קרה לכם שהגעתם לתחנת הרכבת, ירדתם לרציף, וראיתם שיש עוד כמה דקות עד שהרכבת תגיע? מה עושים בזמן הזה, כשנמצאים על הרציף ומחכים?
ובכן, חלק נכבד מאיתנו פשוט יושב ומחכה לרכבת, לפעמים מרכיב אוזניות ומחכה בסבלנות. אחרים אולי לא מצאו מקום לשבת ומסתובבים קצת בתוך הרציף, מחלצים עצמות ומחכים שתגיע הרכבת. ויש עוד פלח באוכלוסייה, כאלו שרוצים גם קצת להתפנק בזמן שהם מחכים ברציף, ורוכשים מוצר משקה או מזון במכונות האוטומטיות שעל הרציפים בתחנות השונות ברכבת ישראל.
אלא, שחשוב לדעת שלמרות שמדובר באותו זכיין שמציב את המכונות בכלל תחנות רכבת ישראל, לא כל המחירים של המוצרים שמחכים לכם ברציפים אחידים בין התחנות השונות בארץ.
כך לדוגמה, במכונת הגלידות, מחירם של הארטיקים הפופולריים מגנום וקראנץ' יעמוד על 10 שקלים ברציפי התחנות בת"א השלום ובת"א אוניברסיטה, בעוד שבתחנת חיפה חוף הכרמל אותן גלידות יעלו 13 שקלים - פער של 30% לאותו מוצר.
בעיית המכרז
ולמה זה קורה? אולי בגלל שבמכרז שהוציאה רכבת ישראל לזכיינים של מכונות אוטומטיות לרציפים, אין כלל אזכור לאחידות מחירים בין התחנות השונות, או לתיעדוף למי שיספק את המחיר הנמוך ביותר עבור הצרכן. כך יכול אותו זכיין לפעול ב"שיטת מצליח", ופשוט להציב איזה מחיר שהוא רוצה על איזו מכונה שהוא רוצה ובאיזו תחנה שהוא רוצה.
למכרז המלא
"המחירים צריכים להיות אחידים"
התקשרנו לשירות הלקוחות של מ.א אוטומטיים, החברה שמספקת את המכונות האוטומטיות לתחנות רכבת ישראל השונות, ושם אמרה לנו הנציגה באופן חד משמעי: "המחירים צריכים להיות אחידים בכל המכונות, לא משנה איפה הן מוצבות". אלא שלא כך הדבר, ומבדיקת וואלה עולה כי המחיר במכונה בחיפה גבוה מזה שבת"א - לפחות בשנתיים וחצי האחרונות.
פנינו לרכבת ישראל לתגובה, והם מצידם טענו כי "מחירי כלל המוצרים הנמכרים ברציפי תחנות הרכבת כגון בקבוק מים מינרלים (שאינם 500 מ"ל), קוקה קולה, חטיפי אנרגיה וכו' הינם אחידים ונקבעים על ידי זכיין שנבחר במכרז עם קריטריונים מסודרים. לאחר בירור, במקרה הנ"ל חלה תקלה של הזכיין באזור הצפון במחירי המוצרים. רכבת ישראל יצרה קשר עם הזכיין על מנת לתקן את הטעות באופן מיידי".
נכון לכתיבת שורות אלה התקלה לא תוקנה.