מתעלמים מהודעות וואטסאפ? זה עלול לעלות לכם בירושה

שנת 2024 הביאה לשינויים מהותיים בדיני הירושה בישראל, עם מקרים משפטיים מורכבים שהגיעו להכרעות בערכאות שונות, כולל ביהמ"ש העליון ובית הדין הרבני. הערכאות השונות נדרשו להכריע בסוגיות רגישות שחשפו את הגבולות העדינים של דיני הצוואות.

מהקביעה של בית המשפט לגבי הכשירות של בעלת פיגור שכלי לנסח צוואה, דרך הפסיקה שפירשה התעלמות מהודעת ווטסאפ כראייה ועד למקרה שהוביל את בית המשפט העליון להתערב ולבטל את פסיקת המחוזי. שישה מקרים בולטים מהשנה החולפת ומה שאנחנו יכולים ללמוד מהם.

המחלוקת התנהלה סביב זוג נשוי שערך צוואה הדדית, שבמסגרתה הוסכם כי הרכוש יחולק שווה בשווה בין ארבע בנותיהם. עם השנים, כשחלתה המנוחה בדמנציה, המנוח החליט לשנות את הצוואה כך שהירושה תעבור לנכד, ולא לבנות. לאחר פטירת המנוח, הנכד הגיש בקשה לקיום הצוואה החדשה, אך אחת הבנות (שכאמור לא נכללה בצוואה החדשה), התנגדה.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המנוח לא יכול היה לשנות את הצוואה ההדדית, כיוון שההודעה על השינוי נמסרה כאשר המנוחה לא הייתה כשירה להבין את משמעותה. הוא גם ציין כי ייתכן והייתה השפעה בלתי הוגנת מצד הנכד על המנוח בעת עריכת הצוואה. הנכד פנה לבית המשפט המחוזי, אך זה אישר את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, תוך שהוא מציין את ההסתמכות ההדדית בין בני הזוג על כך שלא יהיה שינוי בצוואה ההדדית.

בהמשך, הנכד פנה לבית המשפט העליון, שחרג מהמוסכמה הרגילה וקיבל את בקשת רשות הערעור. השופטת יעל וילנר קבעה כי יש להתייחס לצוואה ההדדית בהתאם לדין שהיה קיים לפני תיקון חוק הירושה ב-2005, המאפשר שינוי הצוואה גם לאחר מות אחד הצדדים, כל עוד לא הייתה הוראה מפורשת לכך. למרות זאת, בית המשפט העליון קבע כי יש לחזור לבית המשפט לענייני משפחה כדי לבחון את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת מצד הנכד בעת עריכת הצוואה החדשה.

הפסיקה העליונה במקרה זה מהווה תקדים משפטי חשוב, בו בית המשפט העליון ביטל את פסקי הדין של הערכאות הקודמות.

מס' תיק 7884/23

המקרה נסוב סביב צוואתה של אישה עם פיגור שכלי קל, שהורישה את רכושה לשכניה שטיפלו בה במשך שנים רבות. הדבר עורר מאבק משפטי לאחר שהתנגדות הוגשה על ידי בת דודתה, היורשת על פי דין. בת הדודה טענה כי השכנים השפיעו על המנוחה באופן בלתי הוגן, ושהיא לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה. בית המשפט דחה את ההתנגדות וקבע כי המנוחה הייתה כשירה לערוך את הצוואה והבינה את משמעותה.

השופטת תמר סנונית פורר שוכנעה כי המנוחה, למרות פיגורה השכלי הקל, הייתה עצמאית במחשבותיה וביכולתה לקבל החלטות. היא ציינה כי המנוחה ניהלה זוגיות ארוכת שנים ויכלה לנהל מצבים חיים מורכבים, דבר המעיד על חשיבה עצמאית. חוות הדעת של המומחית מטעם בית המשפט, שהעריכה כי המנוחה לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה, לא התקבלה, וההשפעה הבלתי הוגנת מצד השכנים נדחתה.

לפי פסק הדין, המנוחה ציינה את רצונה להוריש את רכושה לשכנים, תוך שהיא מבהירה כי הם היו "המשפחה האמיתית בחייה".

מס' תיק 49989-12-22

אם לחמישה שהלכה לעולמה ב-2008, הותירה צוואה שבה היא מורישה את בית המגורים שלה לבנה, שהתגורר בו עם אשתו במשך שנים רבות. לאחר מותה, נרשם הבית על שמו בהתאם לצוואה, בעוד שאר הרכוש חולק שווה בשווה בין האחים.

ב-2023, בעקבות הליך גירושים, פנה הבן לבית הדין הרבני וביקש לשנות את צו הירושה כך שהבית יתחלק בין כל האחים, ובכך למנוע מאשתו לקבל מחצית מהבית. בית הדין דחה את הבקשה וקבע כי הצוואה המקורית נותרת בתוקף, תוך שהוא מזהיר מפני ניסיונות לשנות את רצון המצווה כדי להתחמק מאחריות כספית.

המשמעות המשפטית: בית הדין הכיר בכך שניסיון הבן לשנות את הצוואה מהווה תרמית, והבהיר שצוואה תקפה עומדת בעינה גם כששינויים במציאות המשפחתית הופכים אותה ללא נוחה.

מס' תיק 288679/5

מקרה נוסף עסק בצוואה הדדית, שבה קבעו בני זוג חלוקה לא שוויונית בין ילדיהם. לאחר מות הבעל, בחרה האישה להסתלק מחלקה בצוואה ולחלק את רכושה שווה בשווה בין ילדיה.

עם פטירת האם, ביקש אחד הבנים לקיים את הצוואה המקורית, אך שתי האחיות טענו כי החלוקה צריכה להיות שווה בעקבות הסתלקות האם. בית המשפט קבע כי הסתלקות של בן זוג מצוואה הדדית מבטלת את ההסדר הקודם, אם לא נקבע יורש חלופי.

המשמעות המשפטית: הסתלקות מירושה מהווה ביטול של צוואה הדדית במקרים מסוימים, ולכן יש להבטיח הוראות חלופיות ברורות מראש.

מס' תיק 130/24

סכסוך משפחתי על צוואה הפך לדרמה משפטית, כאשר בית המשפט קבע כי הודעות בקבוצת ווטסאפ משפחתית עשויות להכריע את גורל המחלוקת. במקרה זה, אחד מבני המשפחה, המתגורר בחו"ל, טען כי לא הסכים להסרת התנגדותו לצוואה, ודרש לבטל את פסק הדין שניתן על פיה.

אולם, בית המשפט התרשם כי הודעות שנשלחו בקבוצת הווטסאפ המשפחתית, בהן עדכן נציג המשפחה את יתר המתנגדים על ההסכמה להסיר את ההתנגדות, לא זכו להתנגדות מצד אותו בן משפחה או קרוביו.

השתיקה וההתעלמות מההודעות הובילו את בית המשפט למסקנה כי מדובר בהסכמה שבשתיקה, וההודעות הפכו לראיה מכרעת שבסופו של דבר הובילה להכרעת הסכסוך.

מס' תיק 29166-02-21

במקרה הנ"ל שהתגלגל עד לפתחי בית המשפט העליון, קבע ביהמ"ש כי אם אחד מבני הזוג מביא עימו נכס פרטי לנישואין, בן הזוג השני זכאי למחצית מהשבחה שנעשתה בנכס במהלך הנישואין, כל עוד השבחה זו הייתה אקטיבית. אם מדובר בהשבחה פסיבית, כמו עליית ערך בשוק, בן הזוג השני לא זכאי לשיתוף, אלא אם הוכחה כוונה לשתף.

במקרה שנדון, הבעל העביר את מניותיו לילדיו לפני הנישואין, אך בית המשפט קבע שהעברה זו הייתה למראית עין בלבד, כי בפועל הוא ניהל את החברות. בהתאם, השבחה שנעשתה במהלך הנישואין נחשבת לנכס משותף שיש לחלק בין בני הזוג.

מס' תיק 3462/23

המשרד שייצג את הצדדים הזוכים במקרים המתוארים הוא משרד עורך הדין בעז קראוס המתמחה בצוואות ודיני ירושה.

עו"ד בעז קראוס מסר: "תחום דיני הירושה הוא תחום דינמי אשר מושפע מתפיסות עולם ושינויים בחלוף השנים. המכנה המשותף של פסקי הדין, הוא התאמת הפרשנות המתפתחת של הפסיקה לתוצאה אשר תעלה בקנה אחד עם הצדק. כל אחד מפסקי הדין עשה בתחומו צדק שנהיר אף למי שאינו בקיא בדקויות המשפטיות".