מאחורי המותגים המוכרים של שטראוס עומדים אלפי עובדים שמסורים למלאכתם. הם המנוע האנושי שמניע את אחת מחברות המזון הגדולות והוותיקות בישראל, ולכל אחד מהם סיפור מיוחד משלו. בפרויקט 'מפעל חיים' נפגשנו עם העובדים שעושים את שטראוס למה שהיא - חברה ישראלית שמלווה את המדינה כבר למעלה מ-80 שנה. בכל שבוע נביא סיפור אחר, דמות אחרת, והפעם טובה וקנין, בת 52, נשואה פלוס 3, תושבת שדרות, עובדת בשטראוס כ- 14 שנה.
הסיפור מאחורי הצילום
"אני עובדת כמנהלת צוות ייצור בחטיבת המלוחים של שטראוס, מפעל שממוקם בשער הנגב ליד שדרות. אני עובדת בחברה כ-14 שנה והגעתי אליה די במקרה. באותם ימים סיימתי קורס בקרת איכות וחיפשתי עבודה בתחום. רצה הגורל והתקשרו אליי משטראוס ושאלו אם אני רוצה להתחיל לעבוד אצלם כי יש להם מחסור בעובדים. לא באמת ידעתי לקראת מה אני הולכת אבל החלטתי ללכת על זה. מהדקה הראשונה שלי במפעל ידעתי שנכנסתי למקום העבודה אותו חיפשתי. הייתה אווירה מאוד חמה וידידותית ופשוט התאהבתי באנשים ובמקום.
במשך השנים התקדמתי בחברה מתפקיד אחד לשני: התחלתי כאורזת, בהמשך עברתי לתפקיד מפעילה ולאחר מכן מוניתי לאחראית משמרת. כיום אני מנהלת צוות ייצור ואחראית ל-39 עובדים, ביניהם מפעילי ייצור, מפעילי אריזה, אורזות וממשטחים. אני אחראית לסידורי העבודה של כולם, לרווחה שלהם וכן הלאה. לשמחתי זיהו בשטראוס את המוטיבציה ואת היכולת הניהולית שלי ושלחו אותי לקורסים ניהוליים והשתלמויות וכך הלכתי והתקדמתי. במסגרת התפקיד אני מנהלת צוות שמייצר חטיפים כמו קידס, כאפה, פאפס ועוד שהם בעיקר חטיפי גבינות ובוטנים. בנוסף מיוצרים בקווי הייצור שלנו חטיף הגבינה צ'יטוס וחטיף הבוטנים סבבה. את התפקיד הזה אני עושה ב-3 השנים האחרונות."
חרבות ברזל
"כתושבת שדרות חוויתי את המלחמה על בשרי. בבוקר ה-7 באוקטובר התחילו מטחים בלתי פוסקים לעבר העיר אבל באותו שלב לא ממש התרגשנו כי היינו רגילים למטחים כבדים מעזה בחגים יהודיים. ככל שעבר הזמן הבנו שקורה משהו אחר, משהו מפחיד יותר. כמות הרקטות הייתה בלתי נתפסת, והתחלנו לשמוע גם מטחי יריות רובים שהלכו והתקרבו לבית שלנו. אני שומרת שבת כך שלא הייתי מחוברת לחדשות ופשוט חוויתי תחושה של חוסר אונים. במשך שעות ארוכות הסתגרנו בממ"ד ופשוט התפללנו שכוחות הביטחון יגיעו לעיר וישתלטו עליה מחדש.
4 ימים לאחר מכן החלטתי שאנחנו חייבים להתרחק מהעיר וכך עשינו. התפנינו עצמאית משדרות ובהמשך הצטרפנו לשאר התושבים שהתפנו על ידי המדינה לאילת. עם זאת, חזרתי די מהר לדרום, בהתחלה לבאר שבע, אחר כך לנתיבות ולמקומות נוספים, עד ששבועיים אחר כך כבר חזרתי הביתה ומאז אני בשדרות. למעשה הייתי בין הראשונים שחזרו לעיר ומה שעזר לי להתנתק הייתה העבודה במפעל. כשאתה עובד אתה מתנתק מהחדשות ומהסיטואציה סביבך ועבורי זה היה ממש טוב."
מוצרי איכות לכל המשפחה: קו הייצור לו אני אחראית במפעל מייצר חטיפים. אני גאה על האיכות וטיב המוצרים ומתלהבת כשנכנסים מוצרים חדשים לקו."
אחד בשביל השני
"שטראוס היא חברה בה כולם עובדים יחד אחד בשביל השני. אנחנו מתעניינים בחיים האחד של האחר גם מחוץ לשעות העבודה וההנהלה עומדת לצידנו ועוזרת לנו. הייתה תקופה בה בעלי חלה במחלה קשה והחברה עטפה אותי ועזרה לי במה שצריך. המעטפת הזאת שמרה עליי לאורך השנים בחברה."