מחפשים עבודה אונליין? יש סיכוי טוב שנפלתם למלכודת

בעידן הדיגיטלי, שבו תהליכי הגיוס מתבצעים במידה רבה במרחב המקוון, תופעת הונאות העבודה מתרחבת ומהווה איום משמעותי הן על מחפשי העבודה והן על המותגים עצמם. על פי נתוני Forbes, כ-36% ממודעות הדרושים באינטרנט הן מזויפות - נתון שממחיש את הקלות שבה נוכלים מנצלים את אמון הציבור ופוגעים בתדמית החברות.

בשנת 2024 נרשמה עלייה חדה של 118% במקרי הונאות עבודה, כך לפי CNBC. העלייה המשמעותית נובעת, בין היתר, מהתפתחות טכנולוגיות הבינה המלאכותית המאפשרות לרמאים לייצר פרסומים מזויפים באיכות גבוהה. באמצעות כלים כמו Generative AI, יכולים גורמים עוינים ליצור עמודי גיוס ותהליכי ראיון מדומים שנראים אמיתיים ומקצועיים, תוך התחזות למותגים מוכרים. במקרים רבים, מחפשי עבודה שנפגעים מהונאות אלו מטילים את האשמה על החברה שהתחזו אליה, מה שמוביל לפגיעה חמורה במוניטין ובאמון הציבורי.

לדברי יואב קרן, מנכ"ל חברת BrandShield, המתמחה בהגנה על מותגים בזירה הדיגיטלית: "הונאות עבודה הן לא רק בעיה למחפשי עבודה אלא איום ישיר על מותגים. כאשר רמאים משתמשים בשם ובזהות של חברות כדי להונות מועמדים, הנזק עלול להיות חמור ומשפיע על אמון הלקוחות, העובדים והמועמדים הפוטנציאליים. חברות חייבות לנקוט בגישה פרואקטיבית בזיהוי ובמניעת איומים מסוג זה".

• מודעות דרושים מזויפות: הצעות עבודה מפתות במיוחד הכוללות שכר גבוה, שעות גמישות ואפשרויות עבודה מהבית. לעיתים מתבקשים מהמועמדים לשלם עבור ציוד עבודה או הדרכות פיקטיביות.
• הונאת ראיונות: תהליך ראיון מדומה שבו מבקשים מהמועמדים למסור מידע אישי רגיש או לשלם עבור בדיקות רקע.
• הונאות עבודה מהבית: פרסומים שמציעים משרות מהבית הדורשות תשלום מראש עבור ציוד או הכשרה.
• הונאות מסמכים: התחזות לחברות במטרה להשיג פרטי תשלום או מסמכים רשמיים כמו טפסי שכר.
• משרות פיקטיביות: פרסום משרות מזויפות במטרה לאסוף קורות חיים ולבדוק עניין בתפקידים עתידיים.
• הונאות סחיטה: שימוש במידע אישי שנאסף בתהליך הגיוס כדי לאיים ולדרוש כופר.

• בדיקת נאותות שוטפת: ניטור קבוע של פרסומי דרושים ומדיה חברתית לאיתור פרסומים מזויפים.
• תקשורת שקופה עם מועמדים: הסברה ברורה באתר החברה על תהליך הגיוס, כולל אזהרה מפני דרישות לתשלום.
• הטמעת פרוטוקולי אבטחה מתקדמים: שימוש באימות דו-שלבי ואמצעי אבטחה נוספים לתקשורת עם מועמדים.
• שיתוף פעולה עם ספקי הגנת מותג: עבודה עם חברות המתמחות בזיהוי והסרה של תכנים מזויפים, כמו BrandShield.

לדברי קרן, "שילוב טכנולוגיות מתקדמות לניטור והסרה של תכנים מזויפים הוא קריטי. BrandShield מציעה פתרונות שמאפשרים לזהות ולהוריד פרסומים מזויפים במהירות, תוך שמירה על מוניטין המותג והגנה על מחפשי עבודה".

בישראל נחשפו מספר מקרים של הונאות עבודה, במיוחד בתחום העבודה מהבית. לדוגמה, אתר "עבודה מהבית" דרש תשלומים מראש ממחפשי עבודה, ולאחר מכן איים עליהם בתביעות משפטיות אם לא עמדו בתנאי ההסכם. מקרים אלו מדגישים את הצורך בזהירות ובבדיקה מעמיקה לפני התחייבות למשרות המוצעות באינטרנט.

בסופו של דבר הונאות עבודה הן תופעה מתוחכמת ומסוכנת שמתעצמת משנה לשנה. באמצעות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, ניטור קבוע של פלטפורמות גיוס, חינוך מועמדים ושיתוף פעולה עם גורמי אבטחה, ניתן להגן על המותג ולשמור על אמון הציבור. המאבק בהונאות עבודה אינו רק עניין של אבטחת מידע, אלא מהותי לשמירה על תהליך גיוס הוגן, מקצועי ובטוח.

• בדקו את אמינות המעסיק: חפשו מידע על החברה, קראו ביקורות ובדקו את אתר האינטרנט הרשמי שלה.
• היזהרו מדרישות לתשלום מראש: מעסיקים לגיטימיים לא יבקשו מכם לשלם עבור ציוד או הכשרה.
• שימו לב לפרטי ההתקשרות: כתובות דוא"ל רשמיות ופרטי קשר אמינים הם סימן לחברה לגיטימית.
• התייעצו עם מומחים: אם יש לכם ספק, פנו לעסק באופן ישיר ובדקו האם הם עומדים מאחורי המודעה