סכנה לאקזיט של אהוד ברק? מוקדם יותר השבוע פורסם כי חברת הסייבר ההתקפי פאראגון (Paragon), שהוקמה בשנת 2019 על ידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון והמודיעין של ישראל, נמכרת בתמורה לכ-900 מיליון דולר לקרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית אירו-אקוויטי (AE).
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק היה אמור לקבל סכום של כ-15 מיליון דולר בגין העסקה בהיותו אחד המשקיעים בה.
אלא שמשרד הביטחון שופך כעת מים צוננים על העסקה ומבהיר כי לא אישר אותה, ואף כי היא כלל לא הוגשה לאישור.
"בניגוד לפרסומים, משרד הביטחון לא אישר את המכירה של חברת פאראגון. משרד הביטחון בוחן את הליך המכירה ומשמעויותיה", נכתב בהודעת משרד הביטחון. עוד מפורט כי "לאחרונה התקיים שיח בין חברת פאראגון לאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י), בעניין שינוי צפוי בזהות בעל השליטה, אך דיווח רשמי בעניין לא התקבל באגף".
"העברת ידע ביטחוני מחייבת רישיון"
במשרד מסבירים כי "חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני קובע כי כל שינוי בזהות בעל השליטה בחברה הרשומה כיצואנית ביטחונית, מחייב דיווח בדיעבד למשרד הביטחון. שינויים בבעלות החברה עשויים להשפיע על המשך רישום החברה במרשם היצואנים הביטחוניים.
"ביחס להעברת השליטה מחברת פאראגון לבעל שליטה אמריקני, יש להדגיש כי העברת ידע ביטחוני ו/או טכנולוגי לגורמים זרים, לרבות לבעלי שליטה בחברות, מחייבת רישיון מתאים מאפ"י וכפופה לעמידה בתנאי הרישיון. עוד יודגש כי כל עסקת יצוא ביטחוני עם גורם זר מחייבת רישיון יצוא ספציפי.
"מתוקף חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני, לאפ"י מוקנות סמכויות פיקוח ואכיפה לצורך הבטחת עמידה בהוראות החוק. בשנים האחרונות אפ"י הידק את הפיקוח על ייצוא מערכות סייבר התקפי וכל בקשה נבחנת באופן קפדני. כמו כן, אפ"י מקיים ביקורות אצל היצואנים הביטחוניים באופן תדיר".
ההודעה מסתיימת באופן מעניין כאשר משרד הביטחון מפרט כי "נדגיש כי כלל ההחלטות המתקבלות במשרד הביטחון מבוססות על שיקולים מקצועיים בלבד, לא התקבלה במשרד כל פנייה בעניין העסקה מגורם פוליטי או פרטי כלשהו".
פאראגון, אשר אמורה להימכר כאמור בסכום גבוה של כ-900 מיליון דולר, הוקמה על ידי תא"ל במיל' אהוד שניאורסון, מפקד 8200 לשעבר, יחד עם יוצאי יחידה נוספים, ואחד המשקיעים המרכזיים בה הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שצפוי לגלגל לכיסו כ-15 מיליון דולר כתוצאה מהעסקה.
החברה מפתחת כלי סייבר התקפיים, לרבות תוכנת ריגול בשם "גרפיט" (Graphite), המאפשרת חדירה למכשירים ניידים והשגת גישה ליישומי הודעות מוצפנות כמו ווטסאפ, מסנג'ר של פייסבוק, טלגרם, ג'ימייל וסיגנל.
בניגוד לתוכנת פגסוס, היא איננה מצלמת את המשתמש ממצלמת הטלפון שלו, וככל שנודע, היא איננה משתמשת במיקרופון של הטלפון, אלא מסתפקת בהקלטה של שיחות קוליות באפליקציות הצ'אט.
בעוד חברות סייבר התקפי כמו NSO וקוואדרים סובלות מביקורת עולמית וסנקציות מצד ארה"ב, מצליחה פאראגון להימנע מכך ומבצעת את עסקיה בתנאים נוחים תחת גיבוי אמריקאי. לפי דיווחים, החברה משווקת את מוצריה לכ-40 מדינות דמוקרטיות, שמחויבות להטמיע אכיפה נוקשה למניעת ניצול לרעה של כלים מסוג זה.
קרן הפרייבט אקוויטי האמריקאית אירו-אקוויטי (AE) היא קרן השקעות שנוסדה בשנת 1998, שהתמקדה בתחילה בתחומי התעופה והביטחון תחת השם AeroEquity. מאז 2015, הקרן עברה מיתוג מחדש והרחיבה את תחומי פעילותה, ומנהלת כיום נכסים בשווי של למעלה מ-5.4 מיליארד דולר. הקרן מתמקדת בטכנולוגיות מתקדמות בתחומים כמו תעופה מסחרית, טכנולוגיות חלל וביטחון.