סערת סרטוני המין מחדר הכושר ביבנה מסרבת לדעוך. גורם לא ידוע פרץ למצלמות האבטחה במקום, מה שהוביל לדליפת סרטונים אינטימיים של מאמן כושר מקיים יחסי מין עם מתאמנות. הסרטונים הופצו ברשת במהירות, והשמועות סביב הפרשה רק מתגברות.
בינתיים, במשטרה ממשיכים בניסיון לאתר את האחראי להפצה. נכון לעכשיו, אין חשודים, אך החוקרים מעריכים כי זו רק שאלה של זמן עד שהאדם שעומד מאחורי ההדלפה ייחשף, ייעצר וייחקר. אם יימצאו נגדו מספיק ראיות, הוא עשוי לעמוד בפני כתב אישום שעלול להוביל לעונש מאסר. מעבר להשלכות הפליליות, הנשים שתועדו בסרטונים עשויות לפנות גם לערוץ של תביעה אזרחית. עבור מי שהתעוררה בוקר אחד למציאות בה פרטיה האינטימיים הופכים לנחלת הכלל, האפשרות להגשת תביעת נזיקין נגד המפיץ נראית ריאלית. אם בית המשפט יקבל את טענותיהן, הוא עלול לחייב את המפיץ בפיצויים שיכולים להגיע לסך כולל של מיליוני שקלים.
עו"ד אייל בן ישי, מומחה לדיני נזיקין, מסביר כי סעיף 3 בחוק למניעת הטרדה מינית מגדיר פרסום תצלום, סרטון או הקלטה בעלי אופי מיני ללא הסכמה כפגיעה בפרטיות והטרדה מינית. כמו כן, מדובר על פגיעה בפרטיות (חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981), הקובע כי הפצת תכנים מיניים מהווה חדירה חמורה לפרטיות, במיוחד אם מדובר בתוכן אינטימי שצולם ללא ידיעת האדם או הופץ ללא הסכמתו. בנוסף, התנהלות זו עשויה להוות עבירה על חוק איסור לשון הרע, הקובע כי אם הפרסום פוגע בכבודו של האדם וגורם לו השפלה או בושה, ניתן להגיש תביעת לשון הרע. בשורה התחתונה - כל אישה שתמונותיה הופצו יכולה להגיש תביעה נזיקית, בין היתר, בגין הפרת סעיפים אלו. ככל שהתביעה תתקבל, בית המשפט יכול לפסוק פיצוי שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים לתובעת, בהתאם לחומרת הנזק שנגרם לה.
הסיפור האמור הכה גלים בשל נסיבותיו המיוחדות, אולם חדשות לבקרים מתפרסמות ידיעות על פרשות בהן תמונות עירום מופצות באופן ויראלי. כך למשל, לפני מספר חודשים פורסם כי מספר תלמידים בבית ספר במרכז הארץ הצליחו להשיג תמונות אינטימיות של המורה שלהם, המלמדת אותם .על פי העדויות עולה כי המורה, ככל הנראה, השאירה את המחשב האישי שלה בכיתה ויצאה ממנה. במקרה אחר, צעיר יצר תמונות עירום של נערות שנמצאות איתו באותו שבט צופים בתל אביב והפיץ אותן בכל מיני פלטפורמות. ההורים של הנערות הגישו תלונה במשטרה בעקבות המקרה. בפרשה נוספת, צעיר הפיץ תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני של יותר מ-130 נשים, ובכללן 30 נערות, בערוצי טלגרם בתשלום.
בשנת 2014 תוקן החוק להטרדה מינית בעקבות התגברות התופעה של הפצת סרטונים ותמונות אינטימיים. תיקון מס' 10 לחוק למניעת הטרדה מינית, שנודע בכינוי חוק הסרטונים, קובע כי כל הפצה או פרסום של סרטונים ותמונות בעלי אופי מיני, ללא קבלת אישור מפורש של האנשים המופיעים בהם, ייחשבו כעוולה של הטרדה מינית וכן עבירה של פגיעה בפרטיות, לפי חוק הגנת הפרטיות, שדינה הוא עד חמש שנות מאסר. התיקון אושר בכנסת ב-6 בינואר 2014, ובאותה השנה הוגשו למשטרה 91 תלונות. על פי הערכות, מאז כניסתו לתוקף, הוגשו למעלה מ-2,000 תלונות, כאשר ב-80% מהמקרים, הנפגעות שתמונותיהן הופצו היו בנות 10-25.
המציאות מלמדת כי במקרים לא מעטים, הרשעה גוררת ענישה כבדה. כך למשל, לאחרונה גזר בית משפט השלום בנתניה ארבע שנות מאסר בפועל על בחור בן 26 מנתניה, שהקים, הפעיל וניהל קבוצות באפליקציית טלגרם, בהן הופצו תמונות וסרטונים אינטימיים של עשרות נשים וצעירות ישראליות ללא הסכמתן. במסגרת הפעלת הקבוצות שניהל, הופצו תמונות וסרטונים לעשרות אלפי משתמשים.בית המשפט קבע כי הצעיר, שהורשע בעבירות של הטרדה מינית, התנכלות ופגיעה בפרטיות, יפצה חלק מהנשים בסכום כולל של 225 אלף שקלים.
עו"ד בן ישי מסביר כי במהלך הליך פלילי, בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לנפגע העבירה במסגרת גזר הדין של הנאשם. הפיצוי הפלילי ניתן מכוח סעיף 77 לחוק העונשין, והוא מוגבל בדרך כלל לסכומים יחסית נמוכים, שאינם משקפים את מלוא הנזק שנגרם לקורבן. לדבריו, "נפגעת העבירה רשאית, במקביל להליך הפלילי, להגיש תביעה אזרחית בנפרד או לאחר סיום ההליך הפלילי. עם זאת, אם נפסק פיצוי במסגרת ההליך הפלילי, בית המשפט האזרחי עשוי לקחת זאת בחשבון ולהפחית סכומים שכבר שולמו".
ומה לגבי כל אותם מפיצים משניים - אותם מאות אלפי אנשים שהמשיכו להעביר את הסרטונים הלאה? מה הסיכוי שאחד מהם ימצא את עצמו מזומן לחקירה משטרתית? כלומר, מעבר לכתם המוסרי הכבד שאמור ללוות כל מי שבוחר להפיץ חומרים אינטימיים ללא הסכמה, האם הוא גם חשוף להליכים משפטיים?
"כשמדובר בהפצת תוכן מיני ללא הסכמה, אין ספק שהמפיץ הראשון הוא זה שמבעיר את האש - הוא זה שמוציא את התוכן מהמרחב הפרטי והופך אותו לנחלת הכלל, כשהנזק כבר בלתי הפיך. מי שמעביר הלאה אמנם ממשיך ללבות את הלהבות, אך במונחים משפטיים, האחריות המרכזית נותרת אצל זה שהצית את השריפה מלכתחילה", מציין גורם משפטי בכיר עימו שוחחנו. לדבריו, "מערכת המשפט והמשטרה פועלות בהתאם - מתמקדות בראש ובראשונה במי שגרם לנזק החמור ביותר. לפי הנחיות פרקליטות המדינה על חקירת עבירות מין והטרדה מינית, הדגש בחקירות פליליות בתחום זה הוא על איתור המקור הראשוני של הפרסום".
"הפצת סרטונים אינטימיים שלא בידיעת והסכמת המצולמים היא עבירה על החוק והיא עבירת מין", מציינת יעל שרר, יושבת ראש הלובי למלחמה באלימות מינית. "מדובר במעשה לא חוקי, ומאכזב לראות האשמה של הקורבנות והפצה של החומרים בקבוצות ובווטסאפ. גם הפצה הלאה של החומרים היא עבירת מין. אני מקווה מאוד שמשטרת ישראל תנהל חקירה יסודית ומקיפה, והאשם יועמד לדין במהירות כדי לשדר מסר חד-משמעי לציבור שמדובר במעשה אסור".
ואם יש מצלמות במקום, האבטחה שלהן נמצאת בחשיבות ראשונה במעלה. נועם הנדרוקר, מנכ"ל Cybiz, מסביר: "מצלמות אבטחה מחזיקות מידע רגיש שחייב להיות מוגן ומוצפן - במיוחד בעסקים קטנים. חומת אש או ראוטר לבדם לא מספיקים, ולכן הצעד הראשון הוא החלפת סיסמאות הן במצלמה והן בראוטר. בנוסף, הצפנת המידע היא קריטית כדי למנוע גישה לא מורשית. הכלל השלישי - שמרו רק את המידע שאתם באמת זקוקים לו. כל מה שמיותר יש למחוק ולא לאגור. והכלל הרביעי, שהוא קריטי במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים - סגמנטציה: מצלמות האבטחה חייבות להיות מופרדות מהרשת המנהלתית. כך, גם אם האקר מצליח לפרוץ למצלמה, הוא לא יוכל להגיע למידע העסקי הקריטי."