התקף לב שבו לקה עורך דין יום לאחר שנאלץ לרוץ במשך 5 דקות כדי לא לאחר לפגישה, הוכר כתאונת עבודה. מהתביעה עולה כי לפני 8 שנים, עורך דין בן 50, שותף במשרד עורכי דין, היה אמור להשתתף בשתי פגישות: האחת בצהריים בקיבוץ בשרון והשנייה - פגישה חשובה שהייתה אמורה להכניס שכר טרחה משמעותי למשרדו, ונקבעה לאותו יום בשעה 16:00 במשרדו בתל אביב.
הפגישה בקיבוץ התארכה ובדרך לפגישה השנייה במשרדו הוא נתקע בפקקים. מחשש שיאחר לפגישה, ירד יחד עם שותפו מהרכב שבו נסעו, ברחוב קרליבך פינת אבן גבירול. לאחר שלא הצליחו לאתר מונית, ולמרות שאינו עוסק בפעילות גופנית, החל עורך הדין בריצה של כ-10-5 דקות לכיוון משרדו בדרך מנחם בגין. לקראת ההגעה למשרד הוא החל לסבול מכאבים ביד שמאל ולחץ באזור החזה.
למרות זאת, הצליח להגיע למשרדו בשעה 17:00, קיים את הפגישה המתוכננת, שהחלה באיחור רב, ולאחר מכן המשיך לפגישה נוספת וסיים את יום העבודה. כשהתעורר למחרת, סבל מקשיי נשימה וביקש מאשתו שתזעיק אמבולנס. עם הגעתו לבית החולים אובחן כי לקה בהתקף לב חריף.
הוא הגיש תביעה לביטוח הלאומי באמצעות עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן טומשין ושות', שציין כי קיים קשר סיבתי בין התקף הלב לבין האירועים החריגים באותו יום, שהיו מלווים בלחץ נפשי ובמאמץ גופני חריגים.
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה כי אין מדובר באירועים חריגים שיש בהם כדי להוביל להתקף לב. לטענת המוסד, מדובר בשגרת עבודה רגילה של עורך דין, הכוללת לוחות זמנים צפופים ומתח. בנוסף, טען המוסד שהתיעוד הרפואי מצביע על כך שהחל לסבול מלחץ בחזה יממה קודם לכן, ולכן אין קשר ישיר בין עבודתו לבין התקף הלב.
עו"ד פיינגרש ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שמינה מומחה לקרדיולוגיה. המומחה קבע, לאחר שעיין בתיעוד הרפואי, כי תחושותיו של התובע יום קודם לכן לא היו ספציפיות ואינן טיפוסיות ללחץ בחזה. לדעתו, האירוע החריג היווה זרז לתהליך שהביא לאוטם שריר הלב, וכי אלמלא האירוע החריג, מועד האוטם היה נדחה למועד מאוחר יותר ובלתי ידוע.
לאור חוות דעתו של המומחה, החליט הביטוח הלאומי להכיר בקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין התקף הלב. בית הדין פסק בשבוע שעבר שיש לקבל את התביעה וחייב את הביטוח הלאומי לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 4,500 שקלים, והוא יוכל להיות זכאי לקצבה קבועה אם תקבע כך ועדה רפואית.