בפברואר 2017, צעירה בת 25 החליטה לחגוג את יום הולדתה בצורה יוצאת דופן, בקיר טיפוס במרכז הארץ. האירוע, שהחל כיום מלא הרפתקאות וחגיגות, התהפך במהרה. תוך כדי טיפוס לגובה של 2.5 מטרים, היא איבדה אחיזה וצנחה אל הקרקע. הרתמה שאמורה הייתה להבטיח את ביטחונה לא הייתה מחוברת, והיא התרסקה על משטח קשיח. צוות מד"א שהגיע למקום מצא אותה שוכבת עם פציעה חמורה בכף הרגל, שצבעה הפך לסגול כהה. היא הובהלה לבית החולים, שם התברר כי היא סובלת משבר חמור בקרסול הימני.
המקרה הזה היה תחילתה של תקופה קשה עבור הצעירה, שכללה כאבים בלתי פוסקים, קשיים תפקודיים וטיפולים רפואיים בלתי נגמרים. למרות הניתוחים והפיזיותרפיה, מצבה לא השתפר באופן משמעותי, ולבסוף נקבע לה אחוז נכות של 10% בעקבות השבר בקרסול והצלקת הניתוחית שנשארה.
לאור חומרת מצבה, פנתה הצעירה לעו"ד יוסף (ספי) קוסטיקה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, שייצג אותה בתביעה נזיקית נגד מפעילי קיר הטיפוס. בתביעה נטען כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות חמורה של הנתבעים, שלא נקטו בצעדים נדרשים כדי למנוע את התאונה. בין היתר נטען כי לא הוצב משטח נחיתה רך, התעלמו מקיומו של מפגע בטיחותי, ולא דאגו לציוד מיגון כנדרש. עוד הודגש כי הנתבעים לא צפו את הסיכון, למרות שחובתם הייתה לעשות זאת.
מנגד, הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי האחריות לתאונה נופלת על כתפי התובעת. לטענתם, קיר הטיפוס היה תקין לחלוטין ונקי מכל מפגע, והנפילה התרחשה עקב שימוש לא נכון או חוסר תשומת לב מצידה. הם הדגישו כי התאונה נגרמה כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטתם, וכי מדובר בסיכון טבעי לפעילות טיפוס קירות - פעילות ספורטיבית הכרוכה מטבעה בסיכונים מסוימים.
הם אף השוו את המקרה למתנדנד בנדנדה שעלול להיפגע מפעולה שגרתית, או למשחק עם כלב שעלול להסתיים בשריטה - מקרים בהם אין עילה לאחריות משפטית, כל עוד המתקן תקין.
סיכון טבעי או רשלנות?
המקרה מעלה שאלה משפטית מורכבת: האם מדובר ברשלנות של מפעילי קיר הטיפוס או בתוצאה של סיכון טבעי inherent לפעילות מסוג זה? אם יוכח כי הנתבעים לא סיפקו את אמצעי הבטיחות הנדרשים או פעלו באופן רשלני, הם עשויים להימצא אחראים לנזקיה של התובעת. עם זאת, אם יוכח כי התאונה נגרמה משימוש לא סביר מצידה או מסיכון שמהווה חלק בלתי נפרד מהפעילות, הנתבעים עשויים להשתחרר מאחריות.
המקרה מדגיש את החשיבות של הקפדה על נהלי בטיחות במתקני ספורט, כמו גם את המורכבות המשפטית בהגדרת אחריות במקרים כאלה. החלטת בית המשפט עשויה להיות משמעותית לא רק עבור הצדדים המעורבים, אלא גם עבור מתקני ספורט בישראל בעתיד.
לאחר סאגה משפטית ממושכת, המקרה הדרמטי הגיע לאחרונה לסיומו. על אף שהנתבעת הכחישה בתוקף כל אחריות לתאונה, הצדדים הגיעו להסדר שקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסדר נקבע כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בגובה כ-305 אלף שקלים. ההסדר מהווה הכרה עקיפה בכך שהיה מחדל מצידה של הנתבעת, גם אם האחריות לא הוכרה ישירות בבית המשפט.
לדברי עו"ד יוסף קוסטיקה, שייצג את התובעת בתיק, מדובר בתוצאה משמעותית בתיקים מסוג זה, העוסקים לעיתים קרובות בטענות להסתכנות מרצון. לדבריו, "במקרים של פעילות אקסטרים, בתי המשפט נוטים לעיתים לדחות תביעות בטענה שהמשתתפים בחרו לקחת על עצמם את הסיכון. אולם במקרה הזה הצלחנו להוכיח כי הנתבעת התרשלה באופן שיצר סיכון מוגבר, שהיה באפשרותה למנוע. רשלנותה החמורה הובילה לתוצאה הקשה ולתשלום פיצויים משמעותיים".
עוד הוסיף עו"ד קוסטיקה כי החלטה זו אינה רק ניצחון אישי עבור התובעת, אלא מהווה מסר חשוב למפעילי מתקני אקסטרים. "הפסיקה מבהירה כי מפעילים אינם יכולים להתחבא מאחורי טענת ההסתכנות מרצון. יש עליהם חובה להבטיח את שלומם של המשתמשים במתקנים שלהם, גם אם מדובר בפעילויות שיש בהן סיכון מובנה." ההסדר והפיצויים הגבוהים משמשים כתמרור אזהרה למפעילי מתקנים דומים, ומדגישים את הצורך להקפיד על נהלי בטיחות קפדניים ולמנוע כל התרשלות שעלולה להוביל לפגיעה קשה.