נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון השמיע אתמול במהלך מפגש עם עיתונאים ביקורת על התנהלות הממשלה בכל הנוגע לתקציב. "בעת שהציבור נאלץ לשאת בנטל צעדים כואבים, היה ראוי שהממשלה תפעל להקטנת מספר המשרדים, למיסוי כלים חד פעמיים ולצמצום מהותי של הכספים הקואליציוניים" אמר הנגיד.
עם זאת לדבריו "התקציב שעבר יחד עם צעדי המיסוי שעברו בכנסת, תרמו לאמון השווקים. חשוב מאוד שהתקציב יאושר ללא שינויים. כנגד כל סעיף שיגדיל את הגירעון לאחר 2025, יהיה חשוב לאמץ צעדי צמצום חלופיים".
על ההגדלה המתוכננת של תקציב הביטחון אמר הנגיד כי "אם הממשלה תאשר הגדלה של תקציב הביטחון על בסיס ההמלצות של 'ועדת נגל', צריך ללוות את זה בצעדים מקזזים שיבטיחו ירידה של יחס חוב-תוצר. האינפלציה צפויה לעלות, בין היתר, בשל העלאות המסים, תוך צפי להתמתנות במחצית השנייה של השנה".
על ההחלטה שלא להוריד את הריבית הסביר: "אנחנו מבינים את הנטל על משקי הבית אבל האינפלציה גבוהה ויש גם הרבה אי-ודאות. הריבית הוא הכלי הנכון להתמודדות עם האינפלציה שפוגעת בשכבות החלשות. להוריד את הריבית כרגע זה כמו לשפוך דלק כדי לכבות שריפה".
הנגיד הסביר את הרווחיות העודפת במערכת הבנקאית בהעלאות הריבית ולדבריו זה המצב גם בעולם. עם זאת הוא הודה שבישראל הרווחיות אכן גבוהה מהממוצע בעולם ודרך המלך לשיפור המצב היא הגדלת התחרות דרך הכנסת שחקנים נוספים".
עם זאת הנגיד הבהיר: "במידה והבנקים לא יפעלו לשיפור התחרות נדע לנקוט בצעדים הנכונים נגדם. כבר עשינו מספר צעדים בתחום המשכנתאות והקמת מאגר האשראי ובקרוב נרחיב את המאגר לעסקים קטנים".
בתשובה לשאלה האם אינו מתוסכל מכך שהממשלה אינה מקבלת תמיד את עמדותיו הרחיב הנגיד: "לאורך כל הדרך ומתחילת המלחמה, עמדתנו הייתה ברורה שהמשק חייב להפגין אחריות פיסקלית. זה נעשה בתקציב 2024, הוקמה ביוזמתנו ועדה לבחינת תקציב הביטחון וזה נעשה גם בתקציב 2025 עם התאמות של יותר מ-30 מיליארד שקל וזה התבטא בהורדת פרמיית הסיכון".
לדבריו "נכון שבתוך ההתאמות חלק מההמלצות לא התקבלו אבל בתור יועץ כלכלי אני חושב שבנק ישראל תרם תרומה מכרעת. אני לא רוצה להביע דעה על הביקורת על פרופ' אבי שמחון נגדי. הנושא הוא לא אמיר ירון. יש עמדות שונות ואנחנו ממוקדים בעניין ותו לא. אני עומד מאחורי העמדות שהפגנו ועובדה שברובם הם התקבלו על ידי השווקים".
בנוגע לחוק ההשתמטות הוסיף: "מאחר שיהיה צורך בהגדלת כוח האדם בצה"ל יהיו השלכות על האיתנות הכלכלית של המשק. וכדי להתמודד עם זה יש להרחיב את מעגל המשרתים ולהארכת השירות יש עלות של 0.5% תוצר שהם כ-10 מיליארד שקל בשנה".
לדבריו "חוק גיוס אפקטיבי חייב לכלול היקפי גיוס שתואמים את צרכי הצבא, ולכלול תמריצים שליליים אישיים לאי התגייסות, כלכליים ואחרים".
הנגיד הזהיר מהשלכות הרפורמה המשטרית וקבע: "בתקופה זו חיוני לא להוסיף עוד אתגרים ורכיבים שתורמים לאי ודאות בשל שינויים חוקתיים ללא הסכמה רחבה וחיוני לשמור על עצמאות ועל החוזק של מוסדות המשפט".
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל קיבלה אתמול את החלטת הריבית הראשונה לשנת 2025 והותירה אותה ללא שינוי ברמה של 4.5% לשנה זו הפעם השמינית ברציפות בשנה האחרונה.
על פי תחזית בנק ישראל הצמיחה במשק תסתכם ב-2025 ב-4% ואילו האינפלציה הצפויה ב-2.6%. להערכת מחלקת המחקר עד סוף השנה צפויה הורדת ריבית אחת או שתים. הותרת הריבית ללא שינוי שהייתה הצפויה לדעת מרבית האנליסטים תמשיך להעיק על המשק.