קצת קשה לדבר על קניות ויוקרה בזמן שיש חטופים בשבי ובזמן שמדינת ישראל נמצאת בעיצומה של אחת המלחמות הקשות בתולדותיה. ובכל זאת, אחת ההשלכות של התקופה נעוצות לא רק במחירים המאמירים (שעוד האמירו קודם לכן) אלא גם בבידודה של ישראל גם במישור הצרכני.
כמעט מדי יום אנחנו שומעים על עסקים נוספים שנסגרים, ובכל זאת ישנם כאלה הנמצאים בקצוות ששם באופן יחסי נדמה שהעסקים כרגיל.
בימים כתיקונם היינו מספרים אולי בצורה אחרת על ניסו רהיטים, מעצמת ריהוט הקוטור הארצ-ישראלית. בכל זאת, מדובר בעסק משפחתי בן 50 שנה, שהספיק לעבור כאן הכל מהכל, ולא רק לצלוח משברים אלא גם להמשיך ולייצר כחול-לבן ובישראל, עם כמעט אפס תחרות. כן, גם בזמן מלחמה.
אלא שהשאלה הראשונה ששאלתי את לאון אדוט, מנכ"ל ובעלים של ניסו רהיטים ואחד מבניו וממשיכי דרכו של ניסו עצמו, היא מה קרה בשנה החולפת והאם יש פחות רכישות. "בתחומי היוקרה אני חייב לומר שאני לא מרגיש שינוי", הסביר אדוט וחשף בפנינו עולם שבו גם בתקופות הללו - אין פשרות.
"אני מניח שהעובדה שאנשים לא נוסעים לחו"ל, אבל בכל זאת מרהטים בית, זה מה שגורם אפילו לעלייה הקטנה בתחומים הללו", פותח אדוט בהסבריו. "דבר נוסף הוא שהשווקים הבינלאומיים נסגרו: הייבוא מטורקיה לא מגיע, מסין כבר הרבה יותר קשה להביא רהיטים, ואפילו אירופה עושה קשיים". וכשאדוט מדבר על הקשיים באירופה, הוא מתכוון בעיקר לעובדה שלקוחות שהיו מזמינים בעבר מותגי-על כאלה ואחרים, עלולים להיתקע עם משלוח שלא מגיע אפילו חודשים רבים. "מדינת ישראל היא האחרונה בשרשרת המזון" הוא ממשיך. "אנחנו מדינת אי, ואני מניח שזו הסיבה שדווקא בתקופות כאלה דווקא הייצור הישראלי מרוויח מזה יותר, וטוב שכך".
קצת חדשות טובות בתחום.
"זה מצוין, קודם כל כי אנחנו תמיד אומרים שאנחנו צריכים להעביר את הייצור לכאן בגלל הדברים האלה, ולא ליפול לייבוא היותר זול. לדעתי גם רוב האנשים שמחים כשהם שומעים על ייצור כחול-לבן. אני לא יודע למה משרד התעשייה לא מפמפם את זה. בסופו של דבר אנחנו צריכים את הכחול-לבן, צריכים לתמוך פה בעסקים בישראל ולא להזמין מחו"ל. זו אפילו חובה לעשות את זה. כשנכנסים אליי לקוחות ואני מספר שהכל עד רמת האביזר מיוצר בישראל, אני רואה שהם מתמוגגים. זה משהו שאני מקבל מכל סוגי האוכלוסייה וזה מחמם את הלב. גם אני הייתי שמח לקנות ממישהו שמייצר רק בישראל".
"אין לנו מתחרים, זו בעיה"
ניסו רהיטים מייצרים זה חמישים שנה רהיטים, אביזרים לבית ובשנה החולפת הם גם התרחבו לרהיטי גן. הממלכה הקטנה שלהם הממוקמת בדרום תל אביב, מנוהלת כיום על ידי בני הדור השני לניהול, לאון ואחיו יוסי. "אבא עדיין עובד בעסק, בעיקר בעיצוב של כל מחלקת העור", מספר אדוט. "גם הילדים שלי כבר נכנסו. אנחנו מייצרים הכל ביחד, מתכננים ובונים הכל מאפס".
ידעת שזה יהיה המקצוע שלך בעתיד?
"אני חושב שכן, לא חשבתי שאעשה משהו אחר. גם הילדים שלי שנכנסו לעסק פשוט נכנסנו מכוח האינרציה. גדלנו בבית שחי את הרהיטים, זה התחיל מאבא וזה עבר אליי ואני כנראה משריש להם את זה ב-DNA. העסק התחיל כמרפדיה, כשאבא שלי היה מייצר לכל מיני חנויות יוקרה בארץ שהחלו להכיר אותו לאט לאט. אחר כך הלקוחות הפרטיים באו, ביקשו ספה ואחר שולחן ופינות אוכל, וכך העסק גדל והתחלנו לייצר רק בעצמנו".
בחודשים האחרונים נכנסו לראשונה לתחום מכירות האון-ליין. כשבפעם הראשונה בישראל, קיים אתר שמוכר קוטור בתחום. "זה לא משהו שקורה בתחום רהיטי היוקרה, אי אפשר היה לקנות און-ליין ספה של מותג-על, וגם לא היו מציגים מחירים בדרך כלל. החלטנו לאחר לבטים רבים לעשות את המהלך פורץ הדרך הזה", הוא מסביר. "זה מוזר לבני הדור שלנו, אבל גדל כאן דור שירכוש בעתיד את הדברים האלה גם באון-ליין. אני למשל רכשתי טסלה ברשת. כשאתה יודע שיש אבא ואמא למותג שלך, אתה גם לא מפחד ממהלכים כאלה".
איך מתמודדים עם התחרות הגוברת בשנים האחרונות בעולם מותגי היוקרה הבינלאומיים, שמגיעים כבר לכל בית כמעט?
"קודם כל התחרות שלנו היא מול החברות הבינלאומיות, וזה באמת היה אחד האתגרים של השנה החולפת. מותגי העל של החברות המובילות מולנו, הקטנים, שנאבקים להשאיר את הייצור כחול-לבן. כל מיני מותגי-על שמגיעים לארץ הם התחרות היחידה שיש לנו, אין לנו כל כך מתחרים בארץ. אבל בכל זאת יש לציין שהריהוט שמיוצר בארץ הוא ייצור המוני, וגם הוא כמעט נמחק. היצרנים הקטנים נמחקים, ובנתח השוק הזה נשארנו לבד. זה רע בעיני, כי כשאתה לבד אתה בבעיה. אם הייתה עוד חנות או שתיים שיודעות לייצר ברמה כזאת, זה היה מותח אותנו כלפי מעלה".
כמו מרצדס או טסלה
את עולם הריהוט מקביל אדוט גם לעולם הביגוד. "גם שם את רואה איך היצרנים המקומיים נעלמים, ומביאים מחו"ל כמעט הכל, ויש מעט מאד ייצור מקומי של בגדים בארץ. נותר נתח שוק מאוד קטן".
מה לגבי איקאה וכו'? הם מאפשרים התמודדות עם יוקר המחייה, שאי אפשר להתעלם ממנו.
"כשהשוק נפתח, מה שקרה שהאמצע נעלם. חברות שמביאות סחורה מסין, משכם או מטורקיה - מה שכמעט כבר לא קיים בגלל המלחמה - ומנגד הלקוחות שיש להם את הכסף והם משקיעים במותגים מהעולם. היכולת שלנו היא להביא את הלקוחות הללו בדיוק כמו מי שקונה מרצדס למשל, או טסלה אפילו. אנחנו נותנים מענה הן ביכולת הייצור, הן מבחינת איכות ומוצר, וכמובן הלקוחות שלנו לא צריכים לחכות כמה חודשים עד שהמשלוח יגיע".
יתרון הביתיות, לדבריו, נותן למותגי העל פייט. "היכולת שלנו היא לתת מענה כולל. מעצב מגיע לניסו, יכול לתפור את החליפה המלאה ללקוח לפי הצרכים שלו. אנחנו מרכיבים לו את התמונה השלמה".
איפה האתגרים לנהל כזה עסק במציאות של היום?
"קודם כל בכח אדם, ודבר שני ביוקר הייצור. ישראל יקרה בצורה מטורפת, והבחירה לייצר כאן ולא באיטליה למשל מגיעה עם מחיר גבוה. לייצר באיטליה עולה רבע מכאן, בטורקיה אפילו פחות. אז יש מחיר בשמירה על הייצור בארץ, אבל זה עדיין בעיני פרמטר שמשמר את העסק".
למה?
"עם השנים ייצרנו ופיתחנו כל מיני שיטות וטכניקות טכנולוגיות שהן כמו סטארט-אפ שייחודיות רק לנו. זה גם מה שסייע לנו להתמודד עם עניין כח האדם למשל, עם המהירות. כולם יודעים הרי להביא מחו"ל דברים ואתה תמיד תלוי במעצבים שם ובמה שיש להם להציע לך. אז עמלנו ופיתחנו מכונות וטכניקות הדפסה ייחודיות שאין לאף אחד בעולם. זה נותן לי להיות גמיש, לא להיות תלוי בנגר, למשל. זה מאפשר להתגבר על הרבה מכשולים. ויש לזה עוד אלמנט כלכלי: תחשבי שיבואן שמייבא מותג יוקרה חשוף לכך שיבואן אחר יביא ארצה את אותו המותג. פה מי שרוצה לקנות ניסו, חייב לעבור קודם כל דרכנו".
אידיאליזם ופטריוטיזם הן תכונות בולטות בקרב בני המשפחה, ששומרים על הגחלת כבר 50 שנה, ולמעט התרחבות קטנה, הם לא מוכנים לשמוע על סניפים. "אנחנו לא בנויים לזה, וזו לא האישיות שלנו, יש לנו מנגנונים אחרים אנחנו לא רוצים להיות סופרמרקט", מכריז אדוט. "אנחנו פרפקציוניסטיים ואם אתן הוראה לייצר 100 ספות ולא אדע מה קורה, זה יהרוס אותי. אנחנו צריכים לראות כל פריט קוטור שעובר בקרת איכות, איך כל מוצר נארז בנפרד. אנחנו לא בנויים ל-200 ספות, זה פשוט לא אנחנו.
"כל מה שתמיד רצינו זה לשמור על המורשת, גם הישראלית וגם המשפחתית", הוא מסכם. "אבא שלי העביר לי את הלפיד, ואני מחזיק אותו ביד ורץ קדימה. והילדים מחכים שאני אעביר אותו אליהם וככה זה יימשך. עד היום לפעמים מתקשרים לקוחות מלפני 20-15 שנה שחוזרים שוב. הם יכולים לקנות בכל מקום אחר בעולם, אבל הם חוזרים אלינו. אין מרגש מזה".