חברות בתחום הבלוקצ'יין טענו השבוע כי ישראל מאפשרת המשך זרימת כספים המשמשים למימון טרור, ובעיקר בתחום הקריפטו. אין הערכה מדויקת לכמות הכסף המתגלגל למימון כלל הטרור העולמי, אך הוא נאמד במאות מיליארדי דולרים בשנה, ש-1% ממנו מוערך כמועבר באמצעות ארנקים דיגיטליים.
על פי המידע הקיים בידי המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל), עיקר מימון פעילות הטרור כיום נובע מפעילות בלתי חוקית לצד השתלטות על כספי סיוע בינלאומי, וקבלת תרומות לארגונים הנשלטים על ידם. כך לדוגמה ארגוני הטרור גובים "מס" בגין פעילויות שונות באזורם, מנהלים רשתות פשיעה בינלאומיות דוגמת סחר בסמים, ומשתלטים על סיוע הומניטרי הנמכר על ידם לתושבי האזור.
כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור (FATF) אף מצא, כי ארגוני הטרור מגייסים כספים באמצעות מימון המונים, וכי ב-2022 יזמו כ-6 מיליון קמפיינים לגיוס כספים באמצעות ארגונים שונים המזוהים עימם.
רוב כספי מימון הטרור עוברים בין הפעילויות השונות בעיקר באמצעות 'חוואלות' (מעין צ'יינג' בלתי פורמאלי). זאת לאחר שגורמי הביטחון והרגולציה הפיננסית בארה"ב וישראל הצליחו לעצור את פרץ העברות הכספים שנעשו עד לפני מספר שנים באמצעות הבנקים, שכיום חוששים מסנקציות כספיות ופליליות ומהצמדת שמם לפעילות מעין זו.
טענת הפועלים בתחום הקריפטו, עם זאת, היא כי בכל הקשור לארנקים הדיגיטליים, אותם ארגוני ביטחון ורגולציה פיננסית אפילו לא החלו בהנחת אבן הפינה לטיפול בבעיה.
נזכיר כי במהלך השבוע שאחרי 7 באוקטובר 2023 פרסם הוול סטריט ג'ורנל מחקר של 2 חברות המתמחות במעקב וניתוח נתוני קריפטו (BitOK ו-Elliptic), בו נמצא כי בארנקים דיגיטליים שזוהו כקשורים לג'יהאד האיסלמי וחמאס עברו כ-93 מיליון דולר וכ-41 מיליון דולר בהתאמה, בין החודשים אוגוסט 2021 ליוני 2022.
כשבועיים לאחר מכן, עם זאת, הודיעה חברת אליפטיק, כי פנתה לוול-סטריט ג'ורנל כדי לתקן מה שכינתה "פרשנויות מוטעות" לגבי רמת גיוס תרומות הקריפטו של חמאס, והורידו את סכום הגיוס המקושר אליהם ישירות לכמה מאות אלפי דולרים. החברה ציינה כי "במהלך השנים האחרונות החל חמאס להתנסות במטבעות קריפטוגרפיים כאמצעי למימון המונים מהציבור באמצעות מדיה חברתית. עם זאת, העקיבות הייחודית של נכסים אלה גרמה לכך שהסכומים שגויסו נותרו זעירים בהשוואה למקורות מימון אחרים.
"חמאס החל לבקש תרומות ביטקוין לראשונה בשנת 2019, כאשר התרומות הגיעו לשיא במהלך התפרצות האלימות באזור מאי 2021. עם זאת, באפריל 2023, החמאס השעה את כל פעילות גיוס תרומות קריפטו הפונה לציבור. זה בא בעקבות פעולות אכיפת החוק בארה"ב לתפיסת ארנקי קריפטו ששימשו להלבנת התרומות, זיהוי תורמים וסגירת אתר גיוס התרומות".
גם לגבי הג'יהאד האיסלאמי החברה ציינה, כי "אין זה אומר בשום אופן שהג'האד האסלאמי בפלסטין גייס את כל הכספים הללו או שהם אפילו כולם שייכים לג'יהאד האסלאמי. לא ידוע איזה חלק מהכספים שקיבלו אותם ארנקים מיוחסים ישירות לג'האד האסלאמי בפלסטין או לקבוצות טרור אחרות. סביר להניח שחלק מהארנקים הרשומים על ידי NBCTF היו שייכים לספקי שירותים קטנים כמו ברוקרים ששימשו את הג'יהאד האסלאמי בפלסטין. אין בכך כדי למזער את תפקידם של נותני השירותים הללו".
שמוליק בן טובים, נשיא מרכז הפינטק הישראלי, אמר כי "חברות הבלוקצ'יין בעיקר מספרות על הקושי לאתר את הגורם הרלוונטי שאכן יפעל לנוכח המידע, לצד קושי בתיאומים בין הגורמים השונים. כך, גופים שהחברות מזהות כיום כחלק ממערכת הכסף שמממנת את אויבנו, רק לעיתים נעצרים על ידי גורמים אמריקאים".
דוגמה מהזמן האחרון ניתן למצוא בפעילות משרד האוצר האמריקאי לבקרת נכסים זרים (OFAC), שסימן בשלהי דצמבר האחרון חלפן כספים איראני ממוצא תימני המכונה אל ג'מאל (Sa'id Ahmad Muhammad Al-Jamal), יחד עם מספר מחשבונות הקריפטו שלו.
על פי אתר OFAC, אל ג'מאל נקשר לפעילות כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים האחראיים למבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן ומסייעים לארגוני הטרור האסלאמי ולארגונים איסלמיים קיצוניים. נמצא כי בארנקיו הדיגיטליים של אל ג'מאל עברו כ-300 מיליון דולר.
שניר לוי, מייסד חברת Nominis, שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית לזיהוי פעילויות לא חוקיות בתחום הבלוקצ'יין, אמר לוואלה כסף כי "זיהוי רשת הארנקים של אל ג'מאל היא דוגמה לאופן הפעולה השגוי של הגופים האמונים על הנושא, שכן כאשר איתרו את חשבונותיו הכסף כבר מזמן עבר מהם הלאה. לצורך ההמחשה, כמות הכסף שפוספסה הינה כמחצית ממה שמכוני מחקרי ביטחון שונים מעריכים כתקציבו השנתי של חמאס. אבל זה לא היה חייב להיות כך, שכן היו סימנים מקדימים כבר לפני כשנה על פעילות ארנקים אלו כקשורה לטרור, וניתן היה כבר אז לעצור אותה ואף לחלט את הכסף".
אל ג'מאל סומן על ידי האמריקאים כבר ביוני 2021, אז הוטלו עליו סנקציות לאחר שנקשר לפעילות החות'ים בתימן. כך על פי מאגר המידע הבינלאומי opensanctions. סימונו והסנקציות שהוטלו עליו, כאמור, לא מנעו ממנו לחזור ולפעול כחלק מרשת מימון טרור.
כיצד זה קורה? לדברי לוי הדבר נובע בין היתר מאדישות רוב מדינות העולם לנושא, לצד צורת העבודה של הארגונים האמריקאיים והישראלים.
לוי, כדאי לציין, הוא בנו של ד"ר אודי לוי, שכיהן כראש יחידת צלצל במוסד, שעסקה במלחמה כלכלית בארגוני טרור ובמדינות המעניקות לו חסות. בראיון לרשת ב' ביולי 2024 טען לוי האב, כי ראש הממשלה נתניהו דחה לאורך השנים את המלצות המוסד להילחם כלכלית בחמאס.
שניר לוי: "פעילות ארגוני הביטחון האמונים כיום על הנושא מאתרת קודם את הטרוריסט, ומשם פועלת לאיתור הכסף. אך בתחום הקריפטו צריך ואפשר לפעול בדיוק הפוך. לאתר קודם את הכסף, שאת זה הטכנולוגיה יודעת לעשות היום ודי בקלות, וממנו לתפוס את הטרוריסטים.
"לדוגמה יש קרטל קמבודי שמשרת את מימון הפעילויות הלא חוקיות של כל חורשי הרעה בעולם ומגלגל מיליארדי דולרים. הארגון הזה קופץ לנו כל פעם בהיבטים אחרים: החל מהונאה ביפן, דרך מימון טרור במזרח התיכון, ועד פעילות לא חוקית בדרום אמריקה. כיום הם אפילו לא מסתירים עצמם ופועלים בגלוי דרך טלגרם.
"לכן ארגוני האכיפה והביטחון צריכים להבין שעולם הקריפטו דינמי, ושיש צורך שיהיה להם גם קו ישיר לכל בורסות הקריפטו הגדולות בעולם, שכן רוב הלבנת הכספים ומימון הטרור מגיע לבסוף לפתחן ויוצא ממפתן. התשתית הזו חיונית להצלחת מניעת מימון טרור".
יש לציין כי ישראל וארה"ב הן המדינות האקטיביות ביותר לאיתור פעילות מימון טרור. כך לדוגמה שר הביטחון ישראל כ"ץ הטיל לפני כחודש סנקציות כלכליות נגד 3 גופים שהוכרזו כארגוני טרור בשל מעורבותן בהעברת עשרות מיליוני דולרים לחמאס. אחד מהם הוא ארגון טורקי.
הסנקציות הכלכליות עצמן לא פורטו, אך נציין כי עצם הכנסת גורמים אלו לרשימה השחורה מונעת מהם יכולת העברת כספים במערכת הבנקאית הבינלאומית ומגבילה את צעדיהן. עם זאת, הדבר אינו פותר את פרצת הקריפטו.
בתחום זה גם יש מרוויחות גדולות מהעניין ואלו הן בורסות הקריפטו ובעיקר הסיניות, שתנועת הכספים דרכן חופשית. אחת הטענות היא שדרכן האיראנים והרוסים עוקפים את הסנקציות המוטלות עליהן.
"הסנקציות הקיימות כיום לא מונעות העברות כספים בקריפטו", אומר לוי. "יש בורסת קריפטו רוסית בשם גרנטקס, לדוגמה, שמאז הסנקציות על המדינה רק הכפילה פעילותה, שחלקה מוזן ממימון טרור ופשיעה. זה מראה שהסנקציות לא עובדות. ולמה לא עובדות? כי סנקציות בעולמות הקריפטו מנסות למצוא בפינצטה את הארנקים. אבל בעולמות הקריפטו כל אחד יכול לפתוח מאות ואלפי ארנקים. לכן מה שצריך זו גישה אחרת לחלוטין, הן במהירות הנדרשת והן בהיקפים.
"אבל זה לא רק בבורסות קריפטו רחוקות דוגמת אלו שבסין. בורסת בייננס (Binance) המוכרת והגדולה בתחום הודתה בקבלת כסף מהאיראנים, וככל הידוע בורסה זו עדיין נמצאת במגע ישיר עם משמרות המהפכה. בבורסה זו יש תעודות זהות של אנשים, לצד פרטים נוספים שדרושים לגורמי הביטחון בנושא. כל שהם צריכים לעשות זה לפנות לבורסה ולקבל את המידע.
"בייננס עצמה נקנסה ב-4 מיליארד דולר על ידי האמריקאים בגין הדבר, אך לאורך השנים הועברו בה על ידי האיראנים עשרות אם לא מאות מיליארדי דולרים. והקנס לא מחזיר כספים אלה מהטרוריסטים. הקריפטו יכול להיות בדיוק הפוך - מנוע חזק למניעה והחרמה של כספים, אך ארגוני הביטחון האמונים על הנושא לא מנצלים זאת מספיק. מצד שני, גורמי הטרור לומדים ומשתמשים יותר בתחום, ומה שכיום נותר עדיין בגדר פירצה יכול בקלות ומהר מאוד יחסית להתרחב לממדים שיהיה קשה לפעול לסגירתה".
תגובת המטה ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון: "מתחילת המלחמה ועד כה פנו עשרות חברות, כאשר בחלק מהמקרים בהם נמצא ביסוס למימון טרור הצירים סוכלו. לצד זאת, פרטי מידע רבים מגיעים, גם למט"ל, אך נמצאים כלא קשורים למימון טרור, למרות שהמעביר סבור שכן. בדומה להלבנת הון, הרבה דיווחים של גופים פיננסיים לרשויות על הלבנת הון אינם מבוססים.
פניות שירות נעשות למשטרה או למט"ל, הפועלות בתיאום מלא ביניהן לסיכול הקריפטו, כאשר המשטרה פועלת בהתאם לסמכותה בנושאי פנים והמט"ל בנושאי חו"ל. חברות פינטק מעולמות הבלוקצ'יין והתשלומים נמצאות בקשר עם המט"ל, שפועל בהצלחה לסיכול צירי מימון טרור בקריפטו. החברות ידעו ויודעות היטב למי לפנות. חברות ש"אינן יודעות" למי לפנות מוזמנות לפנות למט"ל".