ועדת הערר לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה קיבלה את ערעורה של אם ל-4 מאשקלון והכירה בה כנפגעת פעולת איבה, בשל פגיעת חרדה שנגרמה בעקבות מתקפת הטילים של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, והשמועות על חדירת מחבלים לאשקלון.
התובעת, בת 53, שהתה בביתה באשקלון יחד עם בעלה וילדיה ביום פרוץ המלחמה, כאשר העיר ספגה מטחי טילים כבדים. בנוסף, נפוצה שמועה על חדירת מחבלים לעיר, מה שהגביר את הפאניקה בקרב התושבים.
בשל היעדר ממ"ד בביתה או מקלט בבניין, היא, בעלה ו-4 ילדיה התחבטו בשאלה האם להישאר בדירה בקומה הראשונה הלא ממוגנת מפני טילים או לצאת לחדר המדרגות, ואז להסתכן בפגיעת מחבלים שעל פי השמועות חדרו לעיר. מצב זה שכלל מחלוקת בין בני המשפחה הוביל לתחושת כאוס ולחץ קיצוני. אם לא די בכך, במהלך היום נפלו שני טילים במרחק קצר מביתה.
האשה סיפרה כי בשעת בוקר מוקדמת התחילו פיצוצים חזקים ואזעקות רבות, והיה פחד שאולי נכנסו מחבלים לאשקלון משום שהחתן שהיה בבית סיפר שיש חדירה של מחבלים לארץ, והיא חשבה שהם גם נכנסו לאשקלון. כל הבית היה בפחד ובכאוס, צעקות של ילדים והתעורר ויכוח האם להישאר בתוך הבית או לצאת לחדר המדרגות. לדבריה, היא הרגישה שסוף העולם מגיע והמחבלים באים להרוג אותה ואת משפחתה.
בעקבות האירועים היא החלה לסבול מחרדות קשות, הפרעות שינה ותחושת חוסר ביטחון קיומי. היא פנתה לרופא המשפחה, ובהמשך טופלה גם על ידי פסיכיאטר, ובנוסף קיבלה תמיכה נפשית דרך מערך "חוסן" לטיפול בנפגעי חרדה.
תחילה, האישה הגישה תביעה בעצמה שבה תיארה את מצבה הנפשי כתוצאה מהחרדה שהייתה באותו יום, ולא הצביעה על אירוע מסוים שגרם למצבה הנפשי.
הרשות המאשרת במשרד הביטחון דחתה את תביעתה בטענה כי החוק דורש נוכחות פיזית של הנפגע במקום קרות האירוע בזמן הפגיעה, וכי חרדה הנובעת ממצב מלחמתי כללי אינה נחשבת לפגיעת איבה על פי החוק. הביטוח הלאומי טען שהיא לא ציינה אירוע איבה ספציפי שבו הייתה מעורבת, אלא תיארה מצוקה נפשית כללית עקב המלחמה.
לכן הגישה היא ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עורכי הדין ליאור סולמי ועו"ד דביר סונינו ממשרד מרקמן טומשין ושות'. הביטוח הלאומי טען בין היתר בתשובה לערעור כי האישה תיארה חרדה עקב מצב מלחמה, בדיוק כמו שככל הנראה חשו באותו יום כל אזרחי ישראל.
בית המשפט דחה את עמדת ביטוח לאומי וקיבל את טענות באי כוחה של האישה, לפיהן היא לא הייתה צריכה להצביע על אירוע בודד וכי ניתן לראות במצב המלחמתי כאירוע איבה.
בפסק הדין צוטטה הלכה מ"בג"ץ רחימי", אשר קובעת כי במצב מלחמה אינטנסיבי ניתן להכיר גם בפגיעת חרדה כחלק משרשרת אירועים העומדת בדרישות החוק. נקבע כי הירי המסיבי על אשקלון היווה "אירוע איבה מתמשך" שהיא הייתה חשופה אליו באופן ישיר, ולכן יש להכיר בפגיעתה כנובעת מפעולת איבה.
עו"ד דברי סונינו מסביר: "לפעמים אנשים מגישים תביעה לבד ואינם מכירים את הדקויות של החוק. הגשת תביעה באופן כזה במקרים רבים מובילה לתוצאה לא רצויה של דחיית התביעה, ואי יכולת לקבל את הזכויות של נפגע איבה. במקרה זה הצלחנו לתקן את העוול הגדול שנעשה לאם לארבעה, אך לא תמיד ניתן לתקן. לאור ההצלחה בבית המשפט, זכאית היא לקבל מעטפת טיפולית שלמה, ולאחר שהוועדה הרפואית תקבע את שיעור הנכות ממנה היא סובלת, אף פיצוי כספי של עשרות אלפי שקלים".
בית המשפט פסק כי חרדתה של האישה הוחמרה משמעותית בעקבות האירועים, כי תפקודה נפגע באופן ברור וכי יש להעניק לה את ההכרה המגיעה לה לפי החוק. בעקבות זאת, הערעור התקבל, והיא הוכרה כנפגעת פעולת איבה. כמו כן, ביטוח לאומי חויב לשלם לה הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.