מבחני הבגרות במתמטיקה מעוררים חששות בקרב תלמידות ותלמידים ותלמידות. חששות אלו מובילים למתח וחרדה ואפילו פחד לפני הבחינה, שעלולים ליצור מחסום ולפגוע במימוש הפוטנציאל של התלמידים. מהי הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם חששות אלו? ראשית, מומלץ לבצע סימולציות מקדימות. כלומר, על המורה לתת לתלמידים בכיתה מעין בחינת בגרות עם הנחייה ברורה וזמן קצוב. התלמידים צריכים להרגיש את הלחץ של הבחינה ככל האפשר ולהיחשף למה שצפוי להם בזמן הבחינה. לאחר הבחינה המורה ימלא את המשוב וכך התלמיד יקבל הצצה לנקודות לשיפור ולנקודות החוזק שלו. באופן זה, שבו התלמיד מתנסה במבחן אמיתי כמעט ומקבל משוב על ביצועיו, הוא משפר את ביטחונו העצמי. על ידי ביצוע סימולציות אפשר להעלות את הציון ב־30% בקלות.
תלמיד שמתקשה במתמטיקה בהכרח ירגיש שהוא בפיגור בחומר לעומת תלמידים שאינם מתקשים וככל שהפיגור בחומר יגדל, כך יגדל גם התסכול של התלמיד. לכן, שיטה מומלצת נוספת להצלחה היא חיזוק בעזרת שיעורים פרטיים. שיעור פרטי אחד לפחות בשבוע במקביל לשיעורים בכיתה, יחזק את התלמיד המתקשה והפער עשוי להצטמצם. רבים מהתלמידים שמתקשים במתמטיקה, לרוב יחוו קושי בכיתה שמונה 30-20 תלמידים, משום שבתנאי למידה כאלה המורה לא תמיד מצליח להקדיש את תשומת הלב לכל תלמיד. רצוי להתחיל בשיעורים פרטיים עוד מתחילת השנה ולא לחכות לרגע האחרון, כי לא ניתן להשלים את החומר במתמטיקה בתוך כמה שיעורים, זהו תהליך שדורש זמן ותרגול רבים ויש לקחת זאת בחשבון.
ביום שלפני הבחינה רצוי לעבור על החומר ולהכיר לעומק את מבנה הבחינה. כדאי לזכור שישנן שאלות מסוג בחירה שמאפשרות לתלמיד לבחור שאלה . מומלץ להתכונן מראש באמצעות שינה טובה, ולהכין את הציוד הדרוש לבחינה כבר בערב הקודם. בזמן הבחינה, נכון יהיה להתחיל עם שאלות שקל יותר לפתור ולעבור לשאלות הקשות יותר לאחר מכן. גם אופן התמודדות זה מוריד את סף הלחץ כבר בתחילת הבחינה.
כמובן שיש לזכור שהצלחה היא לא קסם והיא מותנית בהשקעה לאורך כל השנה.
הכותב הוא אדיר גרג'י, מרצה במכינה הקדם-אקדמית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.