שנת 2024 הייתה שנה היסטורית בכל מה שקשור לתעשיית הקריפטו. הביטקוין עבר את רף המאה אלף דולר, דונלד טראמפ שידוע כתומך נלהב בתעשייה נבחר לנשיא ארה"ב, נבחר ואושרו תעודת סל העוקבות אחרי המטבעות הגדולים. יחד עם בורסות העולם שהציגו בשנה זו רווחיים גבוהים, הייתה זו שנה שרוב האנשים יציגו תשואות חיוביות בתיקי ההשקעות שלהם.
אך בכל זאת ישנם כמה נכסי קריפטו שדווקא הניבו השנה הפסדים גדולים. הבולט ביותר הוא ה- NFT (non-fungible token). ה NFT הגיע לשיאו בסוף 2021 ותחילת 2022 אך משם רוב הטוקנים עברו להתרסקות מהירה. אז אם בשנת 2022 אנשים עוד קיוו שאולי השוק יתאושש ויחזור, בשנת 2023 כבר די ברור לכולם שהיה מדובר בעיקר בטרנד ושרוב הנכסים שנרכשו לא שווים פרוטה.
רשויות המס בישראל רואות בקריפטו כנכס. הדבר קיבל משנה תוקף בהצעת חוק חדשה ובפסיקה בנושא. ולכן במרבית המקרים הפסד או רווח ממנו יסווג כעסקה הונית ובהתאם לדיני המס ניתן לקזז רווח הון כנגד הפסד הון. והמשמעות היא שאם בשנה מסוימת יש לכם רווח הון, ניתן להקטינו ולשלם פחות מס על ידי קיזוז הפסד הון. כלומר, אם אדם מחזיק בידיו בטוקן של NFT ומוכר אותו בהפסד, הוא יוכל לקזז את ההפסד מרווחי ההון שלו (מרווחי קריפטו, שוק ההון או כל רווח הון אחר).
נשאלת השאלה מה עושים כאשר הטוקן המדובר שווה אפס אבל אין אף אחד שמעוניין לקנות אותו ואפילו "לשרוף" אותו (burn) עולה כסף?
במאמר זה אתמקד במקרים אלו ואתן עצות ורעיונות שיכולים לסייע לבסס את הטענה שגם אם הטוקן נשאר ברשותי, אני יכול להכיר בירידת ערכו ובהפסד ההון ממנו. אדגיש כי טענה זו יכולה שלא להתקבל על ידי רשויות המס וכמובן שאין במאמר זה משום חוות דעת בנושא או המלצה כלשהי ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון המתמחה בתחום בטרם הגשת הדיווח לרשויות המס.
סוגיה נוספת שיש לתת עליה את הדעת בהקשר להכרה בהפסד ההון הוא מועד ההכרה בהפסד. למועד ההכרה בהפסד משמעויות רבות מאחר ומשקלו של הפסד הון שנוצר השנה "חזק" יותר מיסויית ממשקלו של הפסד הון שנוצר בשנים קודמות.
עמלה על כל פעולה
כאשר מעבירים טוקן ממקום למקום יש צורך לשלם עמלה למי שבפועל מבצע את העברה הזו (עמלת GAS). כיום על נכס ששווה אפס, עומדת עמלה זו על בין 4 ל-20 דולר (משתנה בהתאם לפרמטרים רבים). כל ניסיון למכור, להביא מתנה לחבר, להעביר לארנק אחר, "לשרוף", להציע למכירה במחיר אפסי הן פעולות שיגררו תשלום עמלה, אשר תשולם בנפרד על כל טוקן (גם אם תתבצע מכירה\העברה כבאנדל).
אצל חלק גדול מאד מהמשקיעים בטוקנים מדובר על אוסף של עשרות טוקנים שונים שרובם עלו עשרות, מאות או אלפי שקלים עבור כל טוקן. כך ש"השקעה" נוספת של 20 דולר המצטברת לאלפי שקלים, שבוודאות ירדו לטמיון - היא לא נכונה או הגיונית כלכלית. אם נצליח להוכיח לפקיד השומה שהטוקן לא שווה כלום ותשלום העמלה לא עומדת במבחן האדם הסביר או בשום מבחן כלכלי, אז יהיה ניתן להכיר בהפסד הון מאותו טוקן, גם אם הוא נשאר בארנק הדיגיטלי של המשקיע.
אז כיצד ניתן להוכיח זאת? ראשית, ננסה להבין מהן הסיבות שבגינן אנשים רכשו טוקנים של NFT מלכתחילה:
- 1. מחשבה שאני בעלים בלעדי של אמנות כלשהי. מחשבה זו נכונה בעיקר טכנולוגית מכיוון שברוב המקרים במציאות כל אדם יכול לגשת ולראות את הטוקן שלי ואפילו להוריד אותו.
- 2. בחלק גדול מהפרויקטים הטוקנים שימשו כמפתחות לקבלת הטבות, בעיקר עתידיות. ההטבות יכולות להיות פיזיות (כמו קבלת תמונה, זכויות יוצרים, זכות לכסף דיגיטלי מסוים...) או הטבות של גישה לקהילות מסוימות שלחבריהן זכויות יתר וקדימות בפרויקטים שונים ועוד.
- 3. היה גם את הממד הרוחני, להיות בעלים של טוקן ייחודי ובייחוד טוקן מדובר ומפורסם (כמו הקריפטו פאנק או הקופים המשועממים המפורסמים).
מאחר ובמציאות כל אדם יכול לגשת ולראות את הטוקן "שלי" ובחלק גדול מהפרויקטים לא יינתנו שום הטבות לעולם והפרויקטים בעצם נסגרו, אז לאחזקה בטוקן אין שום ערך בשום דרך וצורה. נציין כי חלק גדול מהטוקנים הם חלק מפרויקטים שכללו טוקנים רבים מאותה סדרה. נשאלת השאלה כיצד אנחנו יכולים להוכיח שהטוקן שלי לא שווה כלום, אפילו לא את העמלה של שריפתו?
להלן רשימה חלקית של רעיונות שיכולים לסייע בביסוס הטענה:
- 1. נוכיח שבכל הפרויקט אין אפילו הצעת רכישה אחת לטוקן אחד, אין אדם אחד בעולם כרגע שמבקש לקנות טוקן כלשהו מהסדרה הזו. כלומר אין ביקוש.
- 2. נוכיח שבכל הפרויקט אין אדם אחד שמציע את הטוקן שלו למכירה (מחיר זה נקרא מחיר הרצפה). כלומר אין היצע.
- 3. נוכיח שהמכירה האחרונה בסדרה הייתה לפני חודשים רבים ובמיוחד נראה שמחיר המכירה כבר אז היה נמוך ביותר, אפילו נמוך מהעמלה.
- 4. נוכיח שבקבוצות הספציפיות של הפרויקט אין שום שיח וראשי הפרויקט אינם נוכחים כלל. כלומר הקבוצות ננטשו על ידי יוצריהן.
- 5. נוכיח שהפרויקט אינו ממומן או הוקם על ידי גוף כלכלי או חברה מוכרים אלא על ידי אנשים יחידים, שאין להם זהות כלל.
- 6. נוכיח שאתר האינטרנט של הפרויקט אינו פעיל או מעודכן.
כמובן שעלינו לקחת בחשבון וייתכן אף לציין זאת מראש, בעת מתן גילוי מלא לרשויות המס על רישום ההפסד, שבמידה ובעתיד יתברר שהטוקן שווה משהו, עלינו להכיר מיידית ברווח הון באותו סכום שבו הכרנו בהפסד הון.
למען השלמת התמונה ניתן דוגמאות נוספות להפסדי הון מוכרים בהם הנכס לא יצא בפועל מחזקתי: מחילת חוב, חוב אבוד, מניות שעברו תספורת, אופציות שפגו תוקף.
באותה גישה ניתן לפעול גם כאשר אדם איבד ארנק דיגיטלי או כאשר עסקינן במטבעות קריפטוגרפים שירדו לשווי אפסי (אלט). בירידת ערך מטבעות יש קושי מאחר ומדובר לרוב במטבעות שגם אם שווים קרוב לאפס, יש להם עדיין שוק פעיל ולכן חלק מהטיעונים נחלשים ויש לבחון ספציפית את עלות העמלה בהתאם לשווי וכמות המטבעות שבידך כדי לנסות לבסס טענה דומה.
למיטיבי הלכת, להלן תקציר החלק החוקי והמשפטי הרלוונטי
מבחינת פקודת מס הכנסה, בהגדרות "הפסד הון" ו-"תמורה" מדובר על ההפרש בין העלות לבין מה לשיש לצפות ממכירת הנכס. כך שבהגדרות אין חובה להוציא את הנכס "פיזית" מחזקתי או להעבירו לאחר כדי להיכנס להגדרת הפסד הון. כמו כן, בפקודת מס הכנסה אין הכרח למסמך פיזי כלשהו לשם הכרה בהוצאה \ הפסד הון אלא מספיק לספק אסמכתאות כלשהן, אשר ישכנעו את פקיד השומה בדבר.
בפסק דין וינברג (ע"מ 19140-12-17) נידונה השאלה מתי והאם יוכר לצורכי מס הפסד הון שמקורו במחילה של בעל שליטה על חוב שהחברה שבשליטתו חייבת לו והאם לא מדובר בעסקה מלאכותית.
בפסק דין פישמן רשתות ע"א ,918/15 נקבע כי במידה והנישום יצליח להוכיח כי אפסו הסיכויים לגבות את החובות אז אין מניעה להכיר בהפסד הון ממחיקת הלוואות בעלים לחברה.
ובהלכת שנהב נקבע כי יצירה אקטיבית של הפסד הון על ידי הנישום ערב יצירת רווח ההון הינה בבחינת פעולה המצריכה בדיקה וחקירה.
הכותב הוא שותף מנהל במשרד דולב חסיד ושות' רואי חשבון, משרד בעל ניסיון רב בהגשת דוחות שנתיים ליחידים וחברות לרשויות המס, מיסוי פרישה ותכנוני מס, מיסוי מטבעות קריפטוגרפים ושירותים נוספים.