אירועי מכון הכושר ביבנה שהתגלו השבוע עוררו שיח שנשמע מכל עבר, אולם ההתבדחויות ויצר המציצנות מעיבים על השלכות משפטיות כבדות משקל ביחס למה שמכונה בפי הציבור "בגידה" - קיום יחסים אינטימיים עם מי שאינו בן הזוג הנשוי או הקבוע.
ראשית, יש לציין כי לפחות חלק מהמעורבים והמעורבות הצהירו כי אינם בזוגיות ולכן יש לקבל את הסטטוס שלהם ככזה. בנוסף, יש לזכור שהפצת הסרטונים עלולה להוות עבירה פלילית ואפילו לשמש כעילה לתביעה אזרחית בגין פגיעה חמורה בפרטיות. ההתקדמות הדיגיטלית של השנים האחרונות והקלות שבה ניתן להפיץ מידע מחייבות התכנסות לחשיבה מחודשת בדבר הצורך לעדכן חוקים ורגולציה כדי למנוע פגיעה במי שתועד במצבים אינטימיים - בין אם הדבר נעשה בהסכמה ובין אם לאו.
בנוסף, הסכמות הייחודית לדון בענייני גט וכתובה במדינת ישראל מסורה לבית הדין הרבני שדן בעניינים שכאלה לפי ההלכה היהודית שקובעת כי אישה נשואה שקיימה יחסים עם מי שאיננו בעלה נאסרת לבעלה והוא חייב לגרש אותה, גם אם הדבר נעשה בהסכמה או בידיעה (כמו אלה שבוחרים לחיות ביחסים פתוחים). חיים זוגיים אינם מתנהלים בפנקסנות או בצורה מתועדת ולכן במקרה של סכסוך גירושין שבו תישמע טענה לבגידה, טענה להסכמה או ידיעה לא תוכל לפטור את בית הדין מחיוב הצדדים להתגרש.
מעבר לכך, חשוב להזכיר כי במקרה שכזה האישה נאסרת לא רק על בעלה, אלא גם על המאהב ובכוחו של בית הדין לאסור עליהם להינשא בעתיד (לאחר הגירושין הנכפים). בגידה כאמור יכולה גם לייצר השלכות משמעותיות ביחס לעניינים כספיים - חלוקת רכוש ומזונות אישה (שימו לב: לא מדובר על מזונות ילדים קטינים) - עניינים שמצויים גם בסמכותם של בתי הדין הרבניים, לצד בתי המשפט לענייני משפחה.
מבחינה הלכתית, אישה שבגדה בבעלה (המונח ההלכתי הוא "זנתה תחתיו") מפסידה רכוש ומתנות ומכאן שהיא עלולה להיפגע בחלוקת הרכוש שמתרחשת במסגרת הגירושין שבית הדין הרבני יחייב. בנוסף, ההלכה היהודית שוללת את זכותה של אישה שזנתה תחת בעלה לקבל מזונות אישה, דבר שעלול לפגוע במי שהסתמכה והייתה תלויה בבן הזוג שלה.
מנגד, המשפט האזרחי שחל ביחס ליחסי ממון בין בני זוג נשואים איננו מתייחס לנסיבות הפרידה כגורם משפיע על דרך חלוקת הרכוש - שברירת המחדל שלה היא חלוקה שוויונית של הנכסים שנצברו בנישואין, אולם החוק מכיל סעיף שמותיר לערכאה המשפטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני) שיקול דעת רחב מאוד לבצע איזון לא שוויוני במקרה של "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת" - הגדרה שבהחלטה יכולה לכלול תחתיה את המידע שרץ השבוע ברשת האינטרנט.
חשוב להדגיש כי החוק לא חל על בני זוג קבועים שאינם נשואים ("ידועים בציבור") (וגם לא על מי שנישאו לפני 1974) - ביחס אליהם חל הסדר משפטי אזרחי (שנקרא "הלכת השיתוף") שמייחס משקל רב לתום הלב. היתפסות בבגידה יכולה להיחשב כחוסר תום לב ביחס למערכת הזוגית ומכאן שהדבר עלול ליצור השלכות כבדות משקל.
לבסוף, יש לזכור כי הקלות שבה מופץ כיום מידע עלולה להוביל לכך שילדי הזוג שנקלע לעין הסערה ייחשפו לתכנים לא ראויים - מה שיכול להשפיע במישרין ובמהירות על הקשר בין הילדים וההורים ואף לגרור השלכות מיידיות על מזונות הילדים שעל-פי פסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות תלויים גם בקשר של ההורים עם הילדים.
הכותבים הם שותפים מייסדים במשרד עורכי הדין הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה