המציאות שנוצרה מאז אוקטובר 2023 יצרה שינוי דרמטי בעולם העמותות בישראל. מנתונים של פלטפורמת JGive עולה כי חל גידול של פי עשרה בהיקף התרומות מאז פרצה המלחמה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בעוד יהודי התפוצות הגבירו את תמיכתם הכספית, ישראלים התגייסו בעיקר דרך תרומות של זמן, מוצרים וציוד.
אולם ההשפעה על המגזר השלישי אינה אחידה. בעוד ארגונים העוסקים במורשת, הנצחה וחינוך חוו עלייה משמעותית בתרומות- עמותות בתחומי מחקר, מדע וסביבה נפגעו מירידה בהכנסות ואף עומדות בפני סכנת סגירה. בתגובה, השיקה הממשלה שלושה מסלולי תמיכה: סיוע כלכלי ממשלתי, מסלול כללי מטעם האוצר, ומסלול ייעודי לגופי תרבות וספורט.
כך תבטיחו שהעמותה שלכם תשרוד ואף תצמח בתקופה מורכבת:
- 1. הקמת מערך גיוס משאבים מקצועי - הצלחה בגיוס תרומות מחייבת מינוי מגייס כספים מקצועי בעל הבנה מעמיקה בפעילות העמותה וכישורי שיווק מוכחים. חשוב להבטיח שכר קבוע, ללא תלות בהיקפי הגיוס, לשמירה על שקיפות ואמינות. תקציב הגיוס צריך להתחלק בין הוצאות ישירות למנהלה, תוך שמירה על יחס מאוזן שיתקבל בעין יפה על ידי התורמים.
- 2. אסטרטגיית גיוס דיגיטלית - בניית תשתית דיגיטלית חזקה מתחילה במיפוי מדויק של קהלי היעד והתאמת המסרים לכל קהל. חשוב להקים מערכת CRM ייעודית לניהול קשרי תורמים, המאפשרת מעקב אחר היסטוריית התרומות ויצירת תקשורת מותאמת אישית. בנוסף, מומלץ לפתח אסטרטגיית תוכן הכוללת סיפורי הצלחה, עדויות מוטבים ונתונים מספריים על השפעת העמותה. העידן המקוון מחייב נוכחות דיגיטלית חזקה. יש לפתח אתר אינטרנט דו-לשוני עם דף ייעודי לתורמים, המציג מידע פיננסי ועדכונים שוטפים. שילוב פלטפורמות לגיוס המונים ונוכחות פעילה ברשתות חברתיות מגדילים משמעותית את פוטנציאל התרומות. הקמת חוג ידידים בחו"ל, המעניק הטבות מס במדינת המקור, יכולה להרחיב את מעגל התומכים באופן משמעותי. שדרגו את דף הפייסבוק של העמותה וייצרו בלוגים ופורומים באינטרנט הדנים בפעילות העמותה.
- 3. מערכות בקרה ושקיפות פיננסית - יישום מערכת בקרה אפקטיבית מתחיל בהגדרת מדדי ביצוע מרכזיים (KPIs) לפעילות גיוס משאבים. חשוב לקיים ישיבות סטטוס חודשיות לניתוח היעילות של ערוצי הגיוס השונים ולהתאמת האסטרטגיה בהתאם. מומלץ להשתמש בכלי ניתוח נתונים מתקדמים למעקב אחר מגמות בהתנהגות תורמים ולזיהוי הזדמנויות חדשות. ניהול מערך דיווח מקיף לתורמים, הכולל דוחות כספיים ועדכוני התקדמות, הינו קריטי לשימור אמונם. רצוי לחזק את הקשר מול התורמים באמצעות ביקורים בפרוייקטים, אשר אותם הם מממנים. יש לעגן התחייבויות בהסכמים מפורטים ולקיים מעקב שיטתי אחר התשלומים. במקביל, חשוב להקפיד על עמידה בהנחיות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, תוך יישום נהלים מחמירים לזיהוי ומניעת ניצול לרעה של המערכת.
- 4. הקלות רגולטוריות - חשוב גם לשמור על קשר רציף עם משרדי ממשלה רלוונטיים ולהתעדכן בשינויי מדיניות ובהזדמנויות תמיכה חדשות. הרשויות מגלות גמישות יתרה בתקופה זו, מאפשרות שינוי מטרות העמותה ללא צורך באישור מיוחד, כל עוד מוכרז מצב חירום. רשות המיסים אף אפשרה לעמותות בעלות אישור לפי סעיף 46 להעניק קבלות המזכות בהטבות מס גם עבור פעילויות חירום שאינן במטרותיהן המקוריות. ועדת הכספים אישרה גם הטבות במס שיאפשרו לעמותות שיעמדו בקריטריונים, ליהנות ממעמד של מוסדות ציבוריים. מוסדות ציבוריים נהנים מכל מיני הטבות כגון פטור ממס על הכנסות מרווחי הון וכד'.
- 5. הוועד המנהל - הצלחה ארוכת טווח דורשת איזון בין תפעול מנגנון התרומות לבין תכנון אסטרטגי. מומלץ לשלב את הדרג הבכיר בגיוס משאבים, להתנות מינויים לוועד המנהל בתרומה משמעותית, ולהקים חבר נאמנים שיסייע בגיוס תורמים נוספים.
- 6. מבט לעתיד - למרות ההאטה המסוימת בקצב התרומות בחודשים האחרונים, היקפי התמיכה עדיין גבוהים משמעותית מהתקופה שקדמה למלחמה. עמותות שישכילו לאמץ גישה אסטרטגית המשלבת מקצועיות פיננסית, נוכחות דיגיטלית ומערכות בקרה יעילות, יוכלו לא רק לשרוד את התקופה המאתגרת אלא אף להרחיב את פעילותן והשפעתן החברתית.
הכותב הוא מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה מקבוצת GT