"רווחיות הבנקים גבוהה מידי. המערכת חייבת להפנים שההוגנות גם נוגעת לכספי הלקוחות, להציע להזיז אותם מעובר ושב ולהציע להם מוצרי השקעה איכותיים", כך אומר המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי. המפקח התייחס לעובדה שמתחילת 2024 הרוויחו הבנקים כ-22 מיליארד שקל והוסיף: "אחד ההסברים לכך הם כספים בהיקף של כחצי מיליארד השוכבים בחשבונות עו"ש, מחציתם ללא ריבית. לכך מתווספת תפיסה של חוסר הוגנות של הבנקים ללקוחות. כמות הכספים בעו"ש מוגזמת".
עוד אמר כי בנק ישראל "פועל לחייב את הבנקים לפנות לכל הלקוחות ולהתריע על מצבם בעו"ש. בנוסף יחויבו הבנקים להציע מידע לגבי סוגי פיקדונות נפוצים ואפשרויות ההשקעה בהם. במקביל הקלנו את היכולת להעביר כספים בין הבנקים ובשיתוף רשות ני"ע עובדים על הוראה הנוגעת כדאיות ההשקעה בקרנות כספיות".
חחיאשווילי הוסיף כי "אנחנו מתחילים לפרסם מידע באתר 'קו המשווה' שלנו על מחירים וריביות של בנקים שונים. המדובר בכלי חשוב המאפשר יכולת השוואה בהיבטים צרכניים כמו עמלות בניירות ערך, ריביות וגם שביעות רצון מהבנקים".
בתחום הנדל"ן מוטרד המפקח על הבנקים ממבצעי המימון לרכישת דירות, כגון מבצעי 20%-80% ודומיהם. לדבריו הוא התחיל לבדוק את המצב: "בדיור יש שתי סוגי עסקאות: עסקת מימון שבה הדייר משלם סכום ראשוני נמוך מאוד והיתרה בסוף ללא קבלת משכנתה. בעסקאות נוספות חלק מהסכום הרכישה מגיע דרך הלוואת קבלן".
בתשובה לשאלה ממה הוא מוטרד הוא הבהיר: "הסיכון המרכזי הוא שלקוחות נכנסים לעסקאות ללא הבנת המשמעות של תוספת התשלום. הם לא מבינים את הסיכון בקניית דירה על הנייר. לא בטוח שבהמשך הדרך הם יקבלו את המשכנתא לקניית הדירה ומה יהיו התנאים שלה. זה הסיכון המרכזי שראינו לאור הגידול משמעותי בסוג זה של עסקאות מתחילת השנה. התחלנו לעקוב והבנו שתקופת הקיפאון בשוק שאחרי המלחמה הניעה את הקבלנים לתת תמריצים. בהתחלה עוד ראינו בכך דבר חיובי אבל ככל שהתופעה המשיכה ללא קשר למלחמה חששנו מהיווצרות סיכונים ארוכי טווח".
בתשובה לשאלה כיצד הוא מתכוון לפעול הוא הוסיף: "עוד לפני שאנחנו נוקטים בצעד מעשי אנחנו מבקשים מהבנקאים לוודא ניהול נכון של הסיכונים מול הקבלנים. בהמשך נשגר אזהרה לבנקים ונקבע מגבלות נוספות במתן האשראי. עדין לא החלטנו סופית להתערב אבל אנחנו במעקב צמוד. אנחנו מוטרדים במיוחד מהסיכון שקונים לא יוכלו בסוף הדרך לממש את העסקה במיוחד אם תהיה ירידת מחירי דירות. על רקע זה זומנו הבנקאים לשיחה. הנושא במעקב צמוד וההחלטות יתקבלו בטווח הקצר".
על מתווה הסיוע לעסקים בצפון הסביר המפקח: "יצאנו עם מתווה הסיוע הראשון ליישובי הדרום שפונו כבר בשבוע הראשון למלחמה שהתייחס לכל האוכלוסיות שנפגעו בדרום וגם לאנשי המילואים במטרה לסייע להם לשפר את תזרים המזומנים. אבל בחודשים האחרונים ראינו שגם שהצפון, ולאו דווקא שיישובם שלא פונו נפגע. גיבשנו את המתווה עוד לפני הפסקת האש כי חשבנו שעוד לפני הסיוע הממשלתי יש מקום לתת הקלות לעסקים בצפון. אחרי הפסקת האש פרסמנו אותו רשמית".