הקואליציה נכנסה אתמול לפאניקה קלה, לאחר שהתברר חברי כנסת ושרים סוררים איימו להצביע נגד חוק "הרווחים הכלואים" ואולי לגרום בכך לנפילת הממשלה. לקראת ההצבעה אף הוקפץ למשכן הכנסת באופן חסר תקדים ראש הממשלה בנימין נתניהו ממיטת חוליו.
היה עצוב לצפות בנתניהו החיוור מעדיף את ההצבעה בכנסת מאשר את המשך מתן העדות בבית המשפט. היה עצוב לראות כיצד האיש שהוא החזיר לחיים פוליטיים (בן גביר) תוקע סכין כלכלית בגבו. הקואליציה הזאת עולה לו בבריאות. גם ח"כ בועז ביסמוט הוקפץ באופן חסר תקדים מהשבעה של אמו וזרק לעזאזל למען הפוליטיקה את מנהגי האבלות.
היה מכמיר לב לראות כיצד דודי אמסלם, שבדרך כלל מצטיין בקללות, לקה בניסיון למשוך זמן בבעיית גמגום. בסופו של דבר החוק אושר. סאגת חוק הרווחים הכלואים הוא כישלון פוליטי על מלא של שר האוצר בצלאל סמטוריץ', שלא הצליח להבהיר לשותפיו לקואליציה את חשיבותו.
אלה, ובעיקר איתמר בן גביר, העדיפו לסגור איתו חשבון בגלל למשל טרפוד תוספות שכר לשוטרים ותקציב המשטרה. ובכן אפשר להירגע: הממשלה לא הייתה נופלת גם לו הצעת החוק לא הייתה מאושרת. לפארסת ההצבעה בכנסת יש בעיקר משמעות פוליטית.
הקואליציה מתערערת וייתכן שקיצה מתקרב. אבל מבחינה כלכלית לאישור החוק אין בפועל משמעות רצינית. הוא אמור היה לסתום חור תקציבי של 9.2 מיליארד שקל בתקציב 2025. אבל ספק אם ייגבו 9 מיליארד שקל. לפי ההערכות יגבה סכום הרבה יותר נמוך.
גם כך התקציב מחורר. המהלך להגדלת מיסי הביטוח לאומי לא אושר, ויצר חור של 4 מיליארד שקל (כנראה שיאושר בתחילת 2025). וחסרה גם הכנסה של 1.4 מיליארד שקל, לאחר שההסתדרות לא הסכימה לוותר על יום חופשה לשכירים. ויש עוד.
במילים אחרות, למרות אישור חוק הרווחים כלואים, יש כבר גרעון תקציב נוסף של כ-6 מיליארד שקל, ונכון להיום לא ברור מאיפה יבוא הכסף. ייתכן שיוטלו מיסים חדשים, יתכן שיהיה קיצוץ בתקציב, ואם קלו כל קיצים וכל אלה לא אז יתרחשו אז ימציאו שקר פיסקלי כלשהו.
אם כן, בסאגת חוק הרווחים הכלואים לא הרווחים הם הכלואים, אלה אנחנו. בסוף הדרך אנחנו היחידים המשלמים את המחיר. רוצים הוכחה? ועדת הכספים לא היססה לפנק אתמול במאות מיליוני שקלים מוסדות דת וחינוך של החרדים. לזה יש מספיק כסף.