יוקר המחיה בישראל הוא נושא שמעסיק כל משק בית. עם המחירים המזנקים, הצרכנים מוצאים את עצמם נאבקים לשמור על תקציב המשפחה תוך התמודדות עם הוצאות גוברות. מחקר מקיף שנערך לאחרונה מעלה ממצאים מטרידים על הפערים במחירי מוצרי יסוד ברשתות המזון.
המחקר חשף פערים של עד 71% בין הרשתות, לצד תופעה חדשה ומטרידה: ניצול העלאת המע"מ כעילה להעלאות מחירים שאינן מוצדקות.
השוואת מחירים בין 66 מוצרים בסיסיים ברשתות שיווק מובילות מעלה פערים של מאות שקלים בסל קניות ממוצע. הדבר מציב סימן שאלה גדול: האם הצרכן הישראלי באמת מקבל תמורה הוגנת למחיר שהוא משלם?
בין הפערים הבולטים במחקר: קמח לבן, עם הבדלים של 71.05% (רמי לוי מציע את המחיר הזול ביותר, 3.80 שקלים - לעומת 6,50 שקלים בפרש מרקט), פתיתים אפויים עם פערים של 83.67% (4.90 שקלים באושר עד לעומת 9 בפרש מרקט) ושמן קנולה עם 44.94% (מ-8.90 במספר רשתות ועד 12.90 בפרש מרקט).
פערים כאלה אינם מוגבלים כמובן רק למוצרי יסוד, וגם בקטגוריות אחרות, כמו ירקות ופירות, מוצרי חלב וניקיון, נמצא חוסר אחידות מפתיע, שיכול לעלות למשפחה ממוצעת מאות שקלים בחודש.
הרבה יותר מאחוז
העלאת המע"מ הייתה אמורה לגרור עלייה שולית במחירי המוצרים, אך במציאות היא דרמטית הרבה יותר. מע"מ, שמטרתו המקורית היא להוסיף שיעור מס מוגדר, הפך לאמצעי העלאת מחירים נוסף.
כך, בעוד עליית המע"מ השולית עלתה ב-0.8% בלבד, מחירי סל הקניות טיפסו בכ-3% בממוצע. גם מוצרים שאינם חייבים במע"מ, כמו ירקות ופירות, הציגו עליות מחירים ניכרות, דבר המעיד על ניצול העלאת המע"מ כאמצעי ל"החבאת" עליות מחירים שאינן נדרשות.
בדקנו סל קניות ממוצע הכולל מוצרי יסוד בין שמונה רשתות שיווק כדי לבחון את הפערים ביניהן לאחר עליית המע"מ. מצאנו כאמור כי פירות וירקות שאינם חייבים במע"מ עדיין רשמו עליות מחירים של עשרות אחוזים. עוד נמצא כי במדפי מוצרי החלב והמעדנים נרשמו עליות שנראות שוליות, אך כאלה שנבנות לאורך זמן ויוצרות עלות חודשית משמעותית בסל הקניות.
והתוצאות:
הרשת הזולה ביותר הפעם הייתה אושר עד, עם סל קניות בעלות של 943.4 שקל. אחריה רמי לוי (962.1 שקל) ויוחננוף (972.98). רשתות אלה היו היחידות במבחן מתחת לרף 1,000 השקלים. רביעית מחסני השוק עם סל בעלות של 1,015.89 שקל, ואחריה שופרסל דיל (1,051.2) ורשת ויקטורי (1,060.29). סוגרות את הרשימה טיב טעם עם 1,076.8 שקל לסל הקניות שהרכבנו, ואחרונה במחקר רשת פרשמרקט עם סל בעלות של 1,110.89 - 167 שקל יותר מהסל הזול ביותר שנדגם (17.75%).
הצרכן במרכז המאבק
מה עומד מאחורי הפערים הללו? ברשתות השיווק טוענים לעיתים כי ההפרשים נובעים מעלויות שונות: שכר דירה, שכר עובדים ועלויות שינוע. אך האם זה באמת מסביר פער של 103% במחיר של כרוב לבן, למשל? או פער של כמעט 90% במחיר תחליב רחצה?
נראה שהסיבות האמיתיות להפרשים במחיר נובעות מסיבות כמו אסטרטגיית תמחור שונה (רשתות יוקרה מתמקדות בצרכנים שפחות רגישים למחיר, בעוד רשתות מוזלות מתחרות על כל לקוח), שוק המותגים הפרטיים (כשחלק מהרשתות "דוחפות" מוצרים במותגים פרטיים, המציעים אלטרנטיבה זולה יותר, אך עם תמחור שמכוון לעודד קנייה של מותגים מסוימים) והיעדר פיקוח.
כיצד נתמודד כצרכנים עם עליות המחירים? ראשית, יש לבצע השוואות מחירים שיטתיות, באמצעות אפליקציות ואתרי השוואות מחירים המאפשרים לבדוק את מחירי המוצרים בזמן אמת. שנית, יש לבצע רכישות ממוקדות: במקום לבצע את כל הקניות ברשת אחת, ניתן לחלק את הקניות בין רשתות בהתאם למבצעים ולפערי המחירים. שימו לב כי קניית מוצרים בסיסיים במבצע לתקופה ארוכה יכולה לחסוך כסף רב לאורך זמן.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שהבעיה אינה טמונה רק ברשתות, אלא גם בחוסר הפיקוח והרגולציה. יש להחזיר פיקוח על מוצרים בסיסיים, כפי שהיה נהוג בעבר, ועל רשתות השיווק לפרסם את מבנה המחירים בצורה ברורה לציבור. בנוסף, עידוד כניסת רשתות נוספות לשוק המקומי ופתיחת השוק עשויים להקל גם הם על השתוללות המחירים.
המאבק ביוקר המחיה מתחיל אומנם מהצרכן, אך צריך להסתיים ברגולטור וברשתות השיווק. על כל משפחה ללמוד לנצל את הכלים העומדים לרשותה כדי לצמצם עלויות. ללא שינוי מערכתי ופיקוח אמיתי, הפערים ימשיכו להעמיק.