לאיש אין ספק כי בישראל יש יותר מדי עורכי דין, אך אלפי סטודנטים ממשיכים להירשם ללימודי משפטים מדי שנה. לא ברור מה הם מדמיינים לעצמם, רק דבר אחד בטוח - כל אחד מהם יאלץ להקדיש פרק זמן לא קטן שבו יעבוד שעות ארוכות תמורת שכר נמוך.
נתונים מחברת עוקץ מערכות, המספקת פתרונות לניהול עובדים, חושפים מציאות מאתגרת למתמחים. במשרדים קטנים, השכר נע בין 6,000 ל-9,500 שקלים, טווח שלא השתנה זה שלוש שנים. במשרדים בינוניים, השכר הממוצע בשנת 2024 עמד על 10.5 אלף שקלים, עלייה של 11% לעומת השנה הקודמת. לעומתם, במשרדים הגדולים, השכר נע בין 9 ל-12.5 אלף שקלים - סכום שמספיק לשכירות בדירת שני חדרים מחוץ לגוש דן, אך הוא גבוה משמעותית מהשכר במשרדים קטנים ובינוניים.
משרדי בוטיק מציעים שכר שנע בין 8.5 ל-12 אלף שקלים, אך ההטבות במשרדים הגדולים גדולות יותר ומטות את הכף: מענקי הישארות בגובה 10-20 אלף שקלים, מתנות חג, מחשבים ניידים, חניה, חדרי כושר ושיעורי יוגה ופילאטיס מסובסדים. בנוסף, בחלק מהמשרדים מציעים גם ליווי פסיכולוגי ומימון נופש שנתי בחו"ל.
הנתונים, שמבוססים על עיבוד תוכנת שכר ומקורות נוספים, מבהירים: תנאי העבודה במשרדים גדולים לא רק שמקלים על חייהם של מתמחים, אלא גם הופכים את ההתמחות בהם לכדאית הרבה יותר, במיוחד למי שהתברכו בציונים גבוהים וביכולות שאפשרו להם להשתלב במשרדים המובילים.
וישנה נקודת אור נוספת, שנוגעת לכלל המתמחים: סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, האריך בצו את הוראת השעה לקיצור תקופת ההתמחות בעריכת דין מ-18 חודשים ל-12 חודשים למשך שנת 2025. ההוראה, שהתקבלה לראשונה בפברואר 2024 על רקע מלחמת חרבות ברזל, נועדה להקל על מתמחים שנפגעו מהמצב הביטחוני בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. רבים מהם גויסו למילואים, יצאו לחופשה ללא תשלום, או הושפעו מפינוי יישובים בדרום ובצפון. קיצור תקופת ההתמחות מאפשר למתמחים להשלים את ההכשרה המקצועית בזמן קצר יותר, להשתלב במהירות בשוק העבודה, ולתמוך בשיקום המשק המשפטי. החלטה זו מבטאת את המחויבות להקל על מתמחים בתקופה מורכבת ולסייע להם לעמוד באתגרים שנוצרו בשל הנסיבות הלאומיות.