הפרדה מגדרית באקדמיה? התוצאות יהיו מרחיקות לכת

הצעת התיקון לחוק זכויות הסטודנט (תיקון - מסלולי לימוד נפרדים), של חברת הכנסת לימור סון הר מלך העולה בימים אלו לדיון בוועדת הכנסת, בו מורים על "מסלולי לימוד להשכלה גבוהה הנפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת" מהווה פגיעה עמוקה בזכויות נשים ובעקרון השוויון במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מבט ראשון עשוי להציג את ההוראה המופרדת לפי מגדר כגישה סבירה, אף מכבדת, שנועדה לתת מענה לצרכים של קבוצות תלמידים שונות. זה עשוי להיראות כמו סדק קטן בקיר המסורת האקדמית, החלטה לכאורה חסרת נזק, שנעשית מתוך רצון להכללה. עם זאת, בדיוק כמו סדק קטן בסכר, שבראשיתו נראה חסר חשיבות, אך עם הזמן עשוי להתפתח לכוח בלתי נשלט, כך גם הפרדה מגדרית בהשכלה גבוהה תוביל לתוצאות בלתי צפויות ומרחיקות לכת.

בעוד שהסדק מתחיל כפער קטן, הוא פוגע במבנה כולו. יסוד השוויון, שקיבל ביטוי מפורש במגילת העצמאות, בה נקבע כי מדינת ישראל "תקיים שיווין זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין" (הכרזה על הקמת מדינת ישראל, ע"ר התש"ח 1), מתערער.

ההפרדה המגדרית המוצעת יוצרת שורה של פגיעות מהותיות במרקם האקדמי. ראשית, היא מייצרת אפליה מובנית כלפי מרצות וחוקרות, המוגבלות להוראה בכיתות נשים בלבד, בעוד מרצים גברים נהנים מחופש מלא ללמד את כלל הסטודנטים והסטודנטיות. יתרה מזאת, ההפרדה פוגעת בחופש התנועה של סטודנטיות, מרצות וחוקרות באקדמיה, בעוד עמיתיהן הגברים אינם נדרשים להגבלות דומות.

השלכה חמורה נוספת נובעת מבחירת מרצים על בסיס מגדרי ולא על פי מצוינות אקדמית מובילה לירידה משמעותית ברמת ההוראה והמחקר. הניסיון מראה כי מרצים ומרצות מובילים בתחומם נמנעים מללמד בתוכניות אלו, כאשר עיקר ההוראה מתבצעת על ידי דוקטורנטים ודוקטורנטיות וסגל זוטר.

כתוצאה מכך, רמת ההוראה מותאמת כלפי מטה, וסטודנטים וסטודנטיות חרדים משתלבים בתוכניות שאינן עומדות בסטנדרטים האקדמיים המקובלים. כמו כן, מסלולי הלימוד בהפרדה מציעים היצע מצומצם של תחומי לימוד, המגביל את אפשרויות הבחירה והפיתוח המקצועי. כך שבמקום לאפשר לסטודנטים ולסטודנטיות לבחור את תחום לימודיהם על פי כישוריהם ונטיות ליבם, נוצרת הסללה מגדרית מצומצמת הפוגעת הן במימוש הפוטנציאל האישי והן בתרומתם הפוטנציאלית למשק הישראלי.

בהיבט הכלכלי, הפרדה מגדרית דורשת הכפלת תשתיות ומשאבים - כולל מבנים נפרדים, מזכירויות כפולות, ספריות נפרדות ושירותים נלווים. עלויות אלו, בשילוב עם שיעורי נשירה גבוהים בתוכניות אלה, מהוות בזבוז משמעותי של משאבים ציבוריים שיכולים להיות מנוצלים ביעילות רבה יותר לשילוב הקהילה החרדית בעולם התעסוקה ובקידום ההשכלה הגבוהה לטובת כל אזרחי ואזרחיות ישראל.

עוצמת הפגיעה ו"גלי ההדף" של ההפרדה המגדרית באקדמיה ישפיעו על שדרות חברתיות וציבוריות נוספות. הניסיון מראה כי ההבטחה שההפרדה תישאר אמצעי זמני וחריג הייתה חסרת בסיס, כפי שמעידה הצעת חוק זו. מטבען של הפרדות, הן נוטות להתפשט - מהאקדמיה למקומות עבודה, לצבא, למוסדות ממשלתים ולמרחבים ציבוריים נוספים. זאת בניגוד לעיקרון היסודי לפיו המרחב הציבורי - מקומות עבודה, ספריות, מוסדות תרבות, גנים ומרכזי קניות - שייך לכלל האוכלוסייה ולכן פועל ללא הפרדה מגדרית מכוונת.

כמו שלא ניתן להתעלם מסדק בסכר ברגע שהוא נפער, כך עלינו להכיר גם בנזק שהוראה ומחקר מופרדים מגדרית עשויים להסב למרקם האקדמי ולחברה בישראל. עלינו לפעול עכשיו לתיקון הסדק לפני שהוא יהפוך לשיטפון - כזה שעלול להטביע את המאמץ המשותף ליצירתן של סביבות למידה ומחקר שוויוניות ומכלילות לכל. כיום, עשרות המכללות והתוכניות המיוחדות בהפרדה הפרוסות ברחבי הארץ כבר מספקות מענה לצורך בשילוב ראשוני של סטודנטים וסטודנטיות חרדים במערכת השכלה מעורבת.

לפיכך, יש לדחות על הסף את התיקון המוצע לחוק ולאמץ תחתיו מתווה המושתת על שלושה נדבכים: הקמת מערך מלגות ייעודי לתארים מתקדמים, חיזוק המכינות הקדם-אקדמיות כשלב מעבר, ופיתוח מערך תמיכה וליווי מקיף לסטודנטים וסטודנטיות חרדים.

הכותבת היא יו"ר אפיק באקדמיה, פורום הפרופסריות באוניברסיטאות

• פרופ' סיגל אברמוביץ
• פרופ' ריקה גונן
• פרופ' שרון גילאי-דותן
• פרופ' מיכל פרנקל
• דליה מנדלמן (מנכ"לית)