נהיגה בכבישי ישראל הפכה להיות חוויה מורטת עצבים. הציות החלקי לחוקי התנועה, תרבות הנהיגה האגרסיבית, והקורקינטים - תערובת של אופניים חשמליים, רכבים פרטיים, שליחים והולכי רגל - יוצרים אתגר מנטלי ונפשי יומיומי. עם זאת, ישנם מאות אלפי אזרחים ישראלים שמתפרנסים מנהיגה. השאלה היא עד כמה זה רווחי. איגוד נהגי המוניות, למשל, מזהיר שהענף נמצא בקריסה, עם שולי רווח שהולכים ומצטמצמים, מה שהופך את העבודה לפחות משתלמת. אך מה קורה אצל נהגים בחברות ההסעה הפרטיות?
לפי ארגון חברות ההסעה בישראל, השכר הממוצע של נהגים בענף עומד על כ-10,000-12,000 שקלים נטו, כאשר טווח ההכנסות משתנה בהתאם לפרמטרים כמו שעות העבודה, נכונות לעבוד בסופי שבוע ובחגים וסוג הלקוחות. נהגים המסיעים תיירים או חיילים, למשל, יכולים להגיע לשכר של כ-18,000 שקלים נטו, עוד לפני חישוב טיפים ועמלות - שמשתנים משמעותית ועשויים להגיע לאלפי דולרים, בעיקר בעת ליווי קבוצות לתקופות ממושכות.
כמו כן, קיים הסכם קיבוצי בענף ההיסעים הפרטי וצו הרחבה שמספק ביטחון תעסוקתי, כולל מענק רבעוני ותנאים סוציאליים משופרים. דודי גיל, מנכ"ל ארגון חברות ההסעה, מציין: "נהגי ההסעות ממלאים תפקיד חיוני במרקם החברתי והכלכלי, מה שהופך את המקצוע למאתגר, אחראי ועתיר משמעות עבור המשק, מוסדות החינוך, מערכות הביטחון והבריאות. למעשה, כ-60% מהעבודה בענף היא מול מוסדות ורשויות המדינה ומשרדי ממשלה. לכן, אותו נהג הוא למעשה משאב חיוני עבור המדינה, חלק ממערך התחבורה והכלכלה. הוא תומך בכלכלה המקומית, מסייע לעסקים, תיירות ותשתיות בתחומים רבים. המקצוע הזה קיבל משמעות עמוקה יותר לאחר ה-7.10, כאשר נהגים שעובדים עם בתי חולים, משרד הביטחון וצה"ל מרגישים גאווה לאומית".
בתוך כך, ישנם כאלו, והם לא מעטים, שעובדים כנהגים אך לא כשכירים. הם לא מקבלים משכורת, אלא כסף במזומן כעצמאיים לכל דבר ועניין, אך בהסתייגות אחת - הם ויתרו על השותפות עם המדינה, שמגלחת להם עשרות אחוזי מס הכנסה. השוק השחור והפרוץ של "הדרייברים", שהחל לצמוח בציבור החרדי, גלש לאט אבל בטוח למגזר החילוני, והתפשט באמצעות קבוצות טלגרם והווטסאפ. על פי הערכות, הוא מגלגל מאות מיליוני שקלים בשנה, אולי אף יותר. המוטיבציה לעבוד בשחור - ברורה. לשון החוק והתקנות קובעות שורה של רישיונות, היתרים ותנאים שנדרש לעמוד בהם על מנת להסיע בשכר, ובכללם רישיון משרד הסעות, רישיון מנהל הסעות, רישיונות נהיגה מתאימים ורישיון עסק.
בנוסף, חלה חובה לבטח את הרכב בפוליסת ביטוח חובה, שעלותה גבוהה באופן דרמטי מתמחור פוליסה לרכב פרטי. מדוע יש חאפרים? כי הם חוסכים עלויות של ההשקעה הנדרשת להשגת הרישיונות ממשרד התחבורה, רישיון עסק (עלויות כיבוי אש וכדומה), עלויות מס (עובדים לא מעט בשחור) ועוד.
"להסיע את הציבור בלי רישיון נהיגה מתאים או פוליסת ביטוח חובה מתאימה זה טירוף הדעת וסיכון אימתני לנהג", מציין עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזיקין בלשכת עורכי הדין. לדבריו, במקרה של תאונת דרכים שבה רכב הסעות בשכר פועל ללא פוליסת ביטוח חובה מתאימה, הנוסעים שנפגעו יכולים לפנות ל"קרנית" - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. "קרנית" נועדה לספק פיצוי לנפגעים כאשר אין כיסוי ביטוחי, כמו במקרים של היעדר פוליסה תקפה. לאחר תשלום הפיצויים לנפגעים, "קרנית" תתבע את הנהג או החברה המפעילה את הרכב להשבת הכספים ששולמו. הסכום יכול להגיע גם למיליוני שקלים, הוא מציין.