אם נספר לכם שההייטק הישראלי הפורח, הגם שידע עליות ומורדות עם השנים, מציין רבע מאה, בוודאי תשפשפו את העיניים. כן, 25 שנה בדיוק חלפו ממהפכת ההייטק הגדולה, שבה גם עולם הטכנולוגיה השתנה לבלי היכר וגם יכולותיו של ההייטק הישראלי הופצו ברחבי העולם. מישהו זוכר שלפני 25 שנה עדיין לא יכולנו לשלוח SMS או לחפש איש קשר ברשת החברתית שכלל לא הייתה קיימת?
המהפכה של חצי היובל האחרון לא הייתה רק טכנולוגית - וגם ההייטק הישראלי לא נשאר מאחור. בתחילת שנת 2000, רגע אחרי שהתגברנו על הבאג שלא היה, יכולנו להפעיל את מודם החיוג הרועש - כמובן אחרי שווידאנו שאף אחד מדיירי הבית לא משתמש בטלפון - ולגלוש במהירות מסחררת של 56KB לשנייה.
באותה שנה יצאו בארה"ב הטלפונים הניידים הראשונים עם חיבור לאינטרנט, שעלו עדיין כמה אלפי דולרים. רעמי המהפכה הדיגיטלית כבר החלו להתגלגל מעבר לאופק, אבל יעברו עוד שבע שנים, משבר כלכלי, אינתיפאדה ומלחמה - עד שסטיב ג'ובס ישנה את העולם ויציג את האייפון הראשון.
ב־25 השנים האחרונות הספקנו לעבור כברת דרך טכנולוגית שהתפוצצה אקספוננציאלית. גם בכירי העתידנים וטובי המדענים של סוף האלף הקודם, לו היו נכנסים למכונת זמן, היו מתקשים לזהות אותה. זה נכון במיוחד לישראל, שתמיד עמדה בחוד החנית של עולם ההייטק, וכיום מתמודדת עם אתגרים חדשים ויוצאי דופן. עם סיום רבע המאה, ארבעה מבכירי ההייטק הישראלי התכנסו לסכם 25 שנה של הובלה טכנולוגית, לספר על נקודות המפנה העיקריות ולסמן את האתגרים לעתיד. ובהחלט יש כאלה.
ICQ פותחת את התיאבון
"ישראל הפכה למעצמה טכנולוגית בזכות שילוב של הון אנושי ייחודי, סביבה תומכת יזמות, אקדמיה ותשתית מחקר, הון פיננסי תומך, תמיכה ממשלתית והיווצרות התנאים להקמת מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות בישראל", מסביר אבי חסון, מנכ"ל Startup Nation Central. "כל אלו הובילו יחד למה שמכונה היום 'סטארט־אפ ניישן', מונח שהוביל גם להקמת הארגון שאני עומד בראשו".
חסון, שנמצא כבר יותר מ־30 שנה בתפקידים בכירים בהייטק הישראלי, במגזר הפרטי והציבורי, מסמן שתי נקודות מפנה עיקריות, שהתרחשו דווקא בשנות ה־90 והניחו את היסודות להפיכתה של ישראל למעצמה טכנולוגית ב־25 השנים האחרונות.
הנקודה הראשונה היא תוכנית "יוזמה" - תוכנית ממשלתית לקידום השקעות הון־סיכון בתעשיית הטכנולוגיה הצעירה שהחלה להתפתח אז ושימשה בסיס להקמת קרנות ההון־סיכון הראשונות בישראל. התוכנית עודדה יזמים ומשקיעים מקומיים ובינלאומיים לקחת חלק בפיתוח טכנולוגיות חדשות ויצרה מודל חדשני של תמיכה ממשלתית. "מעבר להיבט הכלכלי, תוכנית יוזמה סימנה חזון ארוך טווח והייתה נדבך מרכזי בביסוס האקוסיסטם הטכנולוגי של ישראל", הוא מסביר.
נקודת המפנה השנייה של ההייטק הישראלי, על פי חסון, הייתה מכירת חברת ICQ בשנת 1998 ביותר מ־400 מיליון דולר לחברת AOL, שפתחה ליזמים הישראליים חלום חדש - חלום האקזיט והאפשרויות הגלובליות. "מדובר היה באחת המכירות הראשונות של סטארט־אפ ישראלי לחברה בינלאומית, שהפכה סמל ליכולת הישראלית לשלב בין רעיונות חדשניים לשוק העולמי, ועוררה את דמיונם של יזמים אחרים לחלום בגדול".
"לאורך השנים ההייטק הישראלי רשם הישגים מרשימים: מהשקעות הון־סיכון, מיזוגים ורכישות, לצד הקמת מאות מרכזי פיתוח של חברות רב־לאומיות בישראל, ובעשור האחרון הוספת עשרות חברות צמיחה ישראליות שהפכו למובילות עולמיות בתחומן", מתגאה חסון. "גם לאחר שנה קשה ומאתגרת של מלחמה, התעשייה ממשיכה להפגין חוסן ולשמור על מומנטום יוצא דופן. ההון האנושי הייחודי בישראל ממשיך להיות הנכס המרכזי של הסקטור הקריטי לשגשוג הכלכלי של המדינה".
לגבי העתיד, עם זאת, חסון מודאג ממספר גורמים. "חוסר בתכנון ארוך טווח בתחומי המדיניות התקציבית, התשתיות המחקריות ומנועי הצמיחה יוצר אי־ודאות שעלולה לפגוע בעתיד הענף. כעת, יותר מתמיד, על הממשלה לפעול באחריות ובנחישות כדי להבטיח את עתיד ההייטק כעוגן כלכלי מרכזי בישראל".
אנחנו מול כל העולם
"התואר 'סטארט־אפ ניישן' אינו נובע מאירוע נקודתי אחד, אלא מהתנאים המאתגרים שבהם תעשיית ההייטק הישראלית פועלת: מדינה קטנה עם משאבים מוגבלים, שבה כל מוצר שמפותח חייב לפרוץ מעבר לשוק המקומי", מסבירה עדי רום, סמנכ"לית פיתוח ב־Waze, שעוסקת בפיתוח כבר יותר מ־20 שנה. "הצורך להתגבר על המגבלות, מתוך שאיפה להשפעה גלובלית, הוא מה שמגדיר את האקוסיסטם של הסטארט־אפים בישראל ומעודד רוח יזמית ויצירתיות יוצאת דופן".
לדעתה של רום, חברת טכנולוגיה ישראלית שמעוניינת להצליח חייבת לחשוב בגדול, מחוץ לסביבה המקומית הנוחה, להתחרות עם שחקנים בינלאומיים בעלי משאבים רבים, ולכן חייבת להיות זריזה, מקורית וחדשנית. "זה תהליך לא פשוט, אבל הוא הכרחי כדי להתקדם לשלב הבא. הבחירה של Waze להסתמך על חוכמת ההמונים, על הידע והמוטיבציה של משתמשים מקומיים ברחבי העולם שמכירים את הדרכים ורוצים לעזור לנהגים סביבם, היא דוגמה מצוינת לגישה הזו".
שמוליק האוזר, סמנכ"ל חטיבת האנטרפרייז באורקל ישראל, מתבונן מקרוב על תעשיית ההייטק כבר יותר מ־25 שנה. לדעתו, כניסתן של ענקיות הטכנולוגיה הרב־לאומיות לישראל הייתה אחד התהליכים המשמעותיים ביותר שחיזקו את תעשיית ההייטק בישראל.
"משנות ה־2000 התחילו ענקיות טכנולוגיה רב־לאומיות להרחיב את פעילותן בישראל. חברות מובילות כמו מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק ואמזון פתחו כאן מרכזי פיתוח והצטרפו לחברות רב־לאומיות מובילות כמו אינטל ואורקל, שפעלו כאן עוד קודם לכן. במרכזי הפיתוח של החברות הרב־לאומיות התמקדו בתחומים כמו בינה מלאכותית, סייבר, שירותי ענן ופיתוח חומרה, והתבססו על הכישרון המקומי והמיומנויות הייחודיות של העובדים הישראלים. ככל שהמרכזים הללו התרחבו והפכו לחשובים יותר עבור החברות, הפכה ישראל למוקד עולמי לחדשנות טכנולוגית ומעמדה כסטארט־אפ ניישן רק הגביר את המוניטין העולמי שלה".
"כניסתן של החברות הללו תרמה משמעותית לתעשיית ההייטק ולכלכלה הישראלית. הן סיפקו אלפי משרות איכותיות, שמאפשרות למהנדסים וליזמים ישראלים מהמרכז ומהפריפריה להיות חלק מתאגידי ענק ולעבוד בפרויקטים גלובליים מתקדמים, תוך חשיפה לשיטות עבודה וסטנדרטים בינלאומיים. הביקוש שהן יצרו לעובדים בישראל גרם ליותר צעירים ללמוד מקצועות מתאימים באקדמיה ולהתחיל בקריירה בתעשיית ההייטק, מה שהוביל לחיזוק ישיר גם של האקדמיה הישראלית.
"כמו כן, שיתופי פעולה בין מרכזי הפיתוח לבין סטארט־אפים מקומיים יצרו שרשרת ערך טכנולוגית חזקה, שבה טכנולוגיות חדשניות שפותחו בישראל משולבות במוצרים ובשירותים עולמיים. הנוכחות הבינלאומית העוצמתית הזו הפכה את ישראל לא רק למרכז טכנולוגי בפני עצמו, אלא גם לגשר בין טכנולוגיה מקומית לחדשנות גלובלית", הוא מסכם.
העתיד נמצא ב־AI?
צחי קפלוטו, סמנכ"ל חטיבת פיתוח וטכנולוגיות במרכז המו"פ של ענקית הטכנולוגיה AT&T בישראל, ראה המון ביותר מ־25 שנותיו בהייטק. לדעתו, אין רגע אחד בלבד שמגדיר את ההייטק הישראלי. "לאורך כל 25 השנים האחרונות התעשייה ידעה להתאים את עצמה במהירות וביעילות, למצוא Use Cases מעניינים, ולרתום את הטכנולוגיות הרלוונטיות שישרתו אותם", הוא טוען.
"אם בכל זאת אני צריך לבחור נקודת מפנה לתעשייה, מבחינתי זאת תהיה מהפכת ה־AI שאנחנו נמצאים בעיצומה, ואולי אפילו רק בראשיתה. המהפכות הקודמות פתחו בפנינו אפשרויות חדשות, יצרו חיבורים מעניינים והקלו עלינו, כמפתחים וכמשתמשים, את החיים. בניגוד אליהן, מהפכת ה־AI משנה סדרי עולם, הן ברמה האופרטיבית - איך נכתוב קוד, מי יכתוב ובאיזו מהירות נשיק מוצרים - והן ברמה העסקית: איך תתבצע האינטראקציה עם המשתמש, באילו תכונות נוכל לתמוך ואילו תובנות מפתיעות נציב בפניו".
"להערכתי, אנחנו רק מגרדים את פני השטח ועדיין לא מבינים את מלוא הפוטנציאל של הטכנולוגיה. הדמוקרטיזציה והקומודיפיקציה של המודלים הקיימים, המורידים את רף הכניסה, והסוכנים החכמים המאפשרים להעשיר את המודלים עם מידע עדכני ולהרחיב את היכולות שלהם, יוצרים הזדמנות נדירה לתעשיית ההייטק הישראלית. הזמינות והיכולות המסעירות שהטכנולוגיה פותחת בפנינו מתאימות כמו כפפה ליד לתכונות של התעשייה, ואני מאמין שנדע לנצל אותן עד תום. לא ירחק היום שבו נראה פיתוחים פורצי דרך ומוצרים שכיום עוד לא ניתן לדמיין - מגיעים מישראל".
יגאל קורח, סמנכ"ל תשתיות ואבטחת מידע בחברת נטורל אינטליג'נס, דווקא מסמן את המעבר לאחסון ענן כנקודת מפנה להייטק הישראלי. "המעבר לענן איפשר לחברות הישראליות לפרוץ לפרודקשן בנפח מאוד גדול בצורה מהירה ויעילה. לפני כן, חברה ישראלית שיושבת בראש העין הייתה צריכה להקים שרתים בסן חוזה, ניו יורק וברלין. זה לקח חודשים - להזמין שרתים, לשלוח לקצוות העולם אנשים שיתקינו ויחברו את הכל, ופתאום התמונה השתנתה. כל אחד יכול להיכנס לממשק של אמזון, של גוגל או מיקרוסופט ובכמה קליקים לעלות לאוויר. אין ספק שזה היה שינוי מאוד גדול. דברים נהיו קלים ונפתחו, וחברות פתאום יכלו לעבור בצורה פשוטה יותר מאשר בעולמות של שרתים מקומיים".
לסיכום, חצי היובל שעבר עולם הטכנולוגיה, ואיתו ההייטק הישראלי, התאפיין בתהפוכות ומהפכות. מחיבור לענן ועד תוכנות צ'אט לסוכני בינה מלאכותית, ההייטק הישראלי לא נשאר - בינתיים - מאחור. עם זאת, המומחים מסמנים גם את האתגרים שצריך להתייחס אליהם, כדי שגם בסיכום חצי המאה נוכל להסתכל לאחור בגאווה וקדימה בתקווה ובציפייה.
25 שנות הייטק ישראלי - הרגעים הבולטים
רכישות בולטות:
2013: רכישת Waze על ידי גוגל
חברת Waze, שהפכה לאחת אפליקציות הניווט המובילות בעולם, נמכרה לגוגל ב־1.15 מיליארד דולר. הרכישה לא רק מיקמה את ישראל כמרכז עולמי לחדשנות במובייל, אלא גם היוותה השראה ליזמים רבים.
2017: רכישת מובילאיי על ידי אינטל
אינטל רכשה את מובילאיי, חברה ירושלמית המתמחה בטכנולוגיות נהיגה אוטונומית, בסכום של כ־15 מיליארד דולר. עסקה זו נחשבת לאקזיט הגדול בתולדות ההייטק הישראלי.
2019: רכישת מלאנוקס על ידי NVIDIA
ענקית השבבים NVIDIA רכשה את מלאנוקס, חברה ישראלית המתמחה בטכנולוגיות תקשורת מהירה למרכזי נתונים, בסכום של כ־7 מיליארד דולר. עסקה זו חיזקה את מעורבותה של NVIDIA בישראל ואת התבססות החברה על פיתוח ישראלי.
הנפקות בולטות בנאסדק:
2012: פאלו אלטו נטוורקס (לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר) - חברת אבטחת מידע שנוסדה על ידי ניר צוק.
2013: וויקס (600 מיליון דולר) - חברה שהפכה לפלטפורמה עולמית מובילה ליצירת אתרים.
2019: פייבר (650 מיליון דולר) - פלטפורמת הפרילנסרים הישראלית שסימנה את התחזקות הכלכלה השיתופית והדיגיטלית.
2021: מאנדיי.קום (6.8 מיליארד דולר) - חברת התוכנה הישראלית שפיתחה פלטפורמת ניהול עבודה.
2021: סנטינל וואן (כ־9 מיליארד דולר), הנפקת הסייבר הגדולה ביותר בתולדות וול־סטריט.
אירועים נוספים:
הקמת מרכזי פיתוח של חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן: Intel, Google, Microsoft, Apple, Amazon ו־Facebook.
צמיחת תחום הסייבר בישראל, הפכה למובילה עולמית בתחום אבטחת הסייבר, עם חברות כמו Check Point, CyberArk ו־Palo Alto Networks
פיתוח כיפת ברזל:
חשובה לא פחות, ובמיוחד בימים אלו, היא מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל שפותחה על ידי חברת רפאל והתעשייה האווירית והפכה סמל לחדשנות טכנולוגית ישראלית.