תותים בשופרסל בנס ציונה, סטייק אנטריקוט בקרפור ברעננה, שימורי תירס ברמי לוי. תוהים מה המשותף ביניהם? מדבקה. על אף אחד מהמוצרים האלה, כמו על מוצרים רבים אחרים ברשתות השיווק, אין מדבקת מחיר למרות שהחוק מחייב זאת, והלקוחות ממלאים את הרשת בתלונות שמתדרדרות לעיתים לכדי קללות.
בשבוע שעבר פרסמה רותי רוסו ציוץ עצבני ברשת X, שגרר אחריו שיח ער ועצבני במיוחד בנושא: "רוצים לקנות מוצרלה? אחלה. אין מחיר על אף אחת", כתבה. "סליחה רגע על חוסר הממלכתיות: זובי על החוק המטומטם הזה שאיכשהו הרשתות פירשו כהיתר לא לסמן מחירים. ניר ברקת (שר הכלכלה, ל.ר). אתה חייב לטפל בזה. חייב, זה לא הגיוני בתקופה שהכל יקר, שהצרכן יידפק גם בזה. תאכוף, תשנה, תפעל. זה בלתי נסבל".
אז הנה בשורה קטנה לרוסו: הרשות להגנת הצרכן החליטה להרים את הכפפה, ופתחה "מלשינון", שאליו מוזמנים הצרכנים לשלוח תלונות על אי סימון מחירים, באמצעות אתר הרשות בכתובת www.fta.gov.il או במוקד הפניות בטלפון 073-3717777, בימים שני עד רביעי, בין השעות 9:00-13:00. ברשות מבטיחים לטפל בתלונות באופן מיידי.
התרופפות המשמעת בנוגע לסימון מחירים החל בתחילת המלחמה, כשרשתות השיווק פנו למנכ"ל משרד הכלכלה וביקשו ממנו הקלות בסימון המחירים בגלל מחסור בידיים עובדות. במשרד הכלכלה הודיעו שלא יאכפו את "חוק סימון מחירים", ואחרי כמה חודשים חזרו בהם, אבל כבר היה מאוחר מדי.
הקמעונאים הבינו שאין באמת אכיפה, והלקוחות מצאו את עצמם מול מוצרים שלא סומנו במדבקות או בשילוט והיו צריכים לכתת את רגליהם לקופה הראשית כדי לברר את המחיר, או לקנות "על עיוור" ולשלם עליהם יותר, מה שבין היתר, הוסיף עוד נפט לגל עליות המחירים.
בסוף אוגוסט פרסמה הרשות להגנת הצרכן קול קורא, בנוגע לכוונתה להמליץ על ביטול חובת הסימון על גבי מוצרים ומעבר לשילוט מדף דיגיטלי. באמצע ספטמבר החלו לגבש ברשות המלצה שתתמוך במעבר לשילוט דיגיטלי, תוך מתן פתרונות לאוכלוסיות שמתקשות דיגיטלית, ופיקוח שלא יאפשר עליות מחירים לא מבוקרות.
אלא שבסופרמרקטים ניצלו את הכוונה לשינוי שיטת הסימון להמשך החגיגה, ובשטח יותר ויותר מוצרים לא מסומנים בכלל - לא על המדף ולא על המוצר, מה שפוגע בצרכנים. אלא שעד שהשינוי יכנס לתוקף, מדגיש הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן קובי זריהן כי הצגת מחיר על גבי כל מוצר היא דרישה חוקית שאינה ניתנת לפרשנות, וקורא לצרכנים להתלונן על הפרות.
"החוק קובע במפורש שכל קמעונאי מחויב להציג את המחיר על גבי כל מוצר, ואין כל המלצה או החלטה לשנות את שיטת הצגת המחירים נכון לעכשיו", הוא מדגיש. "הרשות רואה בחומרה רבה קמעונאים שמפרים את החוק ופוגעים בשקיפות ובזכותו של כל צרכן לקבל מידע מלא ומדויק לפני קבלת החלטה צרכנית. אני פונה לציבור הצרכנים: אל תהססו לדווח לנו על כל מקרה בו נתקלתם בחנויות שאינן מציגות מחירים על גבי המוצרים. הדיווחים שלכם חשובים לנו ומאפשרים לנו להמשיך ולפעול למען הגנה על זכויות הצרכנים בישראל".
האם "המלשינון" החדש יגרום לרשתות השיווק להעמיד דוויזיות של עובדים חמושים באקדחי מחיר מול המדפים מסביב לשעון? ספק רב. ברשות להגנת הצרכן יש בסך הכל 20 פקחים, כמחצית מהם עוסקים בסוגיות מורכבות והיתר מפוזרים במחוזות ומקיימים ביקורות פתע בסניפים, כשמדובר מעל 600,000 נקודות מכירה, מתוכם 2,500 סניפים של רשתות שיווק גדולות. ועוד משהו - מכיוון שהביקורת חייבת להתבצע בזוגות, התפוקה הנמוכה יורדת במחצית.
ברשות להגנת הצרכן פנו לאוצר בבקשה לאישור תגנים נוספים שיסייעו לה להדק את הפיקוח, אבל נענו בשלילה, כך שגם אם יוחלט בסופו של דבר על מעבר לשילוט דיגיטלי, ספק אם האכיפה תהיה משמעותית. מה שכן, קמעונאים שלא יסדרו את המדפים בקפידה תחת השילוט הדיגיטלי, יהיו חשופים לתביעות ייצוגיות על הטעיית צרכנים. אם אין פיקוח מספק מצד הרגולטור, אולי זה ירתיע אותם.