סוכן מיוחד, יוצא סוכנות הביון הבריטית (MI6), נשלח לישראל לפני כשנה. המשימה שקיבל: לנסות ולאתר כמה שיותר פרטים על מקום המצאו של החטוף קית' סיגל בעזה. במשך שלושה חודשים שהה בישראל, פעל בערוצים חשאיים והפעיל קשרים בתוך הרצועה, אבל למרות המאמצים הכבירים, לא נמצא קצה חוט.
את הסוכן הזה לא שכרה מדינת ישראל וגם לא בני משפחתו המודאגים למוות של סיגל, ששב לפני שבוע וחצי הביתה. מי שהשקיעה סכומים לא מבוטלים במאמץ המודיעיני הזה, היתה חברת התרופות הבינלאומית "לונדבק", שקית' עבד בה כתועמלן מוערך ואהוב. החברה לא הסתפקה בפעילות יוצאת הדופן הזאת. הקולגות שלו הקפידו לא לשבת במקומו בחדר הישיבות, תמונתו נתלתה במשרד וכל כנס מקצועי נפתח בספירת הימים בהם הוא שוהה בשבי על רקע פניו המחייכות.
האנושיות יוצאת הדופן הזאת, בולטת על רקע התנהלותה של ענקית הטכנולוגיה "אמזון", שגם אחד מעובדיה, אלכס טרופנוב, מהנדס עיצוב שבבים, נחטף באסון הגדול. עד היום, לא יצאה אמזון בהודעת תמיכה או פעילות פומבית שקוראת לשחרורו, גם אחרי שחמאס שחרר סרטון שלו מהשבי.
לעומת זאת, בכנס השנתי הגדול של החברה, הופיעה ד"ר רובה בורנו, סגנית נשיא ב-AWS, חברת הענן של אמזון, כשהיא עונדת שרשרת עם מפת "מהים עד הנהר", המייצגת קריאה להקמת מדינה פלסטינית בשטחה של ישראל.
בעוד משפחתו של טרופנוב עשתה מאמצים עילאיים להעלאת המודעות לחטיפתו בעולם, ב"גלובס" נכתב שבשבועות הראשונים למלחמה העבירו בכירי משאבי האנוש באמזון העולמית הנחיות מפורשות לעובדים להימנע מפעולות הזדהות פומביות איתו. העובדים ציפו שמנכ"ל אמזון אנדי ג'סי, או כל אישיות בכירה אחרת, תתבטא בעניין, כיוון שהיו עובדים רבים שבכלל לא ידעו שעובד מאמזון נחטף לעזה, אבל זה לא קרה.
אמנם, החברה לא חסמה פעילויות שנעשו למענו בישראל, תמונותיו תלויות במשרדים ובני משפחתו הוזמנו כמה פעמים כדי להשתתף באירועים של החברה, אבל לא נאמרה ולו מילה אחת מפי הנהלה העולמית למענו.
שמה של אמזון לא היה מוזכר כאן, אלמלא התפרסמה אתמול ידיעה לפיה החברה מגששת את דרכה בחזרה לפעילות בישראל. נזכיר שב-2019 הקימה אמזון תת אתר בעברית בתוך האתר האמריקאי, שבו הציגה שחקנים ישראלים שהציגו שילוח מקומי, וגבתה מהם 8%. אלא ששנתיים אחר כך, בעקבות הקורונה וחוסר האטקרטיביות, נסגר המיזם.
אם אכן אמזון מעוניינת לעשות לכאן קאמבק, ראוי היה שתשנה את הלך הרוח המקפיאה שמנשבת ממנה לכיוון הציבור הישראלי. היא יכולה לקחת דוגמה למשל מאנבידיה, שהחטוף אבינתן אור עבד בצוות ה-VLSI שלה. מייד אחרי שנודע דבר חטיפתו, שלח מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג מייל לעובדים, ובו הודיע שהחברה נמצאת בקשר הדוק עם משפחתו ועושה כל שביכולתה לסייע לעובדים שמושפעים מהמצב בישראל ובחו"ל. 100 מעובדי החברה הצטרפו למשפחתו של אבינתן למפגן תמיכה בשער הקריה בתל אביב, כשהם אוחזים בתמונתו.
גם עובדי אפליידמטיריאלס נרתמו למאבקו של יהודה כהן, אביו של החייל החטוף נמרוד כהן, שעובד בחברה 27 שנים כמהנדס פיתוח אלגוריתמים. בתחילת אפריל שעבר, 700 מעובדי החברה, ביחד עם המנכ"ל רפי בן עמי, ערכו צעדה למען שחרורו סביב פארק במדע ברחובות.
נכון שחברות בינלאומיות גדולות מתרחקות מפוליטיקה כמו מאש, כי אין להן שום עניין להתלכלך בתפיסת צד כלשהו, שיעצבן לקוח פוטנציאלי כזה או אחר. אבל עם כל הכבוד לשורת הרווח והדירקטוריון, יש מקרים שבהם נקיטת עמדה פומבית היא צורך, שלא לומר הכרח ממש. להסתתר מאחורי הנייטרליות המאופקת, לא יכול לעבוד בעת הזאת, בטח לא תמיכה פומבית בפלסטינים.
הציבור הישראלי אמנם אוהב חבילות מחו"ל, אבל הוא לא עד כדי כך מטומטם. הזכרון שלנו אולי קצר, אבל כשמראים לנו את הגב בעת צרה, אנחנו לא שוכחים.