ארגון "יוצאים לשינוי" קיים היום את כנס EXIT 2024 - מפגש שנתי המוקדש לדיון באתגרים הייחודיים של יוצאים מהחברה החרדית ולהצגת חזון הארגון לעתיד של שוויון הזדמנויות ומימוש עצמי לכל יוצא ויוצאת.
הכנס שהתקיים בהשתתפות חוקרים, קובעי מדיניות נציגי משרדי הממשלה, נציגי צה"ל ואנשי מקצוע, עסק במגוון תחומים: רווחה, השכלה, תעסוקה ושירות בצה"ל, תוך התמקדות בפתרונות וביצירת תשתית שתאפשר ליוצאים להשתלב באופן מיטבי בחברה הישראלית.
בפתח הכנס ציין ד"ר שמוליק הס, יו"ר ועד מנהל "יוצאים לשינוי": מאז היווסדו של ארגון 'יוצאים לשינוי' אנו שואפים לעולם שבו כל יוצא ויוצאת מהחברה החרדית יממשו את מלוא הפוטנציאל שלהם. החזון הזה מלווה אותנו בכל צעד, ובמסגרתו אנו פועלים למען שוויון הזדמנויות ומתן כלים - אחריות שהמדינה חייבת לקחת על עצמה, אך עד שתעשה זאת, אנו רואים בעצמנו שליחים למשימה חשובה זו."
ד"ר הס הדגיש כי "אחד המפתחות לשינוי טמון ביצירת שיח בריא בין יוצאים לבני משפחותיהם ובינם לבין החברה החרדית. למרות חילוקי הדעות, החרדים הם אחינו, והשיח איתם משמעותי ברמה האישית והחברתית."
בהתייחס לאתגרים הניצבים בפני יוצאים, ד"ר הס פירט: "היציאה מהחברה החרדית אינה רק מעבר תיאולוגי, אלא בעיקר תהליך סוציולוגי מורכב. יוצאים מתמודדים עם פערי השכלה, פערי תרבות, חוסר בקישורי חיים, ולעיתים קרובות גם עם אובדן עורף משפחתי ותמיכה רגשית. האתגרים הללו דורשים גישה מערכתית חדשה, שבמרכזה מענים מותאמים, ולא גישה שיקומית בלבד."
במהלך הכנס הציגה ד"ר אדר אניסמן נתונים חדשים ומפתיעים אודות מאפייני היוצאים מהחברה החרדית, הנתונים, שנאספו במסגרת מחקר מקיף של מחלקת המחקר של יוצאים לשינוי שיפורסמו במלואם בשנתון 2024 שייצא בתחילת ינואר, מציירים תמונה מורכבת של השתלבות בחברה הישראלית.
בתחום השירות הצבאי, הנתונים מצביעים על מגמה מעניינת: 62% מהגברים היוצאים בוחרים לשרת בצה"ל או בשירות לאומי. בקרב הנשים היוצאות, 28% משרתות בצה"ל או בשירות לאומי. נתוני הגיוס העדכניים ביותר, מהרבעון האחרון של 2023, מגלים כי בין 60% ל-70% מכלל המשרתים במילואים מרקע חרדי הם יוצאים.
בתחום ההשכלה האקדמית, הפערים עדיין ניכרים. בקרב הנשים היוצאות, שיעור בעלות התואר האקדמי הינו 30% נמוך משמעותית מקרב נשים לא-חרדיות שם עומד שיעורן על 51%. תמונה דומה נצפית גם אצל הגברים: בין 12% ל-21% מהיוצאים הם בעלי תואר אקדמי, גבוה מהחרדים (8%) ונמוך משמעותי מהגברים הלא-חרדים (42%).
במסגרת הכנס התקיימו שולחנות עגולים, בהם דנו המשתתפים במגוון נושאים מרכזיים: שילוב היוצאים בשוק העבודה והחסמים הקיימים, האתגרים הניצבים בפני יוצאים במסגרת השירות הצבאי, פתרונות לחיזוק הקשר בין יוצאים לבני משפחותיהם, יצירת מענים חדשניים שיאפשרו שילוב מיטבי של יוצאים בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה.
בין הדוברים המרכזיים בכנס היה מנכ"ל האוניברסיטה הפתוחה מאיר בינג, לשעבר מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אשר הדגיש את הפערים הקיימים בהתייחסות הממשלתית ליוצאים ואת הצורך בהקמת מסגרת ייעודית שתטפל בנושא.
מאיר בינג ציין כי אחד האתגרים הגדולים בהתייחסות הממשלתית ליוצאים נובע מהתפיסה כי טיפול ביוצאים עלול לפגוע בטיפול בחברה החרדית הרחבה. הוא הדגיש כי מדובר בטעות אסטרטגית, משום שהיוצאים מייצגים אוכלוסייה שרוצה להשתלב ולצרוך שירותים חברתיים וכלים להשתלבות ולכן טיפול בנושא זה יוביל להצלחה וכן כי טיפול יעודי לאוכליסיית היוצאים ישאיר את המסלולים המיועדים לחרדים כמסלולים שבאמת מיועדים לחרדים ובוגרי תוכניות אלו ישארו חרדים.
בינג התייחס להיבטים רבים בתחום השילוב של יוצאים, בהם פערי השכלה, תעסוקה ושירות בצבא, וציין כי היעדר פתרונות הוליסטיים וארוכי טווח מעכב את התקדמותם. הוא השווה את האתגרים של קהילת היוצאים לאלה של החברה הערבית, וציין כי כאשר ניתנים כלים מקצועיים ותוכניות מקיפות, כמו בתוכניות החומש של החברה הערבית, ניתן לראות שינויים משמעותיים ומדידים.
לדבריו, בעוד אוכלוסיית היוצאים מתמודדת עם חסמים ייחודיים, היא אינה אוכלוסיית רווחה במובהק, ולכן יש צורך בגישה ממוקדת המשלבת מקצועיות ואסטרטגיה ארוכת טווח. בינג הדגיש את הצורך בהקמת יחידה ממשלתית שתתמקד בקידום היוצאים, באופן דומה למודל ההצלחה של תוכניות החומש לערבים ולמגזרים אחרים.