הגירעון בשנת 2024 עמד על כ-6.9% תוצר, המהווים כ-136.2 מיליארדי שקלים, נמוך משמעותית מהגירעון שאישרה הממשלה לפני שבועות אחדים, זאת לאחר שהגירעון כבר הגיע לפני חודשים אחדים ל-8.5%. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים קטן בכ-0.75 נקודות אחוז. הגירעון החודשי עמד על כ-19.2 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש דצמבר אשתקד שהסתיים בגירעון של כ-33.8 מיליארד שקל.
בחודש דצמבר נרשמו הכנסות של כ-47.8 מיליארד שקלים. הכנסות המדינה בשנת 2024 הסתכמו בכ-485 מיליארד, ביחס לכ-438.9 מיליארד בשנת 2023 (גידול מצטבר של כ-10.5%). העלייה נבעה בעיקר מהגידול הרב בפעילות המשק והגידול בהוצאות הממשלה, שגרמו גם הן לגידול בהכנסות ממסים.
הוצאות הממשלה בשנת 2024 עמדו על כ-621.2 מיליארד שקלים, לעומת כ-516 מיליארד בשנת 2023 (גידול מצטבר של כ20.4%). אומדן הוצאות המלחמה בשנת 2024 (במונחי נטו מתקציב המדינה) עמד על כ-100 מיליארד שקלים, ומפרוץ המלחמה כ-124.7 מיליארד. בנוסף, מפרוץ המלחמה שולמו כ-18.5 מיליארדי שקלים מקרן הפיצויים. החודש נרשמו הוצאות של כ-67 מיליארד שקלים.
החשב הכללי של האוצר, יהלי רוטנברג, אמר היום כי שנת 2025 מתוכננת עם גירעון שיגיע כנראה עד ל-4.9%. העלייה תיגרם בחלקה בשל אימוץ המלצות ועדת נגל. בנוסף ציין כי "ירידה ב-2% תוך שנה בגירעון מהווה מסר חשוב לשוק ההון וזה יאפשר בעתיד לשפר את דירוג האשראי של ישראל".
רוטנברג הוסיף ואמר כי מוכרחים לאשר את תקציב המדינה: "אנחנו בתקציב המשכי, והוא מאוד נמוך ביחס לתקציב המוצע, אי אפשר יהיה להתנהל בצורה הזו כל השנה, הוא לא יהיה בר קיימא, ולכן אני חושב שמוכרחים להעביר את התקציב. ככל שזה לא יקרה, אנחנו נצטרך לעבוד במסגרת תקציב המשכי מאוד מצומצמת, בערך 100 מיליארד פחות מהצעת התקציב של 2025".