תקציב הביטחון יגדל בכ-133 מיליארד שקל במשך העשור הקרוב, תוך הכבדת העול על תקציב המדינה, לצורך הגדלת צה"ל והוספת יכולות תקיפה והגנה - זאת אם יתקבלו המלצות ועדת נגל לגודל תקציב הביטחון, שמינתה הממשלה והגישה היום (שני) את מסקנותיה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
נתניהו אמר עם הגשת הדוח כי "אנחנו נמצאים בשינוי מצב יסודי במזרח-התיכון. ידענו במשך שנים שאיראן היא האיום הגדול ביותר עלינו, גם באופן ישיר וגם באמצעות שלוחיה. דאגנו כמובן לפגוע בציר הזה, פגיעה קשה מאוד. אבל אנחנו עדים לכך ש-א' - הוא עדיין קיים, ו-ב' - שכוחות נוספים נכנסים לשטח, ואנחנו צריכים להיות תמיד ערוכים לקראת הבאות. העבודה שעשיתם מכינה אותנו לקראת הבאות; מעגל קרוב, מעגל רחוק, וכל מה שבאמצע. גם בסוגי החימוש ושאלת עצמאות החימוש של ישראל. ההתארגנות הפנימית שלנו; שאלת התת-קרקע; שאלות רבות אחרות שמופרטות כאן בדוח. אנחנו נלמד אותו, ואנחנו גם נביא אותו להחלטות".
סיכום הוועדה כולל המלצות במנעד רחב של נושאים, מעבר לתקציב, כמו טיפוח ההון האנושי - נושא קריטי וחשוב מעין כמוהו, בשירות חובה, קבע ומילואים. "איראן היא האיום המרכזי ומולה נדרש להשקיע את עיקר בניין הכוח וההיערכות", אמר נגל. "על ישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה, על כל המשתמע מכך, ולהיות ערוכה לכך".
הוועדה קובעת כי "לא חוסר בתקציב וגודלו של הצבא הביאו לאסון 7 באוקטובר. אבל המלחמה שבאה בעקבותיו חידדה צרכים מבצעיים והציפה בעיות שאסור היה להיקלע אליהן". היא ממליצה להוסיף לתקציב הביטחון 9 עד 15 מיליארד שקל בשנה בחמש השנים הקרובות, תוספת של עד כ-20% מתקציבו לפני המלחמה.
בנוסף, הוועדה מתייחסת לנפילת משטר אסד בסוריה והשמדת רוב הצבא הסורי בידי צה"ל, והקריאות שהוביל המהלך לכך שהמלחמה החלישה את האיומים על ישראל ולפיכך מקטינה את הצורך בהשקעה בהתעצמות.
"אסור לשכוח את המקור ממנו באו המורדים ומנהיגיהם, ובשל כך יש לקחת בחשבון שישראל עלולה למצוא את עצמה מול איום חדש שייווצר בסוריה, שיהיה מבחינות מסוימות לא פחות חמור מהקודם, בדמות כוח סוני קיצוני שגם הוא לא יקבל את עצם קיומה של ישראל. עשוי להיווצר מצד הסורים איום גדול יותר מאשר האיום האיראני, שהיה מוגבל בשל פעילות רצופה של ישראל, כמו גם בשל ההכרח לפעול במגבלות שהוטלו עליו על ידי המדינה הסורית הריבונית. הבעיה תתעצם אם הכוח הסורי יהפוך באופן מעשי לשליח 'טורכי', כחלק ממימוש חלומה של טורכיה להחזרת העטרה העות'מנית ליושנה, ולהביא לעימות טורכי-ישראלי ישיר".
המלצות הוועדה
גודל הצבא: הוועדה ממליצה להאריך מחדש את השירות הסדיר ל-36 חודשים ולהגדיל משמעותית את צבא הקבע, כדי להקטין את הצורך בגיוס מילואים. בשאלה הרגישה של גיוס חרדים מבהירה הוועדה כי "הוועדה סבורה שכלל אזרחיה הם שווי זכויות וחובות ונדרשים לשאת בנטל השירות. הוועדה ממליצה לבצע את השינוי בהדרגה בהתאם לכושר הקליטה של צה"ל".
יכולות חדשות: אחרי שחיל האוויר תקף בחודשים האחרונים כמה פעמים באיראן ובתימן, מרחק של כ-2,000 ק"מ מגבולות הארץ, קובעת הוועדה כי יש צורך בחיזוק יכולות צה"ל במעגל השלישי, גם המודיעיניות וגם יכולות התקיפה, מנגד וביעד. המשמעות: השקעה ברכש מטוסי אף-15 נוספים, מטוסי תדלוק, מל"טים, לוויינים ועוד.
הגנת גבולות: חיזוק הגנת הגבולות כולל גדל ומכשול חדשים בגבול ירדן. המשמעות: השקעה של מיליארדים בגדר חדשה לאורך בקעת הירדן, במהלך שישראל נמנעה ממנו עד כה כדי שלא להעליב את הירדנים ולרמוז שאין ביכולתם למנוע חדירות והברחות לישראל.
הגנה אווירית: אחרי הביצועים המעולים של מערכות החץ, כיפת ברזל, קלע דוד ומערכת הלייזר מגן אור שתיפרס השנה, קובעת הוועדה כי חיזוק ההגנה האווירית הרב שכבתית, כלומר דגש על הגנה מטילים בליסטיים וכטב"מים מאיראן ותימן, על בסיס טכנולוגיה ישראלית בסיוע מימון אמריקאי.
בונקרים וביצורים: במקביל ממליצה הוועדה לבנות תכנית רב שנתית ועתירת משאבים להעברת תשתיות קריטיות לתת קרקעיות וביצור אחרות, כך שיוכלו לעמוד בפני מתקפות.
תעשיות ביטחוניות: חיזוק יכולות הייצור המקומיות של אמצעי לחימה וחומרי גלם, ובחלק מהמקרים הכפלת פסי ייצור.