אחרי חוזי המיליארדים עם התעשייה האווירית, אלביט ורפאל, משרד הביטחון מצייד את צה"ל גם ברחפנים של התעשיות הקטנות והבינוניות, חלקם מהפכנים ועם פוטנציאל ייצוא משמעותי.
לפי נתוני המשרד במהלך מלחמת חרבות ברזל ביצעה מנהלת המחקר והפיתוח )מפא"ת) מחקר, פיתוח ורכש בהיקף חסר תקדים של למעלה מ-150 מיליון שקל בשיתוף פעולה עם חברות קטנות ובינוניות בתחום הרחפנים.
בין המהלכים הבולטים: הצטיידות במספר דגמי רחפנים של חברת אקסטנד, רחפנים של חברת קופטרפיקס, פלטפורמות מסל"ט (מסוק ללא טייס) של חברת סטדיקופטר, פלטפורמות אוויריות לתספוק לוגיסטי של חברת אייר אי-וי, רחפנים מחברת ספיר יו-איי-וי, רחפן מיירט של חברת אירובוטיקס ועוד.
הכלים החדשים יוסיפו לצה"ל יכולות איסוף, אחיזת שטח, יירוט ברום הקרוב לקרקע ועוד. לצד מאמצי המו"פ, מפא"ת ביצע רכש משמעותי לטובת זרועות צה"ל, בהיקף רחב, כחלק ממימוש היכולות שפותחו.
ראש יחידת המו"פ במפא"ת שבמשרד הביטחון, תא"ל יהודה אלמקייס: "העבודה המשותפת עם חברות קטנות וסטארטאפים היא חלק מתפיסה חדשנית וחיונית, שמאפשרת לנו לפתח טכנולוגיות פורצות דרך בצורה מהירה ויעילה. השילוב בין היצירתיות והגמישות של חברות אלו לבין הצרכים המבצעיים של צה"ל, מייצר יתרון משמעותי בשדה הקרב".
המלחמה באוקראינה היתה הראשונה שבה בוצע שימוש נרחב ברחפנים לסיור ותקיפה, בשני הצדדים. ב-7 באוקטובר עשה חמאס שימוש נרחב ברחפנים לפגיעה במצלמות ולשיתוק מערכות רואה יורה של צהל בגבול עם עזה.
גם בעולם מצטיידים בקצב גובר ברחפני קרב. סין הזמינה מיליון רחפנים שיסופקו לצבאה עד 2026, במהלך שהעלה שוב אץ החשש כי היא נערכת לכיבוש טיוואן.