איומי מעצר נגד צעירים ישראלים ששירתו בצה"ל הם רק חלק מההשלכות של תדמית ישראל המוכפשת ברחבי העולם. הנזקים בזירה העסקית הרבה יותר כבדים ומשפיעים מאוד על הכלכלה.
הצרכן הישראלי לא תמיד מודע בביקוריו בסופרמרקט לסיבות המגוונות שבעטיין הוא משלם מחיר גבוה כל כך בקופה. מעבר לסיבות הרגילות והמוכרות, חלק מעליות המחירים נבעו למשל מסגירת חלון הייבוא הטורקי, לצד ההאטה העסקית כתוצאה מדחיית מוצרים ישראלים לצד איומי אמברגו, סגירת נתיב השיט מים סוף - כל אלה הם חלק מהסיבות שהובילו את הכלכלה הישראלית והחברות הפועלות בה לנווט במים עסקיים סוערים ובלתי מוכרים.
עיקר החברות שנפלו בעין הסערה הן יצואניות. חברות שבעבר נשאו בגאון את צבעי הכחול-לבן שסימלו יוזמה, יצירתיות וחלוציות, ובשנה האחרונה נאלצו להתמודד עם הכתמת הסמל והפיכתו בחלק ממדינות פעילותן למוקצה ומנודה.
כלכלת המדינה, יש לציין, נסמכת על זרוע הייצוא שלה, שתרמה כ-31% מהתמ"ג הישראלי לשנת 2023. התמ"ג, על פי נתוני הבנק עולמי, עמד אותה שנה על כ-509.9 מיליארד דולר, וייצוא הסחורות והשירותים, בנטרול ייצוא יהלומים ומוצרי ושירותי ביטחון, הסתכם אז בכ-156.6 מיליארד דולר. כך על פי נתוני מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.
בהיעדר מדיניות חוץ המפנה משאבים למאבק על התדמית הישראלית לטובת שימור והרחבת התשתית העסקית והכלכלית, הפכו החברות הישראליות הפועלות בחו"ל בעצמן למעין שגרירי הכלכלה והעסקים של ישראל, וייצגו, בפועל, את כולנו. יצאנו לבחון את שדה הקרב העסקי עימו מתמודדות החברות הישראליות בחו"ל, וכיצד הושפעה פעילותן מאז מלחמת חרבות ברזל כתוצאה מזהותן הישראלית.
אחת מהחברות הישראליות הגדולות והפעילות בעולם היא חברת המינרלים ICL (לשעבר כיל), הנסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק בשווי של כ-24.4 מיליארד שקל. מטה החברה מחולק בין תל אביב ובאר שבע, וחולש על 43 אתרי ייצור שהחברה מנהלת ב-13 מדינות שונות ברחבי העולם.
ICL מעסיקה כ-12 אלף עובדים בנקודות שונות על הגלובוס ו-95% מפעילותה ייעודית לייצוא עם מכירות בכ-30 מדינות, בהן: ארה"ב, ברזיל, סין, הודו, מדינות אירופה ועוד. יתר 5% מהפעילות מוכוונת לשוק הישראלי. פעילותה העצימה הפכה אותה ליעד הראשון שלנו לבחינת השפעת רוחות המלחמה על ניווט החברות הישראליות בזירה הבינלאומית.
יניב קבלק (50) הוא נשיא חטיבת מוצרים תעשייתיים בחברה. תפסנו אותו לשיחה על המשמעות בלהיות מעין 'שגריר' ישראלי בתקופה זו מול לקוחות ועמיתים בחו"ל, על ההתמודדות עם שגרת פעילות בצל מלחמה וכיצד ניתן לנצל את מומנטום 'היד העליונה' בו נמצאת כיום ישראל כדי לקדם את תדמית העסקים הפועלים בה.
חברות הספנות הודיעו על שינוי מסלול בשל הטרור החותי, עובדים גוייסו למילואים, וקריאות בינלאומיות לחרם על ישראל ומוצרים המגיעים ממנה החל לשטוף את הזירה בינלאומית. נפגעתם?
"מצד אחד, מערך התפעול נאלץ למתוח את יכולותיו כתוצאה ממחסור בשיעור מסוים של עובדים שנקראו לשרות מילואים, בעיקר בחודשים הראשונים למלחמה. במקביל, היינו עדים לתמיכה מדהימה וגיבוי של העובדים שנשארו בשיתוף פעולה מעורר הערכה, במטרה להבטיח המשך פעילות עסקית שוטפת ככל שניתן. בגלל איומי החותים בים האדום אכן נאלצנו לבצע התאמות במשלוחים הימיים ולעקוף את האזור הבעייתי בדרך עקיפה, אשר גררה התאמות קלות שנדרשנו לבצע בתכנון הייצור לאור התארכות המסלולים של חלק מקווי השילוח.
"אך עדיין, בסיכומו של דבר, פעלנו בצורה מהירה וההתאמות שביצענו במערך התפעול של החברה, וכן עבודת תקשור ותמיכה משמעותית שקיימנו מול הלקוחות כמעט ולא פגעו במכירות. יתרה מכך, ההצלחה שלנו לספק גם בזמנים קשים, הביאה להידוק הקשר עם הלקוחות וחיזקה את ICL תדמיתית כספק אמין ויציב".
היו לקוחות שהודיעו כי לא יעבדו איתכם יותר עקב היותכם חברה ישראלית? חוויתם גילויי אנטישמיות כלשהם מאז המלחמה בביקורים בחו"ל?
"הקשר עם הלקוחות היה חזק מאוד במיוחד בתקופת המלחמה, ולא נתקלנו בלקוחות שהחרימו אותנו בגלל היותנו חברה ישראלית. אנחנו מוכרים כחברה גלובאלית מובילה, וכספק מועדף במרבית השווקים בהם אנחנו פועלים. חברות הספנות שינו לעיתים מסלולים ומקומות עגינה של אוניות, ולתקופה מסוימת היו כאלה שדילגו על חיפה בגלל המלחמה בצפון, אז הסטנו יותר משלוחים לנמל אשדוד באופן שלא פגע בתפקוד השוטף, אך לאורך כל התקופה לא קיבלנו תגובות שליליות, וחשוב לומר שמקרב כ-12 אלף העובדים בשלל אתרי החברה קיבלנו רק חיבוק חזק ותמיכה בלתי פוסקת.
"באופן טבעי, היו שאלות ורצו לקבל מידע נוסף מעבר למה ששומעים במדיה. באשר לעמיתים ולקוחות מחו"ל, אפשר לומר שהופגנה סולידריות רווחת בקרב רבים מהקולגות שלנו בכל רחבי העולם, כולל באסיה, אירופה וארה"ב, וכן מלקוחות עימם נפגשנו".
אתם פועלים גם בשווקים בעולם הערבי, כיצד היו התגובות שם?
"היצוא שלנו לעולם הערבי אינו גדול באופן יחסי, ובכל מקרה לא ראינו השפעה מהותית. במעט המדינות הערביות שיש לנו קשר עסקי עימן, אנחנו עובדים עם מפיצים מקומיים מובילים וחזקים והם תפקדו מצוין כך שלא חווינו פגיעה עסקית מיוחדת".
להרגשתך ומהנגיעות של החברה עם הגורמים העסקיים השונים בחו"ל, המותג ישראל נפגע כתוצאה מהמלחמה?
"בראייה כוללת, אני מאמין שיש השלכות לכאן ולכאן. מצד אחד, יכולותיה הגבוהות של ישראל הוכחו במלחמה, בעיקר מבחינה צבאית וטכנולוגית, ובמיוחד ניתן היה לראות שנפתח פער משמעותי בתפיסת יכולותיה של ישראל ביחס למדינות אחרות. מנגד, הדאגה בעולם לגבי המצב הבטחוני בישראל עלתה באופן כללי, היו לקוחות שחששו להגיע לארץ וביקשו להיפגש מחוץ לישראל, ולתקופה מסוימת משקיעים זרים הפחיתו השקעות בחברות ישראליות בשל חוסר הוודאות ששרר.
"בחודשים האחרונים אנו עדים להיפוך מגמה, המשקיעים הזרים חוזרים להשקיע בישראל ואני מקווה שנצליח לייצר שגרה שתחזק את המשק ואת המותג ישראל שהוכח כחזק גם בימי משבר. חשוב לי להדגיש בכל הקשור ל-ICL, שלאורך כל תקופת המלחמה הצלחנו לעמוד מבחינה עסקית, תוך תמיכה ממשיכה בכל עובדינו המגויסים ומשפחותיהם בעורף, לצד העובדים שגיבו ונתנו מעצמם, והלקוחות שהמשיכו לקבל את השירות באופן דומה לימים של שגרה".
אתה מרגיש יותר אחריות בפעילותך בחו"ל כ'ישראלי'?
"אני חושב שאין אחד שלא הרגיש מעין 'שגריר' של ישראל בתקופה הזו. גם אם ההתנהלות הייתה שגרתית באופן כללי, הרגשתי צורך לתת את נקודת המבט הישראלית ולענות ברגישות יתר לשאלות שעלו, במיוחד ללקוחות באירופה. בנוסף, המושג 'ישראלי' מסמל עבורי יוזמה ואופטימיות. אופי החיים המהיר והלחוץ שאנחנו חיים בו, כמעט מחייב אותנו לסגל את התכונות האלה. אלה גם הדברים ששידרנו החוצה. לא נופלים, ובמקביל מסתכלים כל הזמן קדימה".
מה לדעתך על הממשלה לעשות כדי להחזיר את חוזק המותג 'ישראל' בשווקי העולם ואת תדמית המדינה בזירה העסקית הבינלאומית?
"המותג 'ישראל' נוגע בסופו של דבר בכולנו, ושייך לכולנו. הממשלה אמנם אחראית על חיזוק המותג ותדמית 'ישראל', אך במקביל על כולנו לפעול כדי לא לפספס את היכולות העצומות של כלל 'בעלי העניין' במדינה. אם המגזר העסקי, הטכנולוגי, החברה האזרחית, העולם היהודי כולו, והאקדמיה ישלבו ידיים, ובתאום עם הממשלה, נוכל להביא לחיזוק משמעותי של תדמית ישראל בעולם. אין ספק שאנחנו במומנטום שצריך לדעת לנצל את הספוט שנוצר לאחרונה על היכולות הישראליות שהוכחו, לצד הפרכת חלק מהנרטיב השלילי שהופץ, כדי לפעול לחיזוק הקשרים ושיתופי הפעולה הגלובליים עם מדינות אחרות".
ICL | הכנסות של כ-8 מיליארד דולר בשנה
- שוק המינרלים העולמי עמד על כ-1.08 טריליון דולר בשנת 2024, וצפוי לעמוד על כ-1.33 טריליון דולר עד שנת 2028, המבטאים עלייה של כ-5.4% שנה אחר שנה. כך על פי ניתוח של חברת מחקרי השוק הבינלאומית Research and Markets.
- ICL היא אחת מחברות המינרלים הגדולות בעולם, הכורה ומייצרת פוספטים, תרכובות ברום, מגנזיום, אשלג ודשנים אחרים הייעודים לענפי תעשייה שונים. החברה נחשבת למובילה עולמית במיוחד בתחום תרכובות הברום שבו היא נוגסת בכ-33% מהשוק העולמי.
- הכנסות החברה עמדו על כ-7.5 מיליארד דולר בשנת 2023 ועל כ-5.2 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2024. הרווח הנקי עמד על 687 מיליון דולר ו-383 מיליון דולר, בהתאמה. מכירות החברה מכוונות לשלל תחומים ועיקרם חקלאות ותעשייה.
- מכירות חטיבת מוצרים תעשייתיים היוו כ-16% ממכירות החברה בשנת 2023 ועמדו על כ-1.2 מיליארד דולר, וכ-18% ממכירות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2024 עם הכנסות בגובה 959 מיליון דולר.
- מכירות החטיבה מיועדים למוצרי מעכבי בעירה באלקטרוניקה המיועדת לרכבים, טלקום, מוצרי חשמל ביתיים, טלוויזיות, מחשבים וחוות שרתים, בידוד בבנייה, תחליפים טבעיים להגנת הצומח, ויטמינים ותוספי מזון, תרופות, אגירת אנרגיה, חיטוי מים, המסת שלגים ועוד.
- החטיבה גם החלה בשנים האחרונות להשקיע בחדשנות מחקר ופיתוח של מוצרים שונים, דוגמת מעכבי בעירה לשרתי בינה מלאכותית ולבטריות לרכבים חשמליים, פתרונות ירוקים לחיטוי מים תעשייתיים, מוצרי מגנזיום טבעיים לשימור פירות הדר ועוד.
- קבלק מכהן כנשיא החטיבה מאז 2022, כאשר במשך 3 שנים לפני כן כיהן כסמנכ"ל בכיר תחום מעכבי בעירה ופיתוח עסקי בחברה, ובמהלך כ-5 שנים לפני כן כיהן כסמנכ"ל בכיר ומנהל כללי (General Manager) של טריטוריית סין ואסיה עבור ICL וחטיבת מוצרים תעשייתיים במסגרת רילוקיישיין למדינה האסיאתית.