פרסום ראשון: במהלך השנה האחרונה, נעלם הקוסקוס של חברת "דארי" המרוקאית מהמדפים. הסיבה: ארגון ה-BDS ארגן חרם נגד החברה, כיוון שייצאה לישראל. אבל לא רק קוסקוס לא מגיע לכאן ממרוקו, אלא גם סרדינים, זיתים, אנשובי ורטבים. סך הייבוא של סחורות ממרוקו עמד בשנת 2022 על כ-80 מיליון דולר. היום הוא כמעט ולא קיים.
החרם על מוצרים ישראלים במרוקו הוחרש, על רקע הרגישות הדיפלומטית והעובדה שעל דוח הסחר באמל"ח השנתי של מכון סטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), ישראל מספקת למרוקו 11% מסך היבוא הבטחוני שלה. על פניו, היחסים בין ישראל למרוקו לא נפגעו בעקבות המלחמה, אבל, כאמור, בפועל המצב שונה לגמרי.
במרץ 2024, פורסמה כתבה באתר NEW ARAB NEWS תחת הכותרת "BDS מרוקו קוראת להחרים את המותג 'דארי'", תחת ההאשטאג #"דארי לא נכנס לדארי (הבית שלי במרוקאית)", עד שיסיים את נוכחותו בישראל. "כמרוקאים המחויבים לחרם, אנו דוחים את שיווק מוצרי דארי ללקוחות ישראלים הטוענים קשר לתרבות המרוקאית, כי הם תומכים בפעולות נגד פלסטינים ומפרים את זכויותיהם הבסיסיות", אמרה BDS מרוקו בהצהרה.
ברשתות החברתיות במרוקו הועלו טענות כאילו חברת "תומר" השקיעה ב"דארי", מה שהביא את החברה לצאת בהודעת הכחשה, "השוק הישראלי ייבא בעבר כמויות קטנות של מוצרי דארי, אך זה היה בהתבסס על בקשות מקטגוריה של צרכנים הקשורים לזהות ולמסורות המרוקאיות", והוסיפה: "יש לציין כי מוצרים אלה נמכרו גם בפלסטין". "דארי" ציינה את כוונתה לא לשווק את מוצריה בישראל כתמיכה ב"פלסטינים המתמודדים עם טרגדיה הומניטרית".
דורון קימלוב, הבעלים והמנכ"ל של חברת "תומר", היבואנית של קוסקוס "דארי" ומוצרים נוספים ממרוקו, אומר שהיחסים עם הבעלים של המפעל מצוינים, אבל הלחץ הציבורי לא מאפשר לו למכור סחורה בישראל.
"הבעלים של דארי הם חברים שלנו", אומר קימלוב. "נפגשנו לפני פחות מחודש בתערוכה באיטליה בחום רב. הבעיה היא הציבור המרוקאי. ה-BDS מסית את האוכלוסייה נגדנו, ויש התנגדות להכניס רבנים למפעלים לכשרות והם לא מונעים את הדבקת המדבקות בעברית. אותו הדבר עם סרדינים ושאר המוצרים. הייבוא נעצר בתחילת המלחמה, אבל אז היה לנו מלאי של 12-10 מכולות, אז היתה מספיק סחורה לחודשיים-שלושה. אבל כשהיא נגמרה, לא יכולנו לחדש את המלאי.
"דארי זה מותג. הגענו איתו לנתח שוק של 18% ואני לא מחליף וולוו בסוסיתא. אני גם לא כועס על הבעלים, כי הוא נמצא בין הפטיש לסדן. הוא אומר לי, בוא נחכה לסוף המלחמה. כשהתחילה הפסקת האש בעזה, שאלתי אם עכשיו אפשר להתחיל לעבוד, הוא ביקש עוד זמן. מצד שני, אחד ממפעלי הסרדינים הבטיח שב-1 במרץ הוא יתחיל לייצר בשבילי. אין צפי מתי הייבוא ממרוקו יחזור להיות כמו שהיה".