התנגדות חריפה שוררת בקרב סיעות האופוזיציה לקיצוץ במימון המפלגות, שהוצע בתוכנית הכלכלית. מדובר בהפחתה חדה של 40 מיליון שקל ב-2003 וב-2004 מבסיס התקציב השוטך של מימון המפלגות. אם תתקבל ההחלטה יקטנו מאוד הכנסותיהן של המפלגות, שממילא נמצאות במצב כספי קשה. מבחינת כמה מהן, פירוש ההפחתה הוא חיסול פעילותן.
מרבית המפלגות שקועות בחובות כבדים. כך לדוגמה, חובותיה של העבודה נאמדים בכ-125 מיליון שקל, ש"ס 22 מיליון שקל, מרצ 10 מיליון שקל והמפד"ל כ-15 מיליון שקל. אישור החלטת הממשלה יגרום לכך שהקיצוץ בסך 40 מיליון שקל יחול על 8 החודשים הבאים, עד לסוף 2003. כתוצאה מכך יקבלו המפלגות מדי חודש עד לסוף השנה 28,355 שקל בעבור כל אחד מחברי הכנסת שלהן, לעומת 64,445 שקל בכל חודש לחבר כנסת כיום. ב-2004 יתפרס הקיצוץ של 40 מיליון שקל על פני שנה שלמה, כלומר, המימון החודשי לכל חבר כנסת יגיע ל-38,667 שקל.
ההפחתה תקשה על פעילותן של המפלגות ועל יכולת החזר החובות שלהן. מרצ, למשל, אימצה בתחילת השבוע תוכנית הבראה לפריסת חובותיה לבנק הפועלים. במסגרת זו יפוטרו כמחצית מעובדי המפלגה, ייסגרו סניפים ויבוצע קיצוץ חד בהוצאות נוספות. לשם כיסוי ההלוואות תעביר מרצ יותר מ-300 אלף שקל בחודש לבנקים - כמחצית מהכנסותיה מכספי מימון המפלגות השוטף ומגביית דמי חבר. אם יקוצץ מימון המפלגות תפסיד מרצ השנה הכנסה של 2.6 מיליון שקל, והדבר יקשה עליה להחזיר את ההלוואות שנטלה לכיסוי חובותיה.
במרצ סבורים כי ההצעה להפחית את מימון המפלגות היא נקמתם של הליכוד ושינוי, שכוחם הכלכלי גבר בעקבות הצלחתם בבחירות.
יו"ר הנהלת מרצ, ח"כ חיים אורון, אומר כי יש לקצץ בגובה ערבות המדינה הניתנת לסיעות הכנסת לצורך נטילת אשראי מהבנקים, אך לא להפחית את המימון השוטף. "הקיצוץ במימון המפלגות יפגע בקיומה של הדמוקרטיה", הזהיר.
מזכ"ל מפלגת העבודה, ח"כ אופיר פינס, סבור כי הצעת הקיצוץ היא צעד פופוליסטי שנועד לדכא את האופוזיציה. "אסור לממשלה להתערב במימון המפלגות, מכיוון שעל פי החוק העניין נתון בידיה של הוועדה הציבורית בראשות השופט בדימוס מנחם אילן", הוא אומר. בינואר הפחיתה ועדה זו את מימון המפלגות ב-3% וקבעה כי ביולי 2003 תבוצע הפחתה בשיעור דומה.
גם בקואליציה יש מתנגדים לקיצוץ במימון המפלגות. ח"כ שאול יהלום (מפד"ל) סבור כי הפחתה צריכה להיות בהיקף נמוך מזה שהוצע על ידי משרד האוצר. לדבריו, הוא ינסה לשכנע את חברי הכנסת מהקואליציה לפעול להקטנת שיעורה.
בכנסת מעריכים כי הממשלה המתקשה לצמצם באופן משמעותי את מספר הסגנים בשכר של ראשי הרשויות המקומיות, גם לא תוכל להעביר קיצוץ דרסטי במימון המפלגות.
עיירה עם 10,000 תושבים יכולה להתנהל בלי סגן ראש עיר?
צבי זרחיה
4.4.2003 / 9:30