ועדת הכספים תתכנס היום (שלישי) לישיבה מיוחדת לדיון בדרישת רשות המיסים שלא להכיר בהוצאות לצורך מס בעסקאות מזומנים חריגות שאינן עומדת בדרישות החוק.
בוועדת הכספים קיימת התנגדות גורפת לנושא, והיא מקבלת את עמדת לשכת רואי החשבון בנושא. על פי דרישת הרשות המיסים, עסקאות במזומן בסכום העולה על 6,000 שקל לעסקה, או העולות מעל 200 אלף שקל בשנה, לא יוכרו כהוצאות. זאת ועוד: ייאסר על רואי החשבון לדרוש ניכוי הוצאה אם העסקה לא בוצעה במסגרת הקצאת חשבונית, כחלק מתוכנית "חשבוניות ישראל".
בנוסף, אם מקבל השירות היה מחויב לבצע ניכוי במקור אך לא עשה זאת, ההוצאה בגין אותה עסקה לא תוכר. כדי לוודא שהגופים העסקיים פועלים לפי החוק, רואי החשבון יידרשו לצרף למאזני אותן חברות הערות על כך שמדובר בחריגה מהוראות רשות המיסים.
בפועל, רואי החשבון ייאלצו להודות שיש כאן עבירה על החוק, אלא שרואי החשבון, בגיבוי יו"ר ועדת הכספים, מתנגדים בתוקף להוראות. רואה החשבון ג'ק בלנגה, יו"ר ועדת המיסים בלשכה וסגן הנשיא, תוקף את ההנחיות וטוען כי מדובר בסתירה.
לדבריו, רואי החשבון לא יוכלו לאשר דוחות כספיים. "זה כאילו שנהג עובר ברמזור אדום והוא נאלץ להודות בפני המשטרה על כך, אף שבפועל הוא לא נהג באדום", אמר בלנגה.
הדברים עולים בקנה אחד עם צעדים נוספים נגד כסף שחור שגפני מסרב לאשר.
כך למשל הציעו ברשות המיסים לחייב בעלי דירה נוספת לדווח על כך למס ההכנסה במסגרת הדיווח השנתי. נכון להיום, הכנסה משכר דירה של עד 5,600 שקל לחודש (הסכום הפטור) אינה מחייבת דיווח. להערכת רשות המיסים, הדיווח כשלעצמו יביא לצמצום היקף העלמות המס בסכום הנאמד ב־1.5 מיליארד שקל. אלא שבוועדת הכספים סירבו לדון בכך בעילה של "פגיעה בפרטיות". נראה כי קבוצה זו של בעלי יותר מדירה אחת כוללת רבים מהפוליטיקאים או אנשים במעגל המקורב להם.
קיימים גם צעדי מיסוי נוספים שעדיין לא אושרו - וזה בלחץ המגזר הפרטי. כך, למשל, מדובר בדרישת רשות המיסים להתקין דלקן ברכבים מסחריים של 3.5 טון, כתנאי להכרה בהוצאות הדלק. כמו כן, עדיין לא דנו בוועדה במניעת האפשרות לאחד מאזנים בחברות בנות של חברות אחזקות לצורך דיווח למע"מ. הקיזוז החשבונאי מונע את תשלום המע"מ לפי החוק.
ועדת הכספים החלה בחודש שעבר לדון בתקציב 2025. התקציב המוצע לעניין ההוצאה נאמד ב־620 מיליארד שקל, כשחלקו הארי (108 מיליארד שקל) מיועד לתקציב הביטחון.
אלא שתקציב זה אינו סופי, שכן הוא עלול לגדול עם קבלת המלצות ועדת נגל, כך שהגירעון יגיע ל־4.9% מהתוצר. ועדת הכספים תדון באישור התקציב בימים הקרובים.