קרן פנסיה אמריקאית: על מרקורי לרשום אופציות כהוצאה; הנזק - היתה עשויה לדווח על הפסד של 41.5 מ' ד' ב-2002

שתי בעלי מניות קטנות של מרקורי מעוניינות לכופף את החברה כך שתשנה את רישום האופציות - כך עולה מזימון לאסיפת בעלי המניות שפירסמה החברה בסוף השבוע שעבר. כיום, מרקורי אינה מכירה באופציות שהיא מחלקת כהוצאה, ואולם, מאחר שהן הפכו למרכיב חשוב יותר ויותר בשכר של העובדים, חלק ממשקיעי החברה סבורים כי אי חישובן כחלק מארסנל ההוצאות הרגילות של החברה עשוי להוביל לשיקוף לא נכון של המציאות.



דירקטוריון מרקורי מבקש מבעלי המניות להצביע נגד השינוי המבוקש. יצוין, כי אם החברה היתה מאמצת את התוכנית, הרי שלרווח של 65.2 מיליון דולר שהציגה החברה ב-2002 היתה מתלווה הוצאה של 107 מיליון דולר עבור רישום האופציות, כך שבעצם החברה היתה מציגה בשנה שעברה הפסד של 41.5 מיליון דולר או 49 סנט למניה. לא נעים.



ההצעה הראשונה מגיעה מכיוונה של קרן הפנסיה של אחוות נגרי וושינגטון (The United Brotherhood of Carpenters Pension Fund), המחזיקה ב-500 מניות של החברה. היא דורשת לייסד מדיניות של רישום האופציות השנתיות כהוצאה בדו"ח הרווח וההפסד של החברה או כהערת שוליים בדו"חותיה השנתיים.



"אנחנו מאמינים שרישום זה של האופציות ישקף נכונה את מצבה התפעולי של החברה", אומרים בחברה. קרן הפנסיה מציינת כי האופציות הן רכיב משמעותי בתוכנית התגמול של מנהלי החברה, והם החליפו משכורת, בונוסים ואלמנטים אחרים בחבילת השכר אצל חברות רבות. היעדר רישומן כהוצאה יוכל לעודד שימוש מסיווי באופציות לתוכנית התגמול, מה שיערפל וינמיך את הנתונים האמיתיים.



קרן הנגרים מצטטת דו"ח שהוצא לאחרונה ע"י S&P לפיו הרישום של האופציות כהוצאות היה מוריד את הרווחים התפעוליים של חברות ב-10% בממוצע. הם נעזרים גם בציטוט של אלן גרינספאן, יו"ר הפדרל ריזרב, לפיו אי רישום של האופציות כהוצאה יוצר תמונה מעוותת, ושל וורן באפט ב"ניו יורק טיימס" (יולי 2002), שם אמר כי יש כיום משבר אמון בקרב המשקיעים וכי זה מוצדק. "שנים רבות יש לי ביטחון מועט ברווחים המדווחים על ידי רוב הארגונים. אני לא מדבר על אנרון או וורלדקום - דוגמאות לנוכלים גמורים - אלא ל'שיטות' חוקיות אבל מוטעות... אופציות הם רכיב גדול בהוצאות החברות ובתגמול מנהלים. לא ייפלא, לכן, שהחברות נלחמות באכזריות כדי להימנע מביצוע הוצאות בגינם... בלי להתבייש בכלל כל מנכ"ל אומר למשקיעים שלו שאופציות הן נטולות עלות... ".



"יש היום חברות שמאמצות את עניין רישום האופציות כהוצאה", אומר היום יונתן האלף, אנליסט בית ההשקעות UBS ורבורג שבשנה שעברה פירסם דו"ח מקיף על הנושא, "קטונתי, אך עם זאת לא נותר לי אלא להסכים עם באפט. היום המשקיעים רוצים התאמה מלאה בין ההוצאות האמיתיות ואלה שבדו"ח, ואין ספק שהמחוקק ידאג לזה בעתיד. העניין הוא שיש בעייתיות גדולה בהערכת האופציות, במיוחד בשוק תנודתי כל כך. יש זמן גדול עד למימוש האופציות, כך שלמשל החברות שרשמו את האופציות כהוצאה ב-2001 גילו שב-2002 האופציות שלהן כבר לא שוות דבר ועל כן לא אמורות היו להירשם כלל כעלות. יש למצוא לכך פתרונות", הוא אומר.



במרקורי מתנגדים להצעה מאחר שהם מאמינים כי קשה יהיה למצוא את ה"שווי ההוגן" של האופציות לצורך הרישום, והחברה טוענת כי היא מספקת את האינפורמציה הזו לבעלי המניות במסמכיה. "זו גם הפרקטיקה הנהוגה אצל החברות בנות השוואה אלינו; אין זה הזמן לבצע את השינוי", אומרת החברה, "אנחנו מוכנים לעשות זאת כאשר השינוי יאומץ על ידי חברות אחרות בצורה גורפת". החברה טוענת כי ביום הענקת האופציות הערך הפנימי שלהם הוא אפסי, וכי שיטת הרישום כהוצאה היא דווקא זו המעוותת. היא אף טוענת כי לא ניתן יהיה להשוות עם מתחרותיה את ביצועיה.



מרקורי עוסקת בפיתוח פתרונות לבדיקה וניטור של שרתי אינטרנט ומערכות מידע ארגוניות והיא מנסה לאחרונה להיכנס לשוק של Business Technology Optimization שכולל את כל מוצרי החברה ופתרונותיה תחת פלטפורמה אחת. שווי השוק של החברה הוא 2.7 מיליארד דולר.



ההצעה הנוספת העומדת לסדר היום באסיפת בעלי המניות שתתקיים ב-15 במאי היא מכיוונה של קרן פנסיה נוספת, של עובדי מסצ'וסטס, המחזיקים ב-2,900 מניות של החברה. הקרן מבקשת כי תוכנית התגמול למנהלים תהיה על בסיס ביצועי החברה. "כמשקיעים בחברה לטווח ארוך", כותבת הקרן, "אנחנו תומכים במדיניות התגמול של בעלי החברה... המשכורות והבונוסים מהווים תגמול לטווח הקצר והאופציות לטווח הארוך. לצערנו, מענקי האופציות לעתים מהווים תגמול גבוה בהרבה ממה שראוי מביצועי החברה". הם מבקשים לייסד אינדקס שיספק את המספר אותו יש לתת למנהלים על סמך ביצועים.



"אנחנו מתנגדים למה שמכונה 'אינדקס האופציות'", אומרים בדירקטוריון מרקורי, "קבלת ההצעה תפגע בחברה". הם מסבירים כי אופציות שיחקו תפקיד קריטי בצמיחת עסקי הטכנולוגיה וכי הן כלי חשוב במשיכת ובהמרצת עובדים כשרוניים בעולם תעסוקה תחרותי. ב-2002, למשל, לפי החוזה עם אמנון לנדן, מנכ"ל החברה, הוא אמור היה לזכות למשכורת בסיס של 600 אלף דולר. יחד עם זאת, כ"אות הוקרה על ביצועי החברה" הוא קיבל משכורת של 756 אלף דולר עם בונוס של 425 אלף דולר וכלל עלות שכרו היתה 1.3 מיליון דולר. לנדן זכה אף להענקת 700 אלף אופציות ב-2002.