מייק בן ארי הבטיח למשקיעים רווחים נאים והותיר אותם עם חובות, קרן "וולת'סטון" משכה מאות מיליונים ללא פיקוח, ופרשת "סלייס" טלטלה חוסכים שגילו שכספם התאדה.
גם בשוק הנדל"ן, זיוף מסמכים, התחזות והונאות רישום בטאבו הפכו לשגרה מסוכנת. הקורבנות - אזרחים תמימים שחשבו שהם עושים את עסקת חייהם. אך נפלו למלכודת מתוחכמת. הכתבה הזו מספקת הצצה למקרים שהרעידו את השוק - ומראה איך אפשר להימנע מהנפילה הבאה.
תשואה מובטחת? פרשת מייק בן ארי כמשל לעולם ההשקעות
מייק בן ארי, לשעבר עורך דין ישראלי, הורשע בהונאת ענק שבה גנב מיליוני שקלים מלקוחותיו. בן ארי ניצל את אמונם של אנשים שביקשו את עזרתו בהשקעות נדל"ן וניהול כספים. הוא הציג מצגי שווא על הזדמנויות השקעה מפתות, תוך שהוא מבטיח תשואות גבוהות. בפועל, הכספים שימשו אותו למטרות אישיות או להחזר חובות לנפגעים אחרים, במה שהתברר כתוכנית פירמידה מתוחכמת.
ההונאה נחשפה לאחר שאחד הלקוחות התלונן על כך שלא קיבל את כספו חזרה. בן ארי נמלט מהארץ, אך נעצר ונשפט. לפני מספר חודשים מגזר הדין עולה כי סכום תביעות החוב שהוגשו על ידי ציבור המשקיעים עמד על כ-706 מיליון שקל. עוד מצוין בגזר הדין כי כיום היקף תביעות החוב המאושרות עומד על סך של כ-335 מיליון שקל. עוד עולה כי בכוונת הנאמן לחלק לנושים דיבידנד בסכום כולל של 50 מיליון שקל, וחלוקה זו תתבצע לאחר שיושג סיכום מול רשויות המס בנוגע לתביעות החוב של מס הכנסה, העומדות כיום על סך של 100 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו מאסר בפועל לתקופה של שמונה שנים ותשעה חודשים.
כיצד מקטינים את הסיכון ליפול בפח? בעולם ההשקעות אין ארוחות חינם. תשואה מובטחת היא הבטחה ריקה, שכן כל השקעה כרוכה בסיכון. תנודות שוק, משברים ושינויים רגולטוריים יכולים להפוך השקעה בטוחה להפסד. גם תחומים יציבים כמו נדל"ן או אג"ח אינם חסינים. ההנחה שתשואה מובטחת קיימת סותרת את עקרונות הכלכלה, שבהם סיכון ותשואה הולכים יד ביד. במקום לחפש "בטוחות", יש להתמקד בניתוח מעמיק, ייעוץ מקצועי ופיזור סיכונים לניהול אחראי ומושכל.
הפטרייה הפיננסית שלנו חזרה - מסחר באופציות בינאריות
בסמיכות מעניינת עלתה לאחרונה לכותרות המסחר באופציות בינאריות. מצד אחד: השופט ג'רמי דניאל מבית המשפט המחוזי של אילינוי הטיל את הקנס על לי אלבז, יוסי הרצוג ושלום פרץ. זאת, לאחר שב-2019 האשימה נציבות המסחר בחוזי סחורות עתידיים בארה"ב (CFTC)את החברות יוקום תקשורת ולינקופיה מאוריציוס והעומדים בראשן, בארגון עסקאות לא חוקיות באופציות בינאריות שגרמו להפסדים של מיליוני דולרים ללקוחות. בהתאם לפסיקה הנוכחית הם נדרשים לשלם קנס של 338.7 מיליון דולר ועוד 112.9 מיליון דולר בפיצויים.
לכולם היו נדמה כי המכשיר הפיננסי, שאף הוצא מהחוק בישראל בשנת 2017 - עבר מן העולם, אולם באופן מפתיע, לפני מספר ימים פרסמה הרשות לניירות ערך אזהרה חמורה למשקיעים על זירת המסחר חדשה שפועלת בישראל ללא רישיון, ומציעה לציבור מסחר באופציות בינאריות - בניגוד לחוק.
מסחר באופציות בינאריות הוא סוג של השקעה פיננסית שבה הסוחר צופה האם מחירו של נכס מסוים (כגון מניה, מטבע או סחורה) יעלה או יירד בתוך פרק זמן מוגדר. אם התחזית נכונה, המשקיע מקבל תשואה קבועה מראש. אם התחזית שגויה, הוא מאבד את מלוא סכום ההשקעה. בניגוד למסחר רגיל במניות או בסחורות, שבו ניתן לקנות ולמכור נכסים, באופציות בינאריות אין בעלות אמיתית על הנכס, אלא רק הימור על כיוון מחירו.
איך נמנעים? בניגוד למה שסוחרי החלומות מספרים לכם, כאן אין באמת שיטה סודית או נוסחה מנצחת. זה לא שוק ההון, זו לא השקעה אמיתית - זה הימור לכל דבר ועניין. אתם לוחצים על כפתור, מהמרים אם המחיר יעלה או יירד, ובתוך שניות יכולים להפסיד את כל הכסף שלכם. פעם הבאה שמישהו יציע לכם "לעשות כסף בקלות", תעצרו רגע ותשאלו את עצמכם: אם זה כל כך פשוט - למה כולם לא מיליונרים?
איך מאות מיליוני שקלים נעלמו? מחדל 'סלייס' ממשיך להכות גלים
פרשת "סלייס" היא מהשערוריות הפיננסיות החמורות בישראל, שבה נעלמו מאות מיליוני שקלים מכספי חוסכים. סוכנים (שאינם קשורים לסלייס) שיווקו דרך הפלטפורמה שלה, בעיקר דרך קופות גמל בניהול אישי (IRA) - כלי חיסכון פנסיוני שמאפשר לחוסכים לנהל בעצמם את השקעותיהם מתוך רשימת אפשרויות מאושרת. כספי החוסכים הועברו על ידי סוכני ביטוח לקרנות חוץ שלא עמדו בתקנות רשות שוק ההון. חוסכים שביקשו למשוך את כספם נתקלו בעיכובים ובחוסר שקיפות לגבי מצב ההשקעות.
בעקבות המחדל מינתה רשות שוק ההון את רו"ח אפי סנדרוב כמנהל מיוחד לפיקוח על החברה ולהשבת הכספים. עד כה אותרו כ-60% מהסכומים האבודים, אך יש חשש שחלק מהכספים לא יוחזרו לעמיתים. הפרשה עוררה דיון ציבורי נרחב וחקירות, והובילה להידוק הפיקוח על קופות גמל בניהול אישי כדי למנוע מקרים דומים בעתיד.
כיצד מקטינים את הסיכון ליפול בפח? במקרה הזה, הכדור נמצא במלואו במגרש של הרגולטור. רמי עזריה, מנהל מחלקת קופות גמל ברשות, הודיע כי בעקבות הפרשה יוזמת הרשות תיקון לתקנות המסדירות את פעילותן של קופות ה-IRA. יו"ר הוועדה גפני דרש מהרשות לעדכן לגבי הפעולות שבכוונתה לנקוט כלקח מהפרשה, לרבות התיקון המתוכנן ברגולציה.
תחכום, זיופים וניצול פרצות: ארבע פרשות נדל"ן שממחישות את הסיכון לקונים
בשנה האחרונה התפוצצו בישראל ארבע פרשיות נדל"ן שממחישות כיצד תחכום, יצירתיות וניצול פרצות חוקיות הפכו את שוק הנדל"ן לזירת עוקצים. בפרשה הראשונה, שנחשפה על ידי יחידת אכ"ל בלהב 433, התברר כי ארבעה חשודים מכרו קרקעות של מנהל מקרקעי ישראל תוך הצגת מסמכים כוזבים ובסיוע עורכי דין שאישרו תצהירים מזויפים. בהרצליה נחשף מקרה נוסף, שבו נוכל התחזה לבעל קרקע יוקרתית והציג מסמכים מזויפים לרישום הערת אזהרה בטאבו - מהלך שהוביל להגשת כתב אישום נגדו. בצפון הארץ נעצרו שבעה חברי כנופיה שזייפו צוואות ומסמכים משפטיים כדי להשתלט על נכסים של תושבי חוץ ולמכור אותם. בשכונת עזרא בתל אביב, יהושע מלכי, תושב בת ים, מכר קרקע בבעלות המדינה למספר רוכשים שונים, תוך שימוש בחשבונות ארנונה מזויפים והבטחות שווא. כל המקרים הללו חושפים את הסכנות שבזירת הנדל"ן הלא מפוקחת וממחישים את חשיבות הבדיקות המשפטיות והזהירות בעסקאות רכישה.
כיצד מקטינים את הסיכון ליפול בפח? עו"ד שלומי הס המתמחה בתחום הנדל"ן ובעל ניסיון בסכסוכי מקרקעין: "בחלק גדול מהמקרים המדובר בהתחזות לאדם אחר הנוכל יזייף תעודת זהות או מסמכים אחרים ויציג את עצמו כבעלים החוקי של הנכס. כאשר המדובר בקרקע הדבר קל יותר מאשר בדירת מגורים או נכס מסחרי, שכן ביום-יום, אין כל דרך לשייך את הקרקע לבעליה, פרט לרישום בטאבו.
הבעיה היא כי לא פעם הנתונים אינם מופיעים במלואם - בעיקר כאשר מדובר ברישומים ישנים כאשר לא היה נהוג להוסיף מספרי תעודת זיהוי, או כאשר מדובר בבעלים שהוא תושב חוץ, ומספר הדרכון שהיה ברשותו במועד הרכישה הוחלף. על כן יש לנקוט משנה זהירות במקרים אלו ולעשות כל מאמץ לזהות את המוכר בזיהוי כפול ומשולש (באמצעות תעודות נוספות, עדים או כל דרך אחרת).
"כמובן שאין להסתפק באימות זהותו השמית של המוכר ויש להקפיד כי גם מספר ת"ז שלו יופיע. ככל שמדובר בהיעדר התאמה בין תעודת הזהות המוצגת לזו הרשומה בטאבו יש לדרוש את תיקון הרישום לפני ביצוע העברות כספים למוכר. כמו כן, אם המוכר מזדהה ככזה שרכש את הנכס אולם בעלותו טרם נרשמה, יש לקבל אסמכתאות להעברת הזכויות מהבעלים הרשום, למוכר הזכויות, לרבות אסמכתאות בדבר ביצוע תשלומי המיסים בעסקה שבין הבעלים הרשום והמוכר. עפ"י חוק המקרקעין, העברת זכויות בנכס מקרקעין חייבת להיעשות בכתב, כך שכל ניסיון של גורם מסוים לגבות כספים עבור עסקה שטרם נחתמה הינה בגדר שימת כסף על קרן הצבי. יש לזכור כי במרבית המקרים שהזכרנו, הקונים נמנעו מקבלת ייצוג של עורך דין מטעמם, דבר שהקל את ביצוע ה"עוקץ" על ידי המוכר - הנוכל. על כן החיסכון הלכאורי בתשלום שכרו של עורך דין מטעם הרוכש יכול להתגלות כהוצאה כבדה ביותר".