לראשונה זה עשור, חלה ירידה משמעותית במספר התלמידים המשלימים את "בגרות ההייטק" - הכוללת חמש יחידות במתמטיקה יחד עם חמש יחידות אנגלית ומקצוע מדעי מוגבר כמו פיזיקה או מדעי המחשב. הדבר צריך להדליק נורה אדומה לכל מי שעתיד ההייטק כישראלי חשוב לו ולעתידה של ישראל.
זאת ועוד, לפי דוח של רשת ערי מצוינות, הפערים בין המרכז לפריפריה בהשגת בגרות זו הולכים ומתרחבים. בעוד שבמרכז הארץ שיעור הזכאים לבגרות הייטק מלאה עומד על 14.7%, בצפון הארץ המספר יורד ל-10%, ובדרום - לשפל של 7.5% בלבד. פערים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה שתעודת בגרות זו היא לא רק תנאי כניסה ללימודים גבוהים במקצועות ההייטק, אלא גם המפתח למוביליות חברתית ולהשתלבות במקצועות המתגמלים ביותר במשק.
דווקא בימים אלה, כאשר תשומת הלב הציבורית והממשלתית מופנית לחיזוק הצפון והדרום בעקבות המצב הביטחוני, נפתח חלון הזדמנויות נדיר לשינוי אמיתי. התקציבים המיוחדים המוקצים כעת לעוטף עזה ולגליל, המוערכים בעשרות מיליארדי שקלים, אף שהם מיועדים בעיקר לצרכים מיידיים של שיקום פיזי וחיזוק החוסן, יכולים וצריכים לשמש גם כמנוף לתיקון ארוך טווח במערכת החינוך. אסור להחמיץ את ההזדמנות הזו.
השקעה בחינוך, ובפרט בחינוך המתמטי והמדעי, היא אולי ההשקעה החשובה ביותר שחברה יכולה לעשות בעתידה. הניסיון העולמי מראה כי השקעה בחינוך מדעי היא מנוע צמיחה משמעותי עבור המשק כולו, כפי שניתן לראות במדינות כמו סינגפור ודרום קוריאה. אין להסתפק בפתרונות זמניים או ב'פלסטרים' - זוהי שעת כושר לתיקון היסטורי שישנה את פני החינוך בפריפריה לדורות הבאים.
שינוי אמיתי מחייב תוכנית פעולה מקיפה הכוללת מספר מעגלי השפעה. ראשית, יש להגדיל ולחזק את צוותי ההוראה באמצעות חבילת תמריצים משמעותית הכוללת שכר מועדף ומענקי התמדה, תוכניות הכשרה מתקדמות ופיתוח מקצועי מתמשך. שנית, נדרשת הקמת תשתית פיזית ופדגוגית - מרכזי מצוינות אזוריים שיפעלו בשעות אחר הצהריים, מעבדות מחשבים מתקדמות, ומערך תמיכה הכולל שיעורי תגבור ומחנות קיץ מדעיים. במקביל, חשוב לרתום את הקהילה כולה למאמץ: יצירת 'גאוות יחידה' מקומית סביב הצטיינות במקצועות הריאליים, שילוב הורים בתוכניות העשרה משפחתיות, ובניית שיתופי פעולה עם התעשייה והאקדמיה שיספקו לתלמידים אופק תעסוקתי ברור דרך תוכניות חונכות וחשיפה לעולם ההייטק.
חיזוק המצוינות במקצועות הריאליים בפריפריה יביא עמו תועלות כלכליות משמעותיות: חיזוק החינוך המתמטי יספק לצעירים כלים להשתלבות בתעשיות המתקדמות, יחזק את הביטחון הכלכלי של המשפחות, ויעודד חברות טכנולוגיה להקים מרכזי פיתוח בפריפריה. כל אלה יתרמו ליצירת מעגל חיובי של צמיחה והתפתחות אזורית, ויחזקו את חוסנה של החברה הישראלית.
חשוב במיוחד להתמקד בקבוצות שבהן נרשמה הירידה החדה ביותר בהשלמת בגרות ההייטק. הנתונים מראים ירידה משמעותית בשיעור הבנות שזכאיות לבגרות הייטק והוא עומד על פחות מחצי - 38.9% בלבד, ובמגזר הערבי, רק 7.9% מהתלמידים משלימים את בגרות ההייטק המלאה.
מגמות אלה דורשות התייחסות מיוחדת והשקעה בתוכניות ייעודיות, כמו מנטורינג לבנות על ידי נשים מובילות בתעשיית ההייטק, שיהוו מודל לחיקוי וחשיפה מוגברת למקצועות המדע והטכנולוגיה המתקדמים. כמו כן, בחברה הערבית, הטמעה של שיטות הוראה חדשניות המתמקדות בפיתוח מיומנויות על פני רכישת ידע באופן מסורתי.
עם הקצאת משאבים נכונה, חשיבה ארוכת טווח, ושיתוף פעולה בין כל הגורמים - משרד החינוך, השלטון המקומי, המגזר העסקי, האקדמיה והקהילה - נוכל להפוך את המשבר הנוכחי לנקודת מפנה. התוכנית צריכה להציב יעד שאפתני אך בר-השגה: העלאת שיעור הזכאים לבגרות ההייטק בפריפריה ל-15% בתוך חמש שנים.
זוהי הזדמנות היסטורית לא רק לשיפור החינוך במקצועות הריאליים, אלא גם להובלת שינוי חברתי עמוק. השקעה נכונה בחינוך המתמטי והמדעי בפריפריה תיצור מנוע צמיחה חדש למשק הישראלי, תחזק את החוסן החברתי, ותבטיח את עתידה של ישראל כמעצמת הייטק. המשאבים קיימים, הידע קיים, וכעת נדרשת רק ההחלטה האסטרטגית להפוך את החינוך בפריפריה לפרויקט לאומי בעל עדיפות עליונה.
הכותב הוא ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב