במהלך מתואם הסתערו שלושה ח"כים בכירים מן הליכוד על בית המשפט העליון. יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, יו"ר ועדת החוקה ח"כ מיכאל איתן, ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ רוני בר-און, פעלו כדי להוכיח לנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק כי הם אינם חוששים להטיח ביקורת ברשות השופטת ובכוונתם להגן על מעמדה וכבודה של הכנסת שנפגעו.
ימים ספורים לאחר שפורסמו באמצע החודש שעבר הידיעות על כך ששופטי בית המשפט העליון החליטו לתמוך בבחירתם של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, פרקליטת המדינה עדנה ארבל, שופטת בית המשפט המחוזי מרים נאור ושופט בית המשפט המחוזי אשר גרוניס לבית המשפט העליון, החליטו השלושה לצאת בגלוי נגד השיטה שעל פיה השופטים מחליטים מי יהיו מועמדיהם לעליון עוד בטרם נקבע הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהיא הגוף האמור לבחור את השופטים החדשים. ח"כ בר-און יזם הצעה דחופה לסדר היום, היו"ר ריבלין בצעד חריג איפשר לו להעלותה במהירות הבזק, וח"כ איתן כינס כעבור יומיים את הוועדה בראשותו כדי לדון ב"היערכות הכנסת לקראת השינויים הצפויים בבית המשפט העליון".
ריבלין סבור כי "עלינו לקיים דיאלוג בלתי פוסק עם בית המשפט העליון,
אך על בית המשפט העליון לזכור שאנחנו המחוקקים ועלינו לזכור שהם
השופטים. אם בית המשפט העליון יפרש את החוק בצורה שהכנסת לא התכוונה
אליו, תעמוד הכנסת בפני האפשרות או לכופף את ראשה בפני בית המשפט
העליון או לומר שלא זו היתה כוונת המחוקק, ולבצע שינוי בחוק".
שלושת הח"כים לא הסתפקו בדיבורים. איתן הזדרז והניח על שולחן הכנסת
הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הוא מתכוון להביא את
הצעתו לאישור מליאת הכנסת כהצעת ועדת החוקה. בדרך זו הוא יקצר את
הליכי החקיקה, משום שהצעת חוק של ועדה איננה צריכה לעבור קריאה
טרומית ואפשר להביאה מיד לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה. אולם כדי
שיוכל לממש זאת, על ח"כ איתן להבטיח רוב בוועדתו לאישור ההצעה. "אם
יהיה רוב בוועדה שיתמוך בהגשת הצעת החוק שלי, היא תוגש ישירות למליאה
לקריאה ראשונה", אומר איתן. כלומר, גם אם סיעות העבודה, שינוי ומרצ
יתנגדו להצעה, יש להערכתו של איתן רוב לאישורה בוועדה הודות לתמיכת
המפלגות הדתיות והחרדיות, הליכוד (לפחות בחלקו) והאיחוד הלאומי.
על פי ההצעה, שתובא לדיון ראשון בוועדת החוקה עוד בפגרת האביב, מספר
חברי הוועדה יוגדל מ-9 ל-12 ובנציגות השופטים לא יחול כל שינוי,
כלומר, מספרם בוועדה יישאר שלושה. לעומת זאת יגדל מספר נציגי הממשלה,
נציגי הכנסת ונציגי לשכת עורכי הדין, משניים לשלושה בכל סקטור.
"השינוי הזה נחוץ ויש לבצעו בהקדם", אומר איתן, "משום שבעתיד הקרוב
(תוך שלוש שנים) עומדים להתמנות שבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון
והשיטה הנוכחית של שופט מביא שופט נראית לי גרועה, פסולה ומחייבת
שינוי מיידי". איתן היה עד לאחרונה חבר בוועדה לבחירת שופטים.
לאחר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שלמה לוין, שפרש בחודש שעבר, פרש
יצחק אנגלרד בסוף השבוע שעבר. הפורשים הבאים הם: טובה שטרסברג-כהן
(במאי השנה), דליה דורנר ותאודור אור (ב-2004), אליהו מצא ויעקב
טירקל (ב-2005), ומישאל חשין ואהרן ברק (ב-2006). איתן מאמין שאם
הצעת החוק שלו תאושר בהקדם, יהיה אפשר להגדיל את השפעת הגורמים
הפוליטיים (השרים והח"כים) על אופי המועמדים שייבחרו ולצמצם את השפעת
השופטים.
גם ח"כ בר-און איננו מסתיר את ביקורתו על שופטי העליון שקבעו את שמות
מועמדיהם לפני שהכנסת בחרה את נציגיה לוועדה לבחירת שופטים. בנאומו
בכנסת שאל בר-און אם אין מעמידים בעצם קבלת ההחלטות האלה את הרשות
המחוקקת בפני עובדה מוגמרת ואם אין בכך משום זילות מעמדה של הכנסת
ונציגיה בגוף הבוחר. הוא ביקר את העובדה שאין גיוון מספיק בבחירת
המועמדים, ושאיש מן המועמדים החדשים איננו בא משורות האקדמיה או
ציבור עורכי הדין אלא רק מקרב שופטי בית המשפט המחוזי או משרד
המשפטים.
ביקורת הבכירים בליכוד על הליכי בחירת השופטים קודמה בברכה על ידי
נציגי המפלגות הדתיות והחרדיות, שכבר שנים מנצלים כל הזדמנות כדי
לבקר את אהרן ברק וחבריו השופטים, בנימוק שהם אינם מייצגים רבדים
רחבים בציבור. ח"כ שאול יהלום (מפד"ל), שנבחר לפני כעשרה ימים לנציג
הכנסת בוועדה לבחירת שופטים (יחד עם ח"כ דליה איציק מהעבודה), אומר:
"אני תומך ברעיון לשנות את הרכב הוועדה. צריך לתת בוועדה משקל שווה
לארבע הקבוצות המיוצגות בה. יש לזכור שגם אם ההצעה תתקבל, יהיה
לשופטים יתרון על הקבוצות האחרות, משום שהם מגיעים לדיונים עם עמדה
מגובשת והומוגנית. לעומת זאת, קשה להאמין שח"כ איציק ואני נצליח לתאם
בינינו עמדות לגבי המועמדים. גם קשה להאמין שנציגי הממשלה בוועדה,
השרים יוסף לפיד ובני אלון, יוכלו להגיע לתיאום מוקדם".
כל השיטה פסולה
ח"כ יצחק כהן (ש"ס), מהמבקרים החריפים של בית המשפט העליון, אומר אף
הוא ש"חייבים לשנות את המצב הבלתי נסבל בבית המשפט העליון, שבו חבר
מביא חבר וכולם צריכים להיות תמימי דעים עם הנשיא ברק. אבל אינני
מאמין שיש לכך סיכוי". ח"כ משה גפני (יהדות התורה) סבור שהצעת החוק
של ח"כ איתן איננה מספיקה. "כל השיטה של בחירת שופטים צריכה להשתנות.
איש לא יודע כיצד מתקבלות ההחלטות, לא מפרסמים פרוטוקולים של
הדיונים. הכל מתנהל בחשאיות גמורה, למרות שמדובר בנושא שבו בהחלט יש
זכות לציבור לדעת, משום שבתי המשפט חורצים גורלות".
אלא שלא כל השרים והח"כים של הליכוד תומכים בעמדתם של ריבלין, איתן
ובר-און. אחד המסתייגים מיוזמתם הוא יו"ר הקואליציה ויו"ר סיעת
הליכוד ח"כ גדעון סער. "כל שינוי בנושא בחירת שופטים חייב להתבצע
בזהירות רבה. הנושא הוא רציני ומחייב דיון מקיף ומעמיק. ייתכן שאת
היעדים שח"כ איתן רוצה להשיג ניתן להשיג בדרכים אחרות ולא על ידי
שינוי חוק יסוד: השפיטה. לדעתי יש למנוע תחושה שהצעת החוק הזו קשורה
למינויים הצפויים בבית המשפט העליון".
עם זאת גם סער סבור שהרכב בית המשפט
תחילה נשתלט על הוועדה למינוי שופטים, אחר כך נקים בית משפט לחוקה
גדעון אלון
6.4.2003 / 9:32