רואה חשבון וכלכלן מנוסה, התמודד עם מצב ייחודי בו נאלץ לוותר על תפקידו הקודם בעקבות הבטחה חד-משמעית לתנאי העסקה מצד חברת תיירות.
במסגרת המשא ומתן בין הצדדים, סוכם על עיקרי תנאי ההעסקה שנמסרו לכלכלן בכתב, כחשב החברה, כולל שכר חודשי בגובה 28,000 שקל, רכב צמוד, ותנאים סוציאליים נוספים. לכלכלן הועברה רשימת התנאים במייל והוא הסכים להם.
בהסתמך על התנאים שנשלחו אליו, התפטר מתפקידו הקודם בחברת דלק ישראל, שם החזיק במשרה יציבה ובכירה כמנהל הכספים של "דלק מנטה" ו"קפה ג'ו", והחל בתהליך חפיפה לתפקידו החדש.
עם זאת, שלושה שבועות לאחר שהגיעו לסיכום ושבוע לפני תחילת עבודתו בחברה בפועל, הודיעה לו חברת התיירות על ביטול ההעסקה. הסיבה שנמסרה הייתה שינוי נסיבות עסקיות, לטענתם, שנגרמו כתוצאה ממגפת הקורונה ומבצע "שומר החומות". האירוע כולו התרחש במאי 2021, יותר משנה מפרוץ מגיפת הקורונה, ובאותו החודש שבו התרחש אירוע "שומר החומות".
ביטול ההעסקה התרחש לאחר ששחר דחה הצעות עבודה אחרות שהיו רלוונטיות באותה עת, דבר שהותיר אותו ללא מקור הכנסה וללא תעסוקה חלופית.
הכלכלן הגיש באמצעות עורך דינו תביעה נגד החברה בה טען כי מדובר בהפרה ברורה של חוזה עבודה מחייב, אשר נכרת בין הצדדים בהתבסס על "גמירות הדעת" ובתנאים הספציפיים שהושגו במהלך המשא ומתן. לדבריו, החברה נהגה בחוסר תום לב כשהאיצה בשחר להתפטר מתפקידו הקודם מבלי להבטיח את יכולתה לקיים את התחייבויותיה.
עורך הדין הדגיש כי מדובר בפגיעה חמורה באינטרס ההסתמכות של העובד, וכי הנזק שנגרם לו הוא משמעותי לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינה אישית ומקצועית.
הוא דרש לקבל פיצוי עבור אובדן השכר בשל התפטרותו מעבודות הקודמת, עוגמת נפש, פגיעה בכושר ההשתכרות העתידי שלו, ופיצוי בגין דחיית עבודות נוספות שהוצעו לו.
החברה טענה להגנתה כי לא נכרת חוזה עבודה מחייב, וכי מדובר במשא ומתן בלבד. בנוסף, היא טענה כי שינוי הנסיבות היה בלתי צפוי וכי הנזק לעובד היה מינורי, מכיוון שמצא עבודה חלופית תוך זמן קצר יחסית. לטענת החברה, היא פעלה בתום לב ובהתאם ליכולותיה העסקיות באותו זמן.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בראשות השופט דורי ספיבק, קיבל את התביעה בחלקה. הוא קבע כי ההסכמה בין הצדדים מחייב את החברה, והדגיש כי המייל שהעבירו לשחר עם פרטי תנאי ההעסקה מהווה התחייבות ברורה.
השופט דחה את טענות החברה לסיכול (ביטול) חוזה, וקבע כי אירועים כמו מגפת הקורונה ומבצע "שומר החומות" אינן נסיבות שלא ניתן היה לצפותן או להתכונן אליהן. בנוסף, נמתחה ביקורת על התנהלותה של החברה, שנמצאה פוגענית כלפי שחר והובילה להשלכות חמורות עבורו.
בית הדין פסק לשחר פיצוי ממוני בגין אובדן השתכרות לתקופה של 13 ימים, וכן פיצוי בגובה 30,000 ש"ח בגין עוגמת נפש. כמו כן, חויבה החברה לשלם לשחר הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה למעסיקים ומחדד את חשיבות עקרונות ההגינות ותום הלב בניהול משא ומתן להעסקת עובדים. הוא מדגיש כי הבטחות שניתנות למועמדים צריכות להיות מגובות ביכולת לקיים אותן וכי אי-עמידה בהבטחות אלה עלולה להוביל להשלכות משפטיות וכלכליות משמעותיות. פסק הדין שולח מסר ברור לשוק העבודה: אמינות ומחויבות הן ערכים מרכזיים שיש לשמור עליהם בכל שלב בתהליך ההעסקה.
פסק הדין עסק למעשה בסוגיית הפרת חוזה עבודה ובחובות ההגינות ותום הלב החלות על מעסיקים במסגרת משא ומתן לקראת כריתת חוזה עבודה. המקרה עורר עניין רב בשל היבטיו המשפטיים הייחודיים והשפעתו האפשרית על ניהול משא ומתן להעסקת עובדים בשוק העבודה הישראלי.
גם אם חוזה העבודה לא נחתם באופן רשמי, מסמכים כמו הודעות דוא"ל, סיכום תנאי עבודה בכתב והתנהלות הצדדים יכולים להיחשב כהסכם מחייב.
עו"ד איל צורף הוא מייסד משרד עוה"ד צורף ושות' אשר מייצג מעסיקים בתחום דיני העבודה.