על פי נתוני הנהלת בתי הדין הרבניים, שיעור הגירושין בקרב זוגות יהודים עלה ב-6.5% בשנת 2024 יחסית ל-2023. מספרית מדובר ב-11,542 זוגות לעומת 10,838. העלייה המשמעותית נרשמה באריאל (88%) ובבאר יעקב (59%) כאשר גם קריית גת, אשקלון, בית שמש, אלעד ובביתר עלית נרשמו שיעורי של מעל 40%. גם ב"מדינת ת"א" נרשם זינוק של 15% באחוז המתגרשים ביחס לשנה קודמת. וזה לא מפתיע.
הסיבות לכך מגוונות יותר מאי פעם. מחד, אפשר היה לצפות כי בעקבות המלחמה אנשים ירצו ודאות ולא ימהרו לבצע שינויים דרמטיים בחיים. אולם בפועל, קרה בדיוק ההיפך.
האירועים בישראלים הביאו לכך שאנשים נדרשו להתמודד עם מורכבויות רבות, ולמעשה המשפט "לחיות את הרגע" קיבל משמעות אחרת. כבר לא מסתפקים בקיים ולכן אם לא טוב - או לא טוב במידה מספקת, מפרידים כוחות. זה מה שהוביל אנשים רבים להתגרש ומסביר את העלייה באחוז הגירושין. אך לא רק.
תופעה של הגירה מהארץ, גם היא כשלעצמה גרמה לעלייה באחוז המתגרשים: יש לא מעט משפחות שבהם צד אחד רצה לעזוב את הארץ והצד השני התנגד. כתוצאה מכך, זוגות רבים נפרדו על רקע שאלת מרכז החיים של המשפחה כולה. הדבר נכון גם לגבי כאלו שעזבו לתקופה וחזרו לאחר שהיו צמודים מדי אחד לשני במקום אחר בעולם, והגיעו למסקנה שאין מנוס מפרידה וגירושין.
מערכות יחסים זוגיות עומדות בפני אתגרים חדשים הנובעים מהשינויים בחברה, מהשפעת הטכנולוגיה ומהמציאות הכלכלית. בעוד שבעבר זוגות רבים התאמצו להחזיק את הנישואין בכל מחיר, כיום יותר ויותר אנשים בוחרים להיפרד כאשר הם חשים שהקשר אינו ממלא את הצרכים הרגשיים, הכלכליים והאישיים שלהם.
אחת הסיבות המרכזיות לגירושין היא השחיקה במערכת היחסים והשגרה שמגיעה עם הזמן. בני זוג רבים מרגישים שהם נשאבים לשגרה מונוטונית, שהריגוש שאפיין את תחילת הקשר דעך ושכבר אין להם תחומי עניין משותפים. ברשתות החברתיות נוצר אידיאל של זוגיות מושלמת, ורבים מוצאים את עצמם משווים את חייהם למציאות מסוננת ומעוצבת שמוצגת באינסטגרם ובטיקטוק.
תחושת ההחמצה מחלחלת, ורבים מתחילים לפקפק אם הם נמצאים במקום הנכון. בנוסף, השימוש המוגבר בטכנולוגיה הופך לבעיה נוספת בתוך הזוגיות. השהות הממושכת מול מסכים, ההתמכרות לרשתות החברתיות ואפליקציות ההיכרויות יוצרים קרקע פורייה לאי-אמון בין בני זוג. גם כאשר אין בגידה פיזית, רבים מגלים שבן או בת הזוג שלהם מקיימים "בגידות רגשיות" באמצעות שיחות אינטימיות עם אחרים, מה שפוגע בתחושת המחויבות וביציבות הקשר.
בנוסף לכך, המצב הכלכלי משחק תפקיד משמעותי בהחלטה לפרק את הקשר. יוקר המחיה הגואה - קל וחומר בשנה החולפת בעקבות המלחמה והגזירות הכלכליות - והאתגרים הכלכליים גורמים לריבים בלתי פוסקים בין בני זוג, וקשיים כלכליים נתפסים פעמים רבות כמשבר זוגי בלתי ניתן לפתרון. כאשר אין הסכמה על ניהול הכספים או כאשר צד אחד נושא בעול כלכלי כבד יותר, המתח גובר והזוגיות מתחילה להתערער.
פערים ערכיים והתפתחות אישית בכיוונים שונים הם גורם נוסף שמביא זוגות רבים לפרידה. מטבע הדברים, אנשים משתנים עם השנים, ומוצאים את עצמם לעיתים במקום אחר לחלוטין מזה שבו היו כשהתחתנו. השקפות עולם שונות על גידול וחינוך הילדים, דת, אורח חיים ואפילו תחביבים, יכולים להפוך לנושא שמוביל לקרע עמוק.
בעבר אנשים נטו "להסתדר" ולהשלים עם הפערים הללו, אך כיום הגישה היא שאין סיבה להישאר במקום שבו לא מרגישים נוחות והתאמה מלאה. לכך מצטרפת העובדה שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הבגידות, הן הפיזיות והן הרגשיות. בגידה כבר אינה נתפסת כמעידה חד פעמית, אלא כסיבה מוצדקת לסיים נישואים. כאשר אמון נשבר, קשה מאוד לשקם את הקשר, ורבים בוחרים פשוט להמשיך הלאה.
בנוסף לכל אלה, בשנת 2024 יותר אנשים רואים בגירושין לא ככישלון, אלא כהזדמנות להתחיל מחדש. גם מבחינה חברתית, גירושין כבר אינם נחשבים לעניין יוצא דופן או מביש, אלא לצעד לגיטימי שמאפשר לשני הצדדים לחיות חיים מאושרים יותר. השינויים בחברה, בהשפעות התרבותיות ובהיבטים הכלכליים, הפכו את 2024 לשנה שבה יותר ויותר אנשים בחרו לפרק את הנישואין ולחפש אלטרנטיבות חדשות. עבור רבים, גירושין אינם סוף הדרך, אלא התחלה של חיים טובים ומספקים יותר.
הכותבת מתמחה בדיני משפחה וגירושין