיות לחלוטין המסוגלות לקבל החלטות עצמאיות.
"בעוד עשור וחצי או אולי מהר יותר, רובוטים מבוססי בינה מלאכותית יובילו את הלחימה ביבשה, באוויר ובים. שלא יהיה ספק, בעתיד הנראה לעין נמשיך לחזק את כוחות היבשה, יחידות מיוחדות ועוד, אבל אנחנו חייבים להטמיע את היכולות החדשות כדי להיות יותר יעילים ולהציל חיים".
בהתייחסו לתכנית עצמאות הייצור, שמוביל משרד הביטחון, אמר זמיר כי "כשפרצה המלחמה, הגדרתי לאגפי המשרד יעד ברור: הבטחת רציפות התפקוד של צה"ל, ללא מגבלת אמצעים, במערכה רב זירתית מתמשכת. ההסתמכות על עצמאות ייצור עשתה אותנו חזקים יותר. שיפרנו את מערכות ההגנה וההתקפה שלנו, הגדלנו את כושר הייצור והבטחנו שלצה"ל יהיו את כל החימושים והאמצעים הנחוצים למשימותיו. אנו מתמקדים כעת בהרחבת התעשיות הביטחוניות שלנו ובהקטנת התלות באחרים".
ראש מפא"ת, תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, אמר כי "אנחנו משפרים את מערכות ההגנה ללא הרף, רק במהלך המלחמה ביצענו עשרות שיפורים במערכות. במלחמה הנוכחית קלע דוד וכיפת ברזל יירטו בהצלחה רקטות, טילים, כטב"מים וטילי שיוט. אנחנו בוחנים כל הזמן כיצד ליירט רחפנים באמצעות רחפנים אחרים, ולהפיל רחפני אויב באמצעות רשתות. במהלך המלחמה עבדנו עם עשרות סטארטאפים בשטח. יצרנו מתודולוגיה של לקיחת סטארטאפ ושילובו בשטח - משהו שהעולם עדיין מנסה להתמודד איתו".
על רקע מלחמת "חרבות ברזל", משרד הביטחון מדווח על גידול משמעותי בהתקשרויות עם 86 סטארטאפים וחברות קטנות 'כחול לבן', בהיקף של כ-601 מיליון שקלים בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024 - פי חמישה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
[
ראש מו"פ במפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל יהודה אלמקייס אמר כי: "מפא"ת עובד עם סטארט-אפים כי הם מביאים לנו ערך - אנחנו עובדים מלמטה למעלה - הדרגים הזוטרים שלנו מגדירים את העבודה שלנו, ואנחנו יוצרים את הסביבה הנכונה כדי להניע אותם מהר. אני חושב שהטכנולוגיות במשרד הביטחון מתקדמות מהר יותר - לא יכולתי לחלום שנגיע לשלבים האלה במהלך המלחמה.
"אנחנו משתדלים להיות שם בשביל הסטארטאפים, לשלב חלקים חסרים ולתת להם פלטפורמות להתרחב. כשהם מבשילים, אנחנו אפילו לוקחים אותם כקבלנים ראשיים - עשינו את זה פעמיים במהלך המלחמה. 250 סטארטאפים זה הרבה אבל לא מספיק, אז אני מקווה שנצמח עוד בעתיד הקרוב. אנחנו לא רוצים לחזור לקצב שהיה לפני המלחמה".