כשדובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עוביידה, הודיע על השעיית עסקת החטופים, הוא מנה כמה סיבות, ביניהן "אי הבאת ציוד סיוע הומניטרי על כל צורותיו כפי שסוכם", או במילים אחרות, ישראל הפרה את הסעיף ההומניטרי בהסכם, במניעת כניסה של משאיות עם מזון, אוהלים ותרופות. רשת "קודס" הפלסטינית דיווחה שרק 8,500 משאיות, מתוך 12,000 נכנסו מתחילת הפסקת האש לרצועה.
אלא שמחירי המזון הנוכחיים בעזה מוכיחים את ההפך, עם ירידה של 90% במחיר לעומת התקופה שלפני הפסקת האש. קילו עגבניות, שמחירו במלחמה נע בין 70 ל-80 שקלים, צנח ל-5 עד 7 שקלים. קילו חצילים ירד ממחיר של 70 שקלים, ל-8 שקלים בלבד. תפוחי אדמה שעלו 50 שקלים לקילו עולים עכשיו רק 5 שקלים, ופלפלים שמחירים האמיר ל-100 שקלים לקילו, הופחת ל-9 שקלים. תפוחים שעלו 50 שקלים לקילו, אפשר להשיג היום ב-10 שקלים.
שני המוצרים הנצרכים ביותר ברצועת עזה הם קמח וסיגריות. מחירו של שק קמח, שהגיע לכמה מאות שקלים, ובשיא המלחמה גם ליותר מ-1000 שקלים, ירד למחיר המקורי של לפני 6 באוקטובר, 8 שקלים סה"כ. ומה עם סיגריות? סיגריה בודדת, שמחירה היה בשיא למעלה מ-100 שקלים, עולה כעת פחות מ-8 שקלים, ונכון לכרגע אפילו בצפון הרצועה אפשר להשיג סיגריות בזול יחסית.
לכן, לתלונה של חמאס, כאילו העזתים גוועים ברעב, אין שום אחיזה במציאות. השווקים מלאים בסחורה, המאפיות עובדות בקצב, חלק גדול מהמסעדות חזר לפעול, יש בשר, מוצרי הגיינה, הנעלה, ביגוד ואפילו שקי מלט מצאו את דרכם פנימה.
צריך לזכור שהסיוע ההומניטרי ניתן חינם אין כסף, על ידי ארגוני הסיוע, כדי שיחולק לתושבים או ימכר במחיר שלפני המלחמה. אלא שחמאס משתלט על הסחורה, מוכר אותה, וכך מצליח לשרוד כלכלית. התנודות החדות במחירים הן פועל יוצא של המצב הבטחוני והכלכלי.
חמאס מטיל "פיקוח" על המחירים באמצעות יחידת "החץ", האחראית לוודא שהסוחרים לא יסטו מהמחירון שנקבע על ידי הארגון מדי יום. בניגוד לפיקוח הישראלי המתורבת שעלול לכל היותר להיגמר בבית המשפט, מסביר אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, ש"פקחי יחידת 'החץ' העזתית מסתובבים חמושים בשווקים. כשהם תופסים מישהו שמפקיע מחיר, או מוזיל אותו שלא לפי המחירון, במקרה הטוב הוא מוכה באלה, ביותר גרוע יורים לו בברכיים ובגרוע ממש, הוא מוצא להורג. "יש גנבים קטנים, או אזרחים רעבים שרוצים להביא קצת מזון הביתה, שמוצאים את מותם ככה".