בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון פסק בסכסוך משפחתי בין בני זוג לאחיה של האישה, בעקבות שער חשמלי שהציב האח לפני ארבע שנים, שמנע את כניסת השניים לביתם.
לפני כ-30 שנה, הסכימו בני המשפחה, שכללו את האב, האחים והאחות, על חלוקת חלקת קרקע בשפלה לשני מגרשים, על מנת לאפשר לאחות ולבן זוגה לבנות את ביתם. רשויות התכנון התנו את מתן ההיתר לבנייה בכך שהאב והאחים יסכימו לאפשר לאחות ולבן זוגה לעבור לביתם דרך הקרקע השייכת להם, מאחר שזו הייתה הדרך היחידה לחיבור לביתם.
לאחר 20 שנה, כאשר בניית הבית הושלמה, הכל היה תקין, עד שלפני כארבע שנים החליט אחד האחים לבנות שער חשמלי מסורבל, שכלל מתג חשמלי שהיה במרחק רב מהשער, ועם מנעולים ידניים כבדים שהפכו את פתיחת השער לקשה ומסורבלת. בנוסף, בשלב מסוים, הוא מרח שמן על השערים, כדי למנוע כניסה רגלית דרכו.
התקנת השער הפכה למעשה למכשול משמעותי עבור האחות ובן זוגה, שנאלצו למצוא דרך לא תקנית להגיע לביתם. בעקבות זאת, פנו האחות ובן זוגה לעורכת הדין נחל אוזלבו, והגישו תביעה לבית המשפט בדרישה לממש את זכות המעבר שהוקצתה להם לפני כ-30 שנה. האח והאב, שנפטר במהלך המשפט, דרשו לבטל את זכות המעבר. האחות תבעה פיצוי על "אובדן הנאה" וירידת ערך ביתה בשל השער שהציב האח.
השופט הישאם שבאיטה, שביקר בעצמו בשער המחלוקת, קבע כי השער המסורבל יפורק תוך 90 יום, ובמקומו ייבנה שער חשמלי תקני במימון משותף של שני הצדדים. השער החדש ייפתח באמצעות שלט ויאפשר לאחות ולבן זוגה גישה נוחה לביתם, ללא תלות בצדדים אחרים.
השופט נימק את החלטתו בכך שהאב והאחים חתמו על כל מסמכי התכנון הרלוונטיים לקבלת היתר בנייה לבית האחות, ודחה את טענת האב (לפני מותו) כי לא הבין על מה הוא חתם. השופט דחה גם את טענת הנתבעים כי הסכמתם למעבר דרך מגרש האב והאחים הייתה זמנית, עד הכשרת כניסה חלופית דרך רחוב אחר. השופט ציין כי זכות המעבר שנרשמה בהיתר הבנייה אינה מותנית ואין לה תוקף רק לזמן מוגבל.
כחלק מהתהליך, התקבלה גם חוות דעת של שמאי מקרקעין ומנהלת התכנון בעיר, שצידדו בטענות האחות ובן זוגה, וקבעו כי זכות המעבר המחייבת את כל הצדדים אינה ניתנת להפרה, ושאין אפשרות לבטל את זכות המעבר המקורית.
השופט התרשם בביקורו בשטח כי השער לא רק שאינו תקני אלא גם מסורבל ומסוכן, ולכן הורה כי תוקם מערכת פתיחה חכמה שתאפשר גישה 24/7 לכל אחד מהצדדים. נוסף לכך, השופט פסק כי האח ישלם לאחותו פיצוי בסך 40 אלף ש"ח, לכיסוי הוצאות המשפט.